רס"ן מוטי שמיר הי"ד

https://www.instagram.com/reel/C8oRKbStvwu/?igsh=MXY0b2t6eGQ1NWc0cg==

רויטל שמיר על אובדן , הכאב והחיים החדשים

https://www.hidabroot.org/video/224367

https://www.facebook.com/share/VvcsAeFDwy1uVqh1/?mibextid=xfxF2i

https://www.ynet.co.il/news/article/yokra13958284?utm_source=ynet.app.android&utm_medium=social&utm_campaign=whatsapp&utm_term=yokra13958284&utm_content=Header

https://www.facebook.com/permalink.php/?story_fbid=987306932800707&id=100013280713752

https://www.mako.co.il/news-channel12?subChannelId=c51998cb7679e810VgnVCM100000700a10acRCRD&vcmid=463e96c91196f810VgnVCM200000650a10acRCRD

https://www.facebook.com/share/czVHXzQTFU3mSgyT/?mibextid=oFDknk

https://www.ynet.co.il/news/article/yokra13873359?tbref=hp?utm_source=ynet.co.il&utm_medium=Share&utm_campaign=Whatsapp&utm_term=yokra13873359&utm_content=Article%20Top

https://www.facebook.com/100044569233605/posts/pfbid02yza8GXeNuvQXaVc8nKhrEGXKjAWsGPRXDFj6oNQPq53Z67egYRBQkVidpwmqjWchl/?mibextid=VhDh1V

חשוב להשמיע את כולם- הילדים ובני הנוער שהתייתמו מתחילת המלחמה

https://www.ynet.co.il/news/article/yokra13846833?utm_source=ynet.app.android&utm_medium=social&utm_campaign=whatsapp&utm_term=yokra13846833&utm_content=Header

מלחמה של גיבורים
צֶוֶת מוֹטִי

שבועיים לפני שמוטי שמיר נהרג בקרב גבורה במלחמת חרבות ברזל, הוא כתב לעצמו: ״אני רוצה להיות אדם שמצליח להשפיע על חבריי ועל הכלל, גם מחוץ לצבא, אני רוצה לעשות טוב לחברה".
איך גדלים אנשים כאלה?

מגיל צעיר מוטי עבד על מידת הנתינה שלו לזולת. כשהיה נער הוא ארגן פעילויות עם החברים ב'קו לחיים', עמותה שנותנת מענה לילדים הסובלים מנכויות מורכבות ותסמונות נדירות. פעם גם ארגן בר מצווה לאחד החברים בכיתה שלא היה מי שיעשה לו.
גם בצבא הוא בלט בכישרון הנתינה שלו. ביומו הראשון בצבא, המפקד כעס על אחד החיילים שלא עמד בזמנים. "בטעות קניתי לעצמי שני שעונים, קח לך", אמר מוטי ונתן לחברו שעון.
מוטי התקדם בצבא במהירות. מחייל פשוט הפך למפקד כיתה, סמל מחלקה, קצין, מפקד פלוגה. הוא עבד קשה וגם כשהגיע הביתה לא נח.
הוא קם בלילה לטפל בלביא, התינוק הקטן. הכין לאשתו רויטל ארוחות טעימות, וקפץ בשמחה לעזור לכל חבר שביקש. חבר צריך עזרה במעבר דירה? החשמל ביישוב נפל? שכן צריך טרמפ? מוטי כבר בדרך.

בבוקר שמחת תורה מוטי מתעורר בבית שלו, ביישוב חוות יאיר.
כשהוא שומע על המלחמה, עוד לפני שקראו לו, הוא ממהר לנסוע דרומה לעזור ללוחמים. עם אוריה ואליה, חברים שלו, הוא אוסף עוד כמה לוחמים ויחד הם ממהרים להילחם במחבלים.
"צוות מוטי" עובר בין בתי הקיבוץ רעים ומחלץ את התושבים למקום בטוח. הם משתתפים בקרבות באומץ לב וגבורה לא רגילה. באמצע הקרב מוטי נפצע. הוא מבין שלא יוכל להוביל את הצוות ומעביר את האחריות לחברו אוריה.
"שומע, אוריה, אני הולך לחלץ פצועים, אתה המפקד עכשיו", הוא ממנה אותו ומתחיל ללכת לכיוון הפצועים. כשהוא מתקרב אליהם, הוא נהרג מכדורי האויב.
אשתו רויטל ובנו לביא בן הארבע מתגעגעים מאוד לאבא מוטי, אבל הם שמחים כשהם נזכרים: אבא שלנו עשה דברים טובים כל חייו. עזר לעם ישראל, למשפחה ולחברים.

