שירת כמפקד פלוגה, סיירת גבעתי. נפל בקרב בצפון רצועת עזה במהלך פעילות צה"ל כנגד מחבלי החמאס בתאריך י"ט בחשון התשפ"ד (03.11.2023). בן 25 בנופלו. יהי זכרו ברוך.
רס"ן יהודה נתן כהן גדל בשדמות מחולה, למד בישיבה התיכונית בחיספין, שנה במכינה בעלי ומשם התגייס לפלס"ר גבעתי. הוא נפל כמ"פ סיירת גבעתי בלחימה בצפון עזה.
המשפחה בה גדל יהודה היא עם שורשיות עמוקה, ערכית, מלאה ביראת שמיים, הם הגיעו לבקעת הירדן כדי ליישב את הארץ, בית ספוג בתורה, שיח של ישיבה בבית, היו מארחים את בחורי הישיבה בכל הזדמנות, מכאן יהודה צמח
יהודה היה ערכי, מחובר לארץ, לתורה וליראת שמיים אבל מה שהכי מה אפיין אותו הייתה הצניעות, הוא היה עושה דברים גדולים ומתייחס אליהם כמו דברים קטנים".
רב סרן יהודה כהן, מ"פ בסיירת גבעתי, זינק מביתו בבוקר שמחת תורה, הספיק להגיד לאביו "תתפללו", וירד דרומה. הוא וחבריו לחמו בגבורה והצילו רבים מתושבי נחל עוז. אבל כשבמשפחתו שאלו מה היה, הוא סיפר בצניעות "עשינו שמירות".
כשבוע לאחר שפרצה המלחמה, היתה ליהודה הפסקה של חצי שעה והוא החליט ללכת לבקר גיסו שגם היה מגוייס. יהודה סיפר לו איך הוקפץ לדרום בשמחת תורה, "ונסע כמו מטורף" כדי להגיע לקיבוצים בעוטף. כשהגיעו השלבים בסיפור בהם יכל להתגאות, על הלחימה והגבורה, הפסיק את הסיפור כי "לא היה לו אגו".
במהלך התמרון הקרקעי ברצועת עזה זיהה הכוח שהוביל תנועה חשודה במבנה. הוא הסתער, חיסל את המחבלים - אך ספג כדור קטלני ונפל בקרב.
בהודעה להורי הלוחמים כתב סגנו של יהודה לאחר נפילתו: "יהודה הציל את כל הפלוגה במוות שלו, לא מילימטר פחות".
גיסו, תמיר, מספר על הקצין שמגיל צעיר היה מחובר למשמעות של שרשרת הדורות של העם היהודי, שהביא את יכולותיו כשחקן שחמט מחונן אל שדה הקרב, תוך ניתוח אסטרטגי של זירת הלחימה.
את מה שבאמת קרה בנחל עוז בשמחת תורה גילתה המשפחה מאוחר יותר. יהודה, שהיה שחקן שח-מט מחונן, החליט לבנות אסטרטגיה ולהכין את המהלכים לפני שהוא נכנס ללחימה. הוא למד מה קורה בנחל עוז, איך הישוב בנוי, מה יש בפנים, וכמה מחבלים נמצאים בקיבוץ – ובעזרת המידע ניהל את הקרב.
נחל עוז צמודה לבארי, זה יכל להיגמר כמו בבארי, בגלל הלחימה והגבורה של הפלוגה של יהודה, מנחל עוז היו עשרה הרוגים וחמישה חטופים, החיילים חזרו לשלום..
יהודה היה מתעסק בנושאים כבדי משקל, ברומו של עולם. עם אביו אימו ואחיו בשולחן שבת היו תמיד דיבורים של משמעות, 5 דקות אחר כך הוא היה הולך לשחק עם האחיינים בני חמש "תופסת", ואחר כך מתיישב עם אדם מבוגר בן 70 לשחמט, זה היה יהודה, ידע להתחבר לכולם".
"השנה במכינה בעלי עשתה לו טוב. אנחנו במשפחה הרגשנו שהוא באמצע התהליך, ואולי כדאי שישאר עוד קצת, התורה ממש החייתה אותו, אבל יהודה רצה כבר לחיות את התורה, ליישם אותה, לא רק לשמוע עם ישראל וארץ ישראל אלא לעבור לעשייה. 6 שנים יהודה שירת בצבא וכל הזמן הזה הוא היה בקשר עם בית המדרש. בכל רגילה הוא הלך למכינה, גם כשהיה לו חל"ת של שלושה חודשים הוא סידר את הלו"ז להיות במכינה, הוא הגיע לשם כטירון, כלוחם, כמ"מ וכמ"פ".
הוא היה מאלו ששחררו את נחל עוז והציל מאות, ולנו לא סיפר דבר, היה איש אדמה ויציבות שאפשר להישען עליו. כל מדף הספרייה שלך היה מלא בספרי הגות והיסטוריה. איש אמת, היית נאמן לעצמך ועשית מה שאתה אוהב. אנחנו מלאי גאווה במי שהיית בחייך ובמותך. שהיית חלק מהחזרת הכבוד הלאומי לעם ישראל".
ראה עוד > >
תושבת נחל עוז שחייב לו את חייה
יהודה ניהל את הקרב בקיבוץ נחל עוז בגבורה ושבועות מספר לאחר מכן נפל בעזה כשהוא מציל במותו את חבריו. עינב, אישה מנחל עוז שהציל בגבורתו סיפרה כי מספר ימים לאחר ה10.7 נחשפו לעוצמת הקרבות שניהלו יהודה וחבריו בקיבוץ והם יצרו איתם קשר, במהלך השיחה אמר יהודה לעינב כי זו הפעם הראשונה מתחילת המלחמה בה הוא מזיל דמעות, כה משמעותית עבורו היתה הידיעה כי הציל חיים של אחרים, אך הוא לא לקח את הקרדיט לעצמו וכשהציעה לו עזרה במזון ובציוד ביקש רק דבר אחד: כתבי לי את מה שאמרת כדי שאוכל להעביר לחיילים שלי ולעודד את רוחם!
ראה עוד > >
הרב שי פרנקל - הישיבה התיכונית בחיספין
בכל שנה מתקיימת בישיבה תחרות שחמט בין השכבות השונות בישיבה, בהיותו תלמיד בכתה ט' זכה יהודה- שהיה באמת בכמה רמות מעל כולם, במקום הראשון בתחרות, בכתה י' שוב קיבל את המקום הראשון וכך גם בכתה י"א, כשהגיע לכתה י"ב לא ניגש כלל לתחרות, הנימוק היה – אני רוצה לאפשר לתלמידם נוספים לזכות במקום הראשון. הסיפור הזה מתאר בדיוק את יהודה – מוכשר מאד אך ענוותן ורגיש לאחר, עבורו השחמט היה משחק חשוב אך לא פחות מכך הזדמנות לויתור ועבודה עצמית על המידות והאישיות.
ראה עוד > >
גיסו ת
בימי הכיפורים יהודה היה נוסע למכינה בעלי, אבל עם השנים הוא הרגיש שזה שהוא מ"פ בפלס"ר גבעתי זה ממש מעניין את החברה' והם רצו לדבר איתו על זה, יהודה לא הרגיש בנוח עם השאלות. והוא מצא פיתרון פשוט: ביום כיפור הוא בתענית דיבור. ככה נמנעה ממנו המבוכה לספר על המסלול שעבר. "בהלוויתו של יהודה, סיפרו כי הוא רצה מאד להתחתן אך מעומס התפקיד לא עלה בידו, לכן בהלוויה שרו את ארבע באבות, הניגון החבד"י שמנוגן רק בזמן חופה".
ראה עוד > >
Lior Aizenberg
קשה לדמיין במציאות העכשווית משתתפים מכל רחבי המזרח התיכון ,מאירן ומישראל שמשחקים יחד באירוע שחמט אבל אתמול זה קרה. זה היה ערב מרגש . אישית לי לא היה קל לארגן אירוע לאדם היחידי שאני מכיר שנפל בחודשיים הארורים הללו שמדירים שינה והינם סיוט שכולם מחכים שנתעורר ממנו כלא היה.
יהודה נתן כהן ז"ל היה גיבור אמיתי.
שחמטאי נהדר שגדל בבקעת הירדן בריחוק מפעילות השחמט של תחרויות והדרכה שקיימת למכביר באזור המרכז. גם עובדת היותו קצין קרבי בסיירת בוודאי השפיעה אף היא על הקושי אבל למרות זאת הוא עבר את מד הכושר 2000 והצליח לשחק בליגה בקבוצת מועדון שחמטבריה.
האירוע לזכרו היה זה גם פסק זמן חיוני לרבים ושמחתי לארגנו למרות הקושי. שמחתי לגלות אנשים יקרים שתרמו לקרן הפרסים באירוע וזה היה אירוע משמעותי, כואב ומעצים במשהו עם תקווה של הנצחה חיה בתחום שהיה קרוב לליבו של יהודה ז"ל.
יחד עם מועדון שחמטבריה בו היה חבר יהודה הופק אירוע מקוון שכלל גם הרצאה מקדימה מרחוק של חבריו למועדון השחמט שחמטבריה אלירן גנסיה ואסף סופר שבה הראו ממשחקיו הנבחרים של יהודה שהיה טקטיקן לא קטן. אחרי ההרצאה התקיימה תחרות בינלאומית ב-3 רמות שכללה קרן משחקים מכובדת בת 1500 דולר למצטיינים.
בטקס הפתיחה בירך נתן שרנסקי את המשתתפים הרבים באירוע וציין את חשיבותו של אירוע הנצחה יחודי זה. נתן חווה 7 שנים בכלא הרוסי שבהם השחמט סייע לו בהישרדותו והיה פעיל במאבקים רבים וגם סייע לי במאבק למען הפסקת החרמות ישראלים בתחום השחמט בזירה הבינלאומית. נתן הביע תקווה לניצחון מהיר של ישראל במערכה נגד חמאס ונתן כאדם מספק לי תמיד השראה.
יסכה מימון אחותו של יהודה ז"ל שגדל והתחנך בשדמות מחולה בבקעת הירדן ציינה בטקס את אהבתו למשחק השחמט ותרומת המשחק ליהודה כאדם . מרגש היה לשמוע את יסכה . דבריה רק הדגישו כמה עמוק המטען השורשי והערכי במשפחה שחונכה על אהבת ארץ ישראל ועם ישראל.
ציינתי בטקס את כשרונו הנדיר של יהודה בתחרויות שונות ואהבתו לשחמט בתחרויות און ליין שגיליתי דרך היוזר שלו שחושף המון משחקי בולט. יהודה ז"ל השתתף כמה פעמים בתחרויות שניהלתי וכאמור שבר תקרות זכוכית רבות בהצטיינותו .