רס"ב יוראי אליהו כהן הי"ד

אודות

יוראי ז"ל נולד ביולי 1994 בחצור הגלילית וגדל בגליל המערבי, בקיבוץ סער ונהריה. הוא היה ילד שובב, מתוק, בעל תלתלי פחם שחורים, נבון, דעתן וחייכן. אהב להתבדח ולצחוק, ממש שטותניק, אך כמובן גם להיות רציני ומקצועי כשצריך. לצד זאת, הוא גדל להיות גבר צנוע ועניו, לעיתים אף ביישן. היה איכפתי לסביבה ולזולת. ויפה. יפה בלורית, תואר וטוהר.
בשנים שקדמו לנופלו, יוראי התאהב בעולם הקרוספיט, התמקצע והיה לאחד המובילים בארץ בתחומו, בקטגוריית המשקל שלו. כמו-כן, מאז היה ילד שיחק כדורגל בקבוצות ילדים ונוער רשמיות, דוגמת מכבי חיפה ועירוני נהריה. הוא וויתר על התחום עבור גיוס משמעותי וקרבי בצה"ל. מאז ועד יומו האחרון, נותר הכדורגל בגדר תחביב בלבד.
יוראי אהב את החיים ואהב לחיות. דגל בלטרוף את החיים. למשל הוא אהב מאוד נתחי בשר משובחים. מכל הסוגים והמינים. תנו לו הזדמנות והמנגל נפתח. אם אפשר להוסיף ליד בירה טובה או קוקטייל ייחודי, מה טוב.
בהתאם לאופיו העניו והצנוע, חלומותיו לא היו בגדר פנטזיה. הוא ביקש וחלם לעצמו, לרעייתו האהובה ולבתם את הטוב ביותר, את הפשוט ביותר, את החיים עצמם. כמי שהסתובב והשתובב כילד על מדשאות קיבוצים ומושבים, כמי שהתגורר כגבר צעיר בקיבוצי עוטף עזה, חלם יוראי יום אחד לשוב לחלקת הארץ הדרומית עם משפחתו ולהעניק לבתו (ולילדים שעוד יבואו) את אווירת השקט, הפסטורליות והפשטות. בדרך אירונית שכזו, על רגבי האדמה של שער הנגב, בסמוך לקיבוץ גבים שבו התגורר בעבר, הקריב את נפשו ונפל.
----------------
רס"ב יוראי אליהו כהן ז"ל, שירת את המדינה והגן על אזרחיה במשך למעלה מעשור. בסדיר הוא שירת בסיירת צנחנים כלוחם וכחובש קרבי ונלחם בין היתר ב"צוק איתן". לאחר מכן התגייס לשב"כ ובהמשך כאמור, לימ"מ - שם תפקד כפורץ, מפקד חוליה וחבר בצוות חוד. מרבית מן הפעולות שהיה שותף להן ועל מה עשה למעננו, לעולם לא נדע אך ניתן לומר שהיה שותף למניעת פיגועים רבים והציל חיי אזרחים רבים.
יוראי ז"ל אהב את הארץ הזאת, את המדינה - וראה בהגנה על גבולותיה ועל אזרחיה כערך ראשון במעלה. ערך עליו התחנך וגדל במשפחה שורשית, ציונית, משפחת חקלאיים ואוהבי אדמה. וכפי שאמר: "מישהו צריך לעשות את זה".
---------------
בבוקר שבת, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתח חמאס במתקפת טרור חריפה וחריגה נגד ישראל. עם הירי הראשון הוקפצו צוותי הימ"מ לדרום, כשהדיווחים שהגיעו מהשטח היו מבולבלים, חלקיים ומעורפלים. בין הלוחמים, היה גם רס"ב יוראי אליהו כהן, שיצא מביתו ונפרד מאשתו ובתו התינוקת.
יוראי וחבריו לצוות שהיו איתו דהרו לכיוון שדרות. היות ובעבר התגורר בעוטף עזה, הכיר יוראי את הדרכים, הכבישים ונקודות הציון הרלוונטיות באזור. משכך, תפס פיקוד ובעודו יושב על כיסא הנהג, הוביל את אחיו הלוחמים למקום. כשהתקרבו לנקודת הציון, הופנו על ידי המפקדים לכיוון צומת שער הנגב, בסמוך למכללת ספיר. לאחר שפרקו מהרכב, חברו ללוחמי ימ"מ נוספים בשטח והחלו להתקדם רגלית לנקודה בה נורתה אש צולבת. הם ניהלו קרב בלימה הירואי ומשמעותי.
זמן קצר לאחר מכן, תוך שהם מגינים בגופם על אזרחים בזירה, נתקל הכח בחוליית מחבלים שיצרו מארב בסבך שיחים. בתום מאבק עיקש, תוך שהם משיבים אש ואף פוגעים במחבלים, נפגעו ונפלו שניים מהלוחמים; פקד אברהם הנקין ורס"ב יוראי אליהו כהן ז"ל.
בבוקר הארור הזה, בצומת שער הנגב וסביבותיו, נפלו שבעה לוחמי ימ"מ. שניים נוספים נפלו בקרב על תחנת המשטרה בשדרות ובקרב על קיבוצי העוטף. בסך הכל, איבדה הימ"מ בשבת השחורה תשעה לוחמים. לוחמי היחידה חיסלו בשמחת תורה כ-200 מחבלים.
-------------------
בן 29 היה בנופלו. הוא הותיר אחריו את רעייתו - אדר, שהייתה אהבתו הראשונה והאחרונה, 12 שנה היו יחד ונישאו שנתיים קודם, את בתו התינוקת בת השנה ושלושה חודשים - ניב. את הוריו - יעקב ואסתר, את אחיו - בר ונועה, ועוד הרבה דודים, בני דודים, חברים ואוהבים. יוראי נקבר בבית העלמין הצבאי בנהריה, בסמוך לחוף הים שכה אהב ובסמוך לבית הוריו.