בפייסבוק https://did.li/zBqIw
באינסטגרם https://did.li/K44Nf
אתר מלחמה של גיבורים
https://www.giborim-kids.com/

האלמנה ששכלה את בעלה בקרבות ב-7 באוקטובר בקבר יוסף: סגירת מעגל, בוחרת בחיים
משפחות שכולות, משפחות חטופים ופצועי צה"ל מהמלחמה נכנסו הלילה (רביעי) יחד עם ראש מועצת שומרון לקבר יוסף, לראשונה מאז פרוץ המלחמה. יוסי דגן: "עומדים כאן עם גיבורות וגיבורי ישראל ודורשים מממשלת ישראל לא לעצור עד שמסיימים את המלחמה ומחזירים את החטופים מתוך עוצמה וגבורה"
https://www.inn.co.il/news/631153?utm_source=whatsapp&utm_medium=social&utm_campaign=share

הפוסט המרגש של רויטל לאחר הולדת בתה

https://www.srugim.co.il/?p=896534

https://www.instagram.com/p/C3NLZEwq4NZ/?igsh=MW1veHdpMWIzbTA4eQ==

מה השם של התינוקות??
שאלו אותי רבים אתמול לאחר שסיפרתי לכם
על רויטל שמיר אלמנתו של מוטי שנהרג ב-7.10 בעודו מגן על קיבוץ רעים

הבאתי לכם את הדברים המרגשים והמחזקים שכתבה רויטל שמיר

**
שנת 2019
תחילת הריון ראשון
מוטי ואני מתלבטים על שם לתינוק ומחליטים לומר יחד כל אחד את השם שחשב -
אני אומרת ״אור״ ומוטי ״אורי״
כל ההריון תוהים מי מבנינו ינצח והשם שלו יבחר.
הנסיך נולד ואנחנו מרגישים שצריך להעניק לו שם עם עוצמה וכוח -
״לביא״
ומי ידע כמה שם זה יהיה משמעותי כל כך אחרי 4 וחצי שנים.
״כָּרַ֨ע שָׁכַ֧ב כַּאֲרִ֛י וּכְלָבִ֖יא מִ֣י יְקִימֶ֑נּוּ״

***
כ׳ בתשרי תשפ״ד
5/10/23
יום חמישי חוה״מ סוכות
פחות מ-48 שעות לפני הנורא מכל…
אחות של מוטי יושבת מולי ומול מוטי ומכריזה ״יש לי שם עבורכם״,
שוב השם שמוטי הולך איתו כבר מההריון הראשון ואני עם שם אחר ״עמית״.
היא מסתכלת עלינו ואומרת ״אורי״
מוטי ואני מחייכים אחד לשניה ושותקים כהסכמה.

***
שבת ר״ח אדר א׳ תשפ״ד:

בבית הכנסת באלקנה ובבית הכנסת בבית החולים תל השומר שני הסבים של התינוקות עולים לתורה ואומרים
״מעט מן האור
דוחה הרבה מן החושך״

ויקרא שמה בישראל
״אוֹרי״
ואור גדול מאיר הכל.

בחג שמחת תורה,
חג מלא בשמחה וריקודים איבדנו את היקר לנו מכל,
את אבא מוטי.
עברנו 4 חודשים של חושך גדול ויחד איתו ציפיה גדולה לנס שכל כך חיכינו לו, הגדלת המשפחה.
וכך ממש יומיים לפני ר״ח אדר,
הגחת לעולם,
והכנסת לנו אור גדול.

קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח: כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה: (ישעיהו פרק ס פסוקים א-ב).
"קומי אורי", הצרה מתבטאת בחשך ואפלה, עתה קומי מן החשך הלז ואורי לכל בני העולם האירי לכל,
"כי בא אורך" אור הישועה הגופנית והנפשית בא לך, וזולת האור שלך הטבעי
גם "כבוד ה' עליך זרח" הכבוד העליון מהופעת אור האלהי בימים בהם האמונה קשה מנשוא.
האור האלוהי הוא האור של החיים, של האמונה והשלווה.
הוא מאיר את הדרך בחשכה, ומעניק משמעות לחיים.

בשבת נאמר הפסוק ״שמחנו כימות עיניתנו״. ושמחה מרובה פי חמש מאות מצער.

