שאול מויאל, בן 47 מקרני שומרון, היה לוחם ומורה אהוב, שהקדיש את חייו למשפחה, לחינוך ולמדינה.
בן שושנה ושלמה, שאול נולד ביום י' במרחשוון תשל"ח (22.10.1977) וחי לצד שלושה אחים בעיר באר שבע.
היה בגן של סבתא אסתר, סבתא שלו, בישיבה התיכונית למד באוהל שלמה בבאר שבע עד כיתה י"ב.
משם המשיך למסלול ההסדר בישיבת קרני שומרון, התגייס לגבעתי ולאחר עוד שנתיים של לימוד תורה נישא לסמדר, ולזוג נולדו עשרה ילדים.
את ביתם הקימו ביישוב אלוני שילה.
שאול וסמדר היו נשואים 24 שנה.
לאחר שירות הסדיר בגבעתי עבר לנח"ל.
שאול היה לוחם בגדוד 8207 של חטיבת 'אלון' (228), ולמרות גילו ומספר ילדיו התייצב לשירות מילואים בכל פעם שנקרא לצו או לאימון, שאול נקרא לדגל בשמחת תורה התשפ"ד יחד עם עוד לוחמים גיבורים שעזבו הכל והתגייסו למטרה אחת, לשרת את מדינת ישראל.
שאול נכנס פעמיים ללבנון, בלחימה השניה בדרום לבנון נפל בקרב גבורה יחד עם עוד ארבעה חברים ביום כ"ד בתשרי תשפ"ה (26 באוקטובר 2024),
שאול לא היה רק לוחם אמיץ, אלא גם מורה מוערך, שחינך דורות של תלמידים במדרשיית נועם בכפר סבא ובכפר בתיה ברעננה.
הוא הותיר חותם חינוכי בלתי נשכח, כשמסירותו לאנשים לא הכירה גבולות. תלמידיו זוכרים אותו כאיש שדאג להם מעבר לכיתה, כמנהיג שידע לשלב חמלה עם מחויבות ואהבה ללא תנאים.
שאול היה אב מסור, הוא שימש דוגמה לנאמנות, למנהיגות ולערכים של אהבת משפחה.
זכרו של שאול יהדהד בקרב קרוביו לנצח,
כאיש של גבורה, חכמה ודבקות בערכים.
מורשתו של שאול תישאר חקוקה בלבבות כל מי שהכירו – משפחתו, חבריו, מפקדיו ותלמידיו. קרבתו לאחרים, תחושת האחריות והתמיכה שזכה לה, מעצבים את זכרו כמי שהקדיש את חייו לטובת הזולת ולטובת המולדת.
לפני שנים הייתי נוסע עם 4 ילדים במושב האחורי. רכב 5 מקומות🤦♂️
יום אחד נסעתי עם שאול ושיתפתי אותו בעניין.
מהתגובה שלו (לא זוכר בדיוק איך הגיב) החלטתי מאותו יום ואילך לבטל נסיעות ובלבד שלא להסיע ילד בלי חגורת בטיחות...
רק שנים אחרי זה סיפרתי לו איך הוא השפיע עלי בעניין..
הוא חייך...
היום כשאשתי שואלת איפה אני בדרך לאלונש ואני בכביש המחבר בין נוה לאלוני, אני אומר לה שאני ב'דרך שאול'...
יום אחד כולנו נקרא לכביש הזה ככה
האיש האחראי הזה, זה שהיה מחויב לזהירות בדרכים, זכאי לדרך על שמו.
ראה עוד > >
שאול מרפה הנפשות/יוגב זנש, צמד ברזל של שאול הי"ד
אני רוצה לשתף סיפור על שאול שימחיש את יכולות הריפוי הנפשיות שהיו לו.
בחטיבת מילואים שלנו יש לי 2 בני דודים שמשרתים באותה חטיבה אבל בגדוד אחר. ביום הפקודה, הם סירבו להכנס ללבנון.
בלבנון דיברתי עם שאול על זה ושאלתי אותו איך אני יכול להסתכל להם בעיניים אחרי המלחמה באירועים משפחתיים ולחייך אליהם כשאני מרגיש כזו בגידה מהצד שלהם. שאול עשה את מה שהוא עושה הכי טוב. הוא סיפר לי על איך חצי מבני ישראל סירבו להצטרף לדוד המלך במלחמה ולמה לוחם אמיתי אוהב את העם שלו גם אם לא כולם הראו אומץ לב כמוהו ולא הקריבו כמוהו.
בזכות שאול, נמנעה פה סיטואציה שיכלה בקלות להפוך לנקודת מפנה בתא המשפחתי שלנו. שאול היה אדם נדיר ואף אחד לא יוכל להכנס לנעליים שלו ❤️
ראה עוד > >
25/09/2024
תעודת הצטיינות
ביום ששאול הוקפץ ב-כב' אלול, 25/09, הוא היה אמור לנסוע לטקס בצפון לקבל מצטיין אוגדה.
הוא אמר למפקדיו שהתקשרו שבועיים קודם לבשר לו על היותו מצטיין, "חלה פה טעות, אני לא ראוי לקבל, ישנם טובים וראויים ממני".
במהלך השבעה קיבלנו את תעודת ההצטיינות ששאול היה אמור לקבל בטקס.
ראה עוד > >
דיבור נקי ונעים על כל ברייה
שכן סיפר לנו בשבעה על זה שהוא התייעץ עם אבא על העץ שלו, הוא רצה להזיז אותו, ואבא אמר לו בוא בוא, לא ליד העץ, שלא ייעלב.
ראה עוד > >
דיבור עם אבא
לאבא היה סבב כיבוי אורות כל ערב, אני זוכר שכל ערב הוא עובר בחדרים באיזור השעה 21:00 ומתסכל מי במיטה, איפה כל אחד.
זמן כזה שאפשר לדבר ולסכם את היום עם אבא. הוא לפעמים היה מתיישב על המיטה של אברהם ומדבר איתי בקצרה על היום, מחמיא לי על הצביעה החדשה של הארון, או סתם איזו תמונה שתליתי בחדר.
ראה עוד > >
סיפור לפני השינה
כשהיינו קטנים, אבא היה מקריא לנו סיפור לפני השינה, היה פותח את התנ"ך ומספר לנו על הגיבורים משם.
או שהוא היה ממציא לנו סיפור בהמשכים, כל יום היינו במתח.
ראה עוד > >
ממתק אחרי המילואים
תמיד תמיד כשאבא היה חוזר מהמילואים הוא היה מביא לנו ממתק, אבא היה עוצר בתחנת דלק ומפנק אותנו, סוג של אומר לנו.. צדיקים, אני יודע שאתם גם חלק מהמילואים ומההגנה על הארץ.
גם בסבב האחרון אבא חזר עם קופסא ענקית מלאה במיליון שוקולדים, הוא ישב במטבח ושאל כל אחד מה הוא רוצה.
כמובן שהיו שוקולדים שווים שהיו מובטחים לאימוש:)
ראה עוד > >
חינוך לקודש
לפעמים יוצא לנו שאנחנו יושבים עם המחשב לכיון הקיר, ומרשים לעצמנו לראות דברים שלא נעים לנו לראות כשאחרים מסתכלים..
אבא תמיד אמר, אל תשב לכיון הקיר. אין לך מה להסתיר. שכולם יראו וככה אתה לא תיפול לדברים שאסור לראות.
ראה עוד > >
ליל הסדר
בפסח אבא תמיד היה עושה לנו בשולחן סדר כל מיני הפעלות.
אבא היה תמיד מביא איתו תלבושות להצגה ועושה לנו הצגה על יציאת מצרים, על אליהו הנביא, על כל מיני דברים הקשורים לחג.
תמיד היה חידונים ומי שענה נכון או הביא איזה חידוש לשולחן החג היה מקבל הפתעה טעימה.
לפני שנתיים ישי ריבו הוציא שיר "אני שייך לעם", אבא ישר אמר תכתבו את השיר אנחנו שרים אותו בחג, כילדים הסתבכנו עם המנגינה אבל אט אט שרנו את השיר בשולחן החג.