סמ"ר חסן הדאיה ז"ל, בן שפיקה ועלי. נולד בדיר אל-אסד. שירת כמכונאי רכב במשטרה ובמג"ב, בלט כמקצוען מסור, צנוע ואיש משפחה למופת. נפל באסון צור השני במהלך שירותו בלבנון בכ"ח בחשון תשמ"ד (4.11.1983). בן 28 בנופלו. הותיר רעיה ו-5 ילדים.
חסן, בנם של שפיקה ועלי, נולד בכפר דיר אל-אסד ביום 19 בנובמבר 1953, בן שני למשפחה בת עשרה ילדים. כאח בוגר לקח חלק פעיל בניהול משק הבית ובסיוע להוריו, להם רחש כבוד עצום ומסירות רבה. לאחיו הצעירים שימש כדמות אב, כיוון אותם בדרכם וסייע להם בלימודיהם.
את לימודיו היסודיים עשה בבית הספר בכפר הולדתו. בהמשך השלים את לימודיו העל-יסודיים בתיכון המקיף בעכו, ולמד מכונאות רכב בבית הספר "אורט כרמל" ובמכללת "בסמת" בחיפה, תוך שהוא רוכש הכשרה מקצועית יסודית ומעמיקה.
בשנת 1978 התגייס לשורות משטרת ישראל והחל את שירותו כמכונאי בסדנת חיפה, שם בלט במקצועיותו וביעילותו. בשנת 1979 עבר לסדנת קריית חיים והמשיך להפגין יכולות ביצוע גבוהות. בחודש אוקטובר 1983 סופח כאיש מקצוע לפלוגת משמר הגבול ששרתה בעיר צור שבבלבנון. מתוקף תפקידו עמל תחת עומס רב כדי להבטיח את תקינותם הרצופה של כלי הרכב המבצעיים של החיל בפעילות השיטור והביטחון בגזרה. על שירותו בתקופה זו עוטר באות מלחמת שלום הגליל. מפקדיו תיארו אותו כאיש שקט, צנוע, ממושמע ואהוד מאוד על חבריו.
חסן הקים את ביתו בכפר הולדתו דיר אל-אסד, נישא והיה לאב מסור ומלא חום לארבעת ילדיו: סמיר, מוחמד, מנאל ומיאדה. הוא נודע כאיש חברה מרכזי, דמות כריזמטית שקיבצה סביבה אנשים, וניחן בכישרון סיפורי ייחודי שריתק את כל סובביו.
במהלך מלחמת שלום הגליל, ביום כ"ח בחשוון תשמ"ד (04.11.1983), נפל באסון צור השני. מחבל מתאבד שנהג בטנדר עמוס כ-500 קילוגרם חומר נפץ פרץ את שער מתקן המג"ב והשב"כ בעיר צור, למרות אש שנפתחה לעברו על ידי השומרים במקום, והפעיל את המטען. קריסת המבנים במתקן גבתה את חייהם של כשישים בני אדם, ובהם עשרים ושמונה אנשי כוחות הביטחון של ישראל.
סמל ראשון חסן הדאיה היה בן שלושים בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר דיר אל-אסד. הותיר אחריו רעיה הרה, שני בנים ושתי בנות.
הנצחה
לאחר נפילתו נולד למשפחה בן נוסף, נקרא חסן על שם אביו, להמשך הנצחת זכרו ומורשתו.