נולד ביום ו' באב תשל"ה (14.7.1975) בחולון. בן שני להוריו, אח לאמיר, מירב ואלירן. ילד ביישן, בעל עיניים צוחקות, שתמיד מחייך לכולם. אהוב וחברותי מילדותו, אהב לשחק במשחקי יצירה ומחשבה וכבר בגיל צעיר נתגלה כבעל חוש טכני מפותח מאוד.
רועי גדל בחולון, למד בבית-הספר היסודי 'שלום עליכם' והמשיך לתיכון מלט"ב, אותו סיים בהצטיינות במגמת חשמל.
בתום לימודי התיכון המשיך רועי ללימודי עתודה לפני הצבא, וכעבור שנתיים של לימודים ב'אורט יד שפירא' הוסמך כהנדסאי חשמל. רועי היה תלמיד אהוב ומצטיין כל השנים, זכה בהערכה רבה וקיבל מלגות ותעודות הצטיינות.
בחודש אוגוסט 1995 התגייס רועי לצה"ל, ולאחר קורס מקצועי החל לשרת בבית-הספר לשריון בדרום הארץ, כמתחזק תחמושת בבונקר. בהמשך שירותו עבר קורס חבלה וקורס בוחן תחמושת, ושירת ביחידה בתפקידים אלה. בתום שירות החובה המשיך לשירות קבע באותה יחידה, ובחודש מאי 2000 הועלה לדרגת רס"ל. הוא התעתד להמשיך בשירותו, וכן תיכנן ללמוד הנדסת חשמל. בשנות שירותו זכה רועי בכמה וכמה תעודות הצטיינות, הוקרה והערכה על שירותו, ממפקדי בית-הספר לשריון וממפקדי חיל-החימוש.
רועי, בחור מאוד מיוחד ובעל אופי ייחודי, ידע לאהוב את החיים כפי שהם ותמיד קיבל באהבה כל דבר. כיבד כל אדם, ידע להקשיב ולעזור בעת צורך, ידע לתת את הלב והנשמה קודם כל לאחרים ורק אחר-כך לעצמו.
רועי אהב מאוד את בני משפחתו ובחופשותיו הרבה לשוחח עם כולם ולהתעניין בשלומם. בעיקר דאג לסבתו האלמנה, שלא תישאר לבד. מאוד אהב את ההתכנסויות המשפחתיות בחגים ובשבתות, עם הרגשת האחדות ושירי השבת ששרים סביב השולחן. רועי אהב מאוד את חגי ישראל והקפיד על קיום המצוות. בכל שנה, מספרים בני המשפחה, הוא היה זה שמתחיל בבניית הסוכה, מיד במוצאי יום הכיפורים.
תחביבו העיקרי של רועי היה הכדורסל, עוד מימי נערותו כששיחק עם אביו ואחיו, ואחר- כך כששיחק בנבחרת 'הפועל חולון'. קבוצתו האהודה היתה 'מכבי תל אביב', שבמשחקיה הקפיד תמיד לצפות. הוא אהב גם לבלות בים, שם נהג לשהות שעות ארוכות. רועי אהב את ארץ-ישראל, התעניין בסיפורי ההיסטוריה של הארץ ואהב לטייל - ברמת הגולן, במדבר יהודה ובעיקר בירושלים, עיר הקודש.
ביום ט' באייר תשס"א (2.5.2001) נהרג רועי בתאונת-עבודה בבסיסו, בהתהפכות מלגזה בעת שהעמיס תחמושת. בן עשרים ושש היה רועי בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בחולון. הותיר אחריו הורים, שני אחים ואחות
רועי לא מאמין עבר 23 שנה
אתה לי ממש חסר צוחק שלך אהבה אין סופית נתנה לי גידלתה אותי כמו בנך הקטן
מצחיק הפרש ביננו רק 10 שנים
ראה עוד > >
25/04/2024
מוטי סימאי
היה צדיק לא פוספס אף תפילה במניין.
ראה עוד > >
25/04/2024
מירב - אחות של רועי ז''ל
לזכרו של אחי,
רס"ל רועי פילוסוף ז"ל
כמידי שנה מיד לאחר יום הזיכרון אנו פוקדים שוב את קברך ובוכים על אובדנך
יום הזיכרון, ברקע שירים עצובים
עוברת בי המחשבה גם אני רוצה לכתוב שיר
גם אני רוצה למצוא את המילים הנכונות שירגשו ויגעו בלב
כל אדם.
ולא שוב לספר כמה עצוב וקשה זה לכאוב אובדן של אדם קרוב
לא שוב כמו תקליט שבור להשמיע כמה הגעגוע צובט
חזק בלב.
וכמה זכרונות הם מתעתעים בך רגע אחד אתה בשיא ורגע נוסף אתה שבר כלי.
ועוד לא הזכרנו את הכאב גם שהוא במהלך השנה איכשהו קצת מתכהה וכשמגיע יום הזיכרון ומיד האזכרה שוב זה מכה בך כאילו זה קרה אתמול,
הקולות, הרעש וריח השכול עולים והנה כבר 22 שנים .
הזמן הוא פונקציה חשובה בחיינו כל כך חולף לו בשקט בשקט בלי שנרגיש ומשאיר מאחוריו הרבה רגעים שמלווים בסימנים, ..של צחוק עצב דאגה כאב שמחה כל כך הרבה סימנים שהם אותם הקמטים שעל פנינו חרוטים ופוגשים אותם בכל הזדמנות מול המראה פעמים הם יפים פעמים מביכים ופעמים הם מסגירים
ואנחנו מבינים אלו הם החיים.
והאירונייה שבלי לשים לב אותו השכול האכזר שמתעתע בנו כמו מבוך מראות שמבעת ומעוות את הכל, דווקא הוא שנותן לך את הכח בשביל להילחם כדי לזכור ולא לשכוח!.
רועי , אח יקר שלי
תישאר לנצח אח מיוחד
מלא רגש ושמחה
היה בך הכל יופי חן וחסד שכל וחכמת חיים
בחור עירני וקשוב מאוד לסביבה
ולמשפחה שלו.
בשקט שלך בצניעות שהיתה בך בלי הרבה רעש דאגת לכולם הן ברוחניות והן בגשמיות ידעת לשמוע להקשיב לעודד ולשמח
היית עושה קניות כדיי שלא יחסר
ולתת למי שצריך
ושוב הכל בשקט וצניעות.
דת מצוות ומעשים טובים, כבוד להורים
למבוגרים ובכלל לזולת היה נר לרגלך ואנשים התאהבו בך בקלות התחברו לאישיות שלך
במותך ציווית לנו את החיים וזאת גאווה גדולה להיות לך לאחים.
יהי זכרך ברוך.
ראה עוד > >
25/04/2024
מירב - אחות של רועי ז''ל
לזכרו של רס"ל רועי פילוסוף ז"ל
אחי היקר שנפל בעת מילוי תפקידו בשנת 2001
מזה שנים רבות שאני מתבוננת בעינייך שוב ושוב
דרך אותן התמונות שבאלבומים דרך אותן תמונות שתלויות על הקיר וכותבת מילים מילים ועוד מילים
חלקן יוצאות עם חרוזים אך לא של עליצות ושמחה מילים מלאות רגש ועצבות.
אך אם לומר את האמת הן לא מרגיעות ולא משחררות בכלל הן רק מזכירות ומעצימות את הגעגוע לאישיות שאבדה ולא יהיה תחליף בעולם.
אז נכון שהזמן רץ עובר וכולנו ממשיכים אחריי הקצב שהחיים מכתיבים עד שמגיע היום הזה יום הזיכרון הוא ממש כמו פעמון מצלצל שמקפיא את הזמן וזורק אותך לאותו נקודת התחלה לאותו היום הכואב והנורא היום שבו הוא הפך לחלל.
אף פעם לא הקדשתי מחשבה למילה הזאת "חלל"
כשחושבים עליה כשמה כן היא קרה אכזרית ומאוד ריקנית מאין חור שגדל שלא יסגר לעולם.
את החיוך הכובש שהלבין שיניים גרם לשמחה
את העיניים שחייכו והאירו פנים לכל הסובבים
את הקול המיוחד שדרכו שמעו חום תום לב שכבש ברגע לב האדם.
הנתינה החיבוק החום האהבה ההבנה הסבלנות הדאגה כל זאת ועוד המון לא ישוב לעולם.
יהי זכרך ברוך
אמן
ראה עוד > >
25/04/2024
אמיר - אח של רועי ז''ל
20 שנה שאתה חסר לכולם.
רועי לא יחסר ואתה חסר.
לאבא. לאמא. לאחים אלירן ומירב.
לי, לגיסתך רבקה, לעדן שהכרת.
ולאחיינים למרות שזכו להכיר אותך דרך תמונה בסלון ודרך הסיפורים שלנו.
אני נזכר בקול שלך בשירי שבת וחג,
בצחוק המתגלגל המיוחד שלך.
כמה אהבת את הנופים בארץ, רמת הגולן והכרמל. מדבר יהודה, מכתש רמון והרי אילת.
20 שנה חלפו ואתה עוד בן 25, נשארת צעיר לנצח.
אבל מחוגי הזמן ממשיכים לחוג סביב צירם. האחיינים כבר בצבא.
עדן השתחררה כמדריכת קליעה,
עושרי לוחם מעברים ואלמוג בחטיבת גבעתי. לרעות תכף תסיים את התיכון, ויש גם את עמית ודביר, כולם גדולים וכה יפים וכל כך גאים בדוד שלמדו להכיר דרך מה שמספרים.
הדגל עדיין מורם.
אני בטוח שאתה צופה בכולם ומחייך בגאווה ואהבה גדולה, אחי היקר.
בחלומות אתה אומר שטוב לך. אותי זה מנחם.
תנוח על משכבך לשלום. יהי זכרך ברוך.
-------------
כולנו מודים לכל מי שהתאסף איתנו לזכור את רועי וגם לאלו שזוכרים אותו כל הזמן כמונו, אך נבצר מהם להיות במעמד הזה.
ראה עוד > >
25/04/2024
אלירן - אח של רועי ז''ל
היום ט באייר
לפני 18 שנים קרא לי אסון נורא
אחי רועי נהרג בצבא
זה יום שבו חיי השתנו מקצה לקצה
אני זוכר טוב את היום הזה כאילו זה קרא היום
הייתי אז בן 16 השעה הייתה 14:00 חזרתי מהלימודים
ואז הגיע הדפיקה שאיש לא רוצה בביתו קצין העיר
היה בפתח הוא דיבר בשורות איוב הודיע לנו רועי נהרג בצבא
אני חושב שאותו רגע חרב עולמי הלב שלי נחצה לשניהם
אל תשכחו אני רק בן 16 פעם ראשונה שמישהו אצלי מת לא ידעתי איך לאכול את זה
אתה לא מספיק כלום ואז מתחיל השביעה אנשים מספרים על אחיך דברים שלא ידעתי
עדיין אני לא מעכל שהוא איננו
רק 30 התחלתי לעכל שהוא איננו במקום לחגוג את חתונה של אחי אני קובר אותו רק בן 25 במותו .
היום אני חושב אם היה חי הוא בטח היה נשוי אם 12 ילדים אחי רועי אהב ילדים
הוא מאוד אהב משפחה היה חשוב לו אחדות.
חום אהבה הוא היה מקדיש לכול אחד אחת.זמן שלו את כבוד להורים היה נותן להם אפילו היה דואג לסבתא רחל שהיא לא תהיה לבד .
אך לצערי רועי איננו.
רועי אתה מאוד חסר לי
חסר לי הצוחק המתגלגל
אני מאוד מתגעגע אליך
כבר עבר 18 שנים ומיום נורא שפקד אותנו
יהי זכרה ברוך
ראה עוד > >
25/04/2024
שושנה - אמא של רועי ז''ל
רועי בני היקר ...
19 שנים חלפו ולא כל כך מהר
הזמן עובר מהר רק שנהנים ובמקרה הזה אי אפשר לומר זאת הזמן עובר לאט ומכה בגעגועים בכל בוקר צהריים ערב כמעט בכל רגע במהלך היום.
19 שנים של התמודדות עם השכול הנורא והעצב הקשה והכל ברצף עם יום הזיכרון שחל ממש כמה ימים לפניי שנפלת והפכת חלל
ויום העצמאות כבר איבד את החוויה הטובה והפך ליום קשה מלא זיכרונות כואבים.
בערב זה יום הזיכרון בכל פעם שאני עוצמת את עיניי אני רואה את התמונה שחוזרת שוב ושוב
אתה עומד במטבח במדיי צבא ומצדיע בזמן הצפירה לזכרם של הנופלים.
מי חשב והעלה על דעתו שכמה ימים אחריי תצטרף ותיהיה אחד מהם.
עד היום אני מחכה שיעירו אותי מהחלום הרע הזה ושיגידו שהכל היה סתם
..מבטיחה שלא אכעס רק עוד חיוך חיבוק רק עוד להיות ולהנות ממך.
כולנו במשפחה חושבים ומדברים עליך כאילו עוד רגע תיכנס ותחזור ותשב איתנו.
אני כל הזמן חושבת לו הייתי כאן מה היה ..איזה משפחה יפה היית מטפח ומגדל איך כולנו היינו מאושרים.
השנה בצל הוירוס שהגיע "הקורונה" נבצר מאיתנו להגיע לבית העלמין ביום הזיכרון ולהתייחד ביחד עם שאר המשפחות
זר לא יבין זאת ואמן שגם לא יבין לעולם
זאת מציאות נוראית ולא קלה
רועי ,ילד יפה שלי כל כך מיוחד הייתי וכך תישאר לעולם.
אוהבת מתגעגעת
אמא
ראה עוד > >
02/05/2024
שלומי
שירתתי עם רועי ז"ל בסיירים מעל 3 שנים
איש בעל לב זהב.איש חסד ואמת שלא היה מסוגל לפגוע בזבוב.
זוכר את הביקורים במשרדך בחימוש.את הנסיעות הארוכות הביתה בימי חמישי.את זקנך המרשים כאשר גידלת ובעיקר נזכר בטוב ליבך האין סופי
נזכר בך כך שנה ושנה ביום הזיכרון
נוח בשלום על משכבך
שלומי
ראה עוד > >
01/05/2024
בורא עולם
שירתתי עים רועי בבית ספר לשיריון
הייתי בבינוי ורועי היה מוביל תחמושת מהבונקר היינו הרבה בייחד
היה ממש קשה לי להסתגל ליחידה ורועי תמיד היה מעודד אותי
יזקף לזכותו תמיד היה דואג שיהיה מניינים בתפילות
רועי היה ילד צדיק וצנוע אהב לצחוק
זוכר ממנו רק דברים טובים
שתהייה נשמתו בגן עדן ויזכה לדחית המתים עים שאר נפטרי עם ישראל אמן
ראה עוד > >
02/05/2024
ניר
למדתי בכיתה מקבילה לכיתה של רועי בבית הספר היסודי. היות וגרנו במקומות סמוכים פגשתי אותו מידי פעם גם בתקופות התיכון והצבא. נפגשנו גם מספר פעמים בחניון ויטמן הידוע בבאר שבע בדרך לבסיסים בהם שירתנו בדרום. בכל שיחותינו מצאתי תמיד אדם מאיר פנים שמח ואיש שיחה. יהי זכרו ברוך!
11