השם אוֹרי הוא שם בן ארבע אותיות, והוא מורכב מן המילה "אור". האור הוא סמל לחיים, לתקווה, לאושר ולשמחה. הוא מאיר את העולם, מחמם אותו ומציע מזור לחושך.

במשמעות פשוטה, השם אוֹרי פירושו "האור שלי". מקור של אור, של שמחה ושל תקווה בחיים.

אבא מוטי מאד אהב את השם אורי, ואנו מרגישים המשכיות וחיבור בקריאת שם שאבא שלך אהב וביקש עבורך.

מוטי
אורי
האות ו והאות י ממוקמות באותו המקום,
מכורח מקום האותיות כך גודל הכוח וההמשכיות שלך משם אביך שמאמינה שתשאבי ממנו את תכונותיו הכל כך טובות.

מוטי,אורי ושם ה'-
שלוש שמות, שתי נשמות מחוברות, ואמונה אחת גדולה!

מאחלים לאורי שלנו להפיץ את האור הגדול, אור ה׳ ויקוים הפסוק ״יאר ה' פניו אליך ויחנך״.

אוהבים מתרגשים כואבים ומתגעגעים 💔
אבא, אמא ולביא שמיר

https://www.ynet.co.il/news/article/bj61nkxja

https://www.inn.co.il/news/628718

https://www.93fm.co.il/radio/982345/

https://www.instagram.com/reel/C2eTdQ7N5qN/?igsh=MmMxYTZ3Z2t1M3Bh

@רויטל שמיר מדהימה וחזקה ❤️

https://www.ynet.co.il/laisha/article/b1evh2ik6?utm_source=ynet.app.ios&utm_term=b1evh2ik6&utm_campaign=general_share&utm_medium=social&utm_content=Header

https://13tv.co.il/item/news/domestic/internal/q2ms6-903890316/?pid=62&cid=902992386

https://13tv.co.il/item/news/domestic/internal/orphans-idf-903873709/

https://www.ynet.co.il/yedioth/article/yokra13723149?utm_source=ynet.co.il&fbclid=IwAR0EOUWuUxlKTv6q42sMJAzu5gufmBu2ULUQU8H5N2c3aOABPzOaTbbWE7w

https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=JGJLGK&c41t4nzVQ=FJJ

עליזה ניסן Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

קראתי את הכתבה עם אישתך, התרגשתי ברמות על, היא תשמור על לביא כלביאה, תלד בשעה טובה את בתכם שלצער כולנו לא תכיר אותה, אך היא תישמע עליך ועל גבורתך, ניקע הלב עם לכתך מאיתנו, כמובן שלא היכרתיך כמו רבים אחרים שנירצחו ונפלו החל מהשבת הארורה, הלב ממאן להאמין שכך נילקחו מאיתנו אנשים שהם מלח הארץ ואתה בניניהם, השם יקום דמכם.

מיכל Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

מוטי, תודה גיבור ישראל , לעד נזכור, תנוח על משכבך בשלום💖💖 יהי זכרך ברוך אמן 🙏. השם ינקום דמך.

מרץ 14 פלחהן Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

מוטי הסמל התותח ,ירדת להגן על העוטף בגבורה אופיינית. תמיד תישאר בליבנו

יגאל Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

כבר 17 יום אני אוסף את הפזל של אותה שבת בבוקר שלך, עד הצהרים. מכול שיחה וכול פיסת מידע הולך ונבנה לי פזל שאף אומן, חברה או יצרן לא היו מרכיב גם עם דמיון מאוד פרוע. מוטי יש מאות או אלפים אנשים בעולם הזה שרוצים לחבק לצעוד ולהצדיע לך פעם אחת אחרונה... ולכולם ללא יוצא מהכלל יש כאן "חור בלב בצורה שלך".

עידו Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

מוטי הסטודנט השקט והחרוץ , שתמיד היה נראה בספרייה , קשה לדבר עלייך בלשון עבר!!! תודה על כך שהגנת על מדינת ישראל ת.נ.צ.ב.ה

נתן ג.ח Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

אדם יקר כל כך, הלב כואב ומסרב להאמין, למדנו יחד בלימודים, תמיד עזרת ונרתמת לתת מעצמך, כל כך קשה לדעת שנפלת בקרבות של שבת השחורה, אני בטוח שאתה שומר על המשפחה שלך מלמעלה. יהי זכרו של מוטי ברוך.

נ Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

אתה מלאך החיוך שלך פשוט מדהים קשה להאמין שאתה כבר לא פה יהי זכרך ברוך💔

חן Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

נזכור אותך לעד מוטי היית חבר אמת צנוע וטוב לב ועם זאת עז ואמיץ. תודה על הכל וסליחה שלא שמרנו עלייך בחזרה💔

שיראל Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

תשמור על רויטל האישה המדהימה שלך ועל לביא והתינוקת שתיוולד ♥♥

עמוד הזיכרון באתר ynet

https://names2023war.ynet.co.il/6548dd900103829469db6825

עמוד הנצחה יזכור

https://www.izkor.gov.il/%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99%20%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99%20%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A8/en_4f5410b507b93bc27a7a61aaff2cd67a

דניאל זוארץ מהצוות של מוטי

שראיתי פעם ראשונה את הסלוגן שבחרו להנציח את מוטי הכל התחבר לי במקום. רבי נחמן כותב שעיקר היהדות ב"פשיטות ובתמימות" במבט לאחור זה מוטי בשבילי. עושה מה שצריך בלי לבלבל את המוח יותר מידי.

את מוטי הכרתי לראשונה בטירונות בפלוגה, הפרצוף היה מוכר לי מחברים משותפים אבל החברות האמיתית התחילה בצבא. תמיד יש איזה אחוות מתנחלים שגורמת לך להיות חבר של מתנחל אחר יותר מהרגיל על ההתחלה. אחרי שנה מהגיוס היה מבצע צוק איתן, נכנסו בתור צוות מסלול שפיזרו אותנו בכל מיני תפקידים "לסגור חורים". בשטחי כינוס אני זוכר ממנו שני דברים עיקריים - שהגיעו התרומות של הסיגריות ומוטי התחיל לעשן. אמרתי לו בצחוק מה אתה מתחיל בגיל כזה זה לא בריא, הוא אמר לי שאם ימות בקרב אז לא יבדקו לו את הריאות גם ככה..
ושיום אחד הוא רץ אליי עם שקיות וצועק לי עם חיוך הכי מפגר שיכול להיות ליד כל הגדוד "זוארץ תראה תראה הביאו לנו בוקסרים של מתנחלים" שעד היום אין לי מושג למה הוא התכוון, רק זוכר את כל הקצינים מסתכלים ומנסים להבין מי זה החייל הגנוב הזה.

באחד מימי הלחימה אחד הקצינים שאל מי יודע לנהוג על נמר שצריך נהג. מוטי ישר קפץ ואמר שאני למרות שהייתי מפקד נמר ולא ידעתי יותר מידי בתור נהג. הקצין קיבל את זה ואמר שאני נכנס בתור נהג ואת מוטי בתור המפקד נמר שלי. נכנסו שנינו ביחד עם נמר עם עוד מילאומניק ובילנו כמה ימים ביחד במהלך הלחימה. באחד הימים בתוך עזה מוטי ביקש שנפרוק מהנמר לבית של הפלוגה מכיוון שהמערכת אויר לא עבדה. אמרו לנו להיזהר כי יש איום ירי צלפים על איפה שאנחנו נמצאים. פרקנו מהצריח כי הכבש לא עבד, מוטי פרק ראשון חיפה עליי ואני התקדמתי אליו וחיפיתי עליו להמשך, ככה בדילוגים עד לבית. הצטרפנו לפלוגה הותיקה של החהן בתור שתי חיילי מסלול צעירים והיינו איתם בלחימה עד ליציאה מעזה. במהלך הימים האלה ביחד זה היה ההיקשרות שלי בנפש עם מוטי. כמה ימים שהיה לנו רק אחד את השני בתוך עזה ושלא מכירים אף אחד מסביב. החיים התגלגלו וכל אחד המשיך לכיוון שלו, הוא המשיך בצבא ואני הלכתי לכיוון של לנסות להיות חסיד ברסלב. מה שלא מנע ממנו להגיע לחתונה שלי ואני לשלו כמובן. יצאו לי לא מעט פעמים לפגוש את מוטי בתור קצין בכל מיני תפקידים בקווים שהוא עשה ביו"ש. תמיד זה היה מפגש ספונטני ומרגש כאילו לא נפגשנו שנים. תמיד מרעיף עליך אהבה. אם זה בצומת אריאל שאני מזהה אותו עם הdmx הצבאית וחוסם אותו או אם זה בחוות גלעד בשעת לילה מאוחרת שעבדתי עד מאוחר והוא בדיוק מגיע עם החפק מ"פ ויושבים לקפה וסיגריה של סוף יום.
זוכר שיום אחד עבדתי בכניסה לחוות גלעד ופתאום הגיע טנדר צבאי ופרקו ממנו חיילים לסיור מקדים לעלייה לקו. הייתי בלי משקפיים אבל זיהיתי את הכומתות החומות ישר. שיערתי שמוטי שם, הלכתי אליהם ומסתבר שזה היה מוטי, מ"פ הפלחהן יחסית בהתחלה של התפקיד. קפצתי עליו ליד כל החיילים שלו שהיו בשוק מי זה המתנחל הזה שקופץ על המ"פ המוערץ שלהם. אמרתי להם רואים אותו?? זה היה חפ"ש לוחם על, עד היום אני לא מאמין שהוא עדיין בצבא ועושה את זה עוד בצורה הכי טובה שיש. הוא כולו היה נבוך ואמר לי שתוק זוארץ שתוק, מה שגרם לי רק לפרגן לו ולהביך אותו לידם יותר.
בתקופה שלפני המלחמה יצא לנו להיות בקשר יותר מהרגיל בשיחות ובוואטספ בנושאים כאלה ואחרים. התעדכנו על הבנייה של הבתים שלנו כל אחד אצלו ביישוב, התייעצויות מחירים וכו. דיברנו על צוק איתן גם, על איך שנגמרה המלחמה נזרקנו חזרה ישר למסלול בלי שייחסו אלינו חשיבות כלשהי כמו לשאר הצוותים הלוחמים שדאגו להם לטיפול קבוצתי מאחרי המבצע עד המשך החיים.
אמרנו שחייבים לדאוג להתחיל לעשות מינימום מפגש שנתי של כולם ולדבר על המלחמה וכו או ביום הזכרון או ביום השנה של צוק איתן. מקווה שאצליח לעמוד בזה ולארגן את זה בשבילו.

המפגש האחרון שלנו היה בחתונה של מנחם מהצוות. ישבנו בשלב מסוים בחוץ וניהלו דיון "סוער" על פוליטיקות מתנחלים מעל שעה. לא הסכמנו כמעט על כלום בנושא, אבל בסופו של דבר לפני שהוא הלך בפעם האחרונה שראיתי אותו, הבאנו חיבוק אוהב והסכמנו על זה שלא משנה הדרך, כל עוד המטרה של האדם היא אהבת הארץ והעם אז רק להתפלל שהדרך שהוא בוחר בה היא הנכונה.
בבוקר שמחת תורה בשונה ממוטי התלבטתי ממש מה לעשות, לא הבנתי בראש את גודל האירוע בדרום והלבט שלי היה אם להתגייס חזרה לצוות לצפון או להישאר בגזרה של הבית. מהרגע שהודיעו שיש אירוע היה לי בראש "תשאל את מוטי מה הוא עושה הוא גם לא משובץ ותלך איתו" נכנסתי לוואטספ לכתוב לו וכל פעם קיבלתי שיחה אחרת ושחכתי מזה. שהודיעו לי בשלישי בלילה שהוא נפל ראיתי מסך שחור. מוטי היה בשבילי תמיד אגדה בתגלמותה.
עוד אין ספור סיפורים אבל זה העיקריים שזכרתי.

רבי נחמן התפלל שיזכה למות על קידוש השם כי זה המוות הכי גבוה שיש, מוטי זכה למות במיתת קדושים ואני בטוח שהוא במקום הכי גבוה שיכול להיות ומליץ טוב עם כל הצדיקים בעדנו. בעזרת השם נזכה בקרוב לגאולה אמיתית ולראות אותו עם כל הצדיקים בתחיית המתים

סיפור הקרב של מוטי

סיפור הקרב של מוטי:
(כתיבה ראשונית 18.1 ע"פ שיחות עם רויטל, אליה, אוריה ותוספת של מימון וענבר)

8:44 רבקה פרידמן - תושבת חוות יאיר מתקשרת למוטי לבקש מספר טלפון של מישהו שהוקפץ למילואים.
מוטי מתעורר ומבין שיש מלחמה והקפצה של כיתת כוננות חוות יאיר.
8:50 מוטי מגיע לתדריך של כיתת כוננות ותוך כדי מבין שיש גדודים של גולני בדרום ומחליט לרדת.
מגיע הביתה בזריזות מתארגן ותוך כדי מעדכן קצינים מגולני להגיע עד לצומת אשקלון ומשם ימשיכו.
8:59 שיחת טלפון לאתי אמא של מוטי על מנת שיקדמו אליו למסוף אורנית את הווסט שלו. מבין שאבא בבי״כ ומעדכן שיגיע הביתה כי זה כבד.
חיבוק ונשיקה זריזה מרויטל ולביא.
רויטל מביאה לו שקית חטיפים והוא טוען שאין צורך כי יהיה להם מספיק.
יוצא מהבית
אחרי 2 דקות חוזר בטענה שלא מוצא את הכומתה של גולני, יוצא מהרכב ואז רויטל אומרת לו שישב על הכומתה.
יוצא לדרך בסביבות 9:05.
מגיע לאלקנה במהירות מטורפת, לוקח את הווסט והקסדה.
אתי אומרת לו שלא קראו לו ויש לו אישה בהריון וילד בבית ושיחכה לפקודה. אומר לה: ״אמא, את לא מבינה כלום!״ ונוסע במהירות דרומה חמוש באקדח.

אליה אביחי,סמגד במיל מחוות יאיר כבר בקשר עם מוטי והם יוצרים קשר עם קצינים לומדים נוספים מגולני שיצאו מהבית ומנסים לקבל תמונת מצב.

אוריה סבג, קצין לומד נוסף מגולני, ומוטי קובעים להפגש בצומת גילת ומשם נוסעים יחד לנקודת חבירה שנשלחה אליהם מדוד שראל, גם הוא קצין לומד מגולני שהספיק להגיע לחפק מגד 51 ומשם מכווין אותם.
כבר בדרך, החל מנחל הבשור, מתחילים לראות רכבים שרופים, גופות וחיילים.
הם עוברים קצת את נק׳ החבירה ועוצרים כ300 מטר לפני צומת מעון.
בשתי דקות הראשונות אחרי שהם פורקים הם מזהים רכב שמגיע לצומת על כביש 232 מדרום לצפון ומתפוצץ מRPG או ממטען. אח"כ הם ראו עוד כמה רכבים כאלה עד שטיהרו את הצומת סופית ממחבלים.
בצומת מצטרפים אליהם שלושה קצינים מגדוד 51 שקפצו מהבית .סמפ דרורי, סמפ מימון וממ גלעד. בנוסף יש שם שני לוחמים ממגלן.
מוטי היה זה ש"קיבל" את הפיקוד ונתן את ההוראות איך להתקדם.
הם מזהים את מארב המחבלים מימין לצומת(צפון) ומחליטים לנוע מימין לכביש לכיוונם.
כשמתחילים לנוע מגיעה טויוטה מכיוון אורים שממנה פורק השוטר יהודה קידר ולוחם מג"ב נוסף והם יוצאים בדילוגים מצד שמאל של הכביש.
יהודה קידר מדלג עד לתחנה ושם מקבל ירי.
הכוח שבימין לא מזהה עדיין את המארב משמאל ולא יודע על יהודה אבל אוריה ומימון מחליטים שכדי לייצר הדדיות הם יחצו את הכביש לצד השמאלי. כשהם מתקדמים ושומעים ירי הם מבינים שגם שם יש מחבלים אבל רק כשיגיעו לחתנת האוטובוס זיהו שיהודה נפגע.
באותו זמן מגיעים אליהם שני בדואים עם תינוק והם מחלצים אותם אחורה.
לאחר זמן של לחימה בצומת חוברים כוח של 76, וגם אליה אביחי מגיע. אחרי לחימה משותפת עם הכוח של מטכל(אליה אפילו משתמש בנגב של אחד הלוחמים. מפקד הכוח של מטכ"ל, אמיר סקורי נהרג) הם מחסלים את רוב המחבלים וטנק שמגיע על כביש 232 מכיוון דרום מוריד את המחבל האחרון.
במהלך הלחימה בצומת, אוריה ומוטי הצטיידו בנשקים ארוכים.

תוך כדי הלחימה בצומת מעון, בשעה 10:58 מתקשר מוטי לרויטל כי רואה שיש חשש לחדירה והקפצת כיתת כוננות לקרואנים בחוות יאיר. הוא מבקש ממנה לעלות לביכ ונרגע כשהיא עונה לו שהם כבר שם. השיחה מהירה, כ20 שניות. זאת תהיה השיחה האחרונה שלהם.

כשהם מבינים שאת המארב בצומת מעון הם הכריעו, אוריה ומוטי מסתכלים במפת האיפון של אוריה על ישובים סמוכים שאפשר לