אסעד, בנם של טפלה ומחמד, נולד בכפר ירכא ביום 1 ביולי 1941. הוא רכש את השכלתו בבית הספר בכפרו, ומנעוריו ניכרה חיבתו לעבודת האדמה ולציד.
ב-8 במאי 1960 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בפלוגות ג' ו-ז' של יחידת המיעוטים.
ב-22 באוקטובר 1962 התגייס לשירות קבע במשמר הגבול, שם שירת כלוחם וכגשש בפלוגה שפעלה בגזרה שיושבת בג'נין. מפקדיו ורעיו ספדו לו כאיש אהוב, בעל משמעת ברזל, שמילא את משימותיו הפיקודיות והמבצעיות בצורה המיטבית. במסגרת תפקידו לקח חלק בפעילויות יזומות מורכבות, כולל משימות ממושכות בלבוש אזרחי לתפיסת מסתננים ומחבלים. על פועלו ומסירותו זכה למכתבי הערכה ולעיטור אות מלחמת יום הכיפורים.
אסעד נישא לערפולה והקים את ביתו בירכא. הוא בלט כאיש נעים הליכות, אהוב על הבריות, וכאב ובעל מסור ואוהב.
ביום 24 במרץ 1982, במהלך התפרעות אלימה בעיר ג'נין, פעל אסעד כלוחם בצוות מג"ב במקום. במהלך האירוע דלק בעקבות שלושה מתפרעים בורחים. כשניסה לעצור אחד מהם, שלף החשוד סכין ודקר את אסעד בחזהו. על אף הפציעה הקשה, המשיך אסעד להיאבק בתוקף בעוז רוח עד שניטרלו אותו יתר אנשי הצוות.
אסעד פונה במצב קשה לבית החולים, ולאחר מאבק על חייו נפטר מפצעיו ביום י"א בניסן תשמ"ב (04.04.1982).
אסעד היה בן ארבעים ואחת בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר ירכא. הותיר אחריו רעיה וילדים.
עיטורים והנצחה
עיטור האומץ: על גבורתו, נחישותו וחירוף נפשו בעת מילוי תפקידו באירוע בג'נין, הוענק לרב-סמל אסעד חלבי עיטור האומץ מטעם המפקח הכללי של משטרת ישראל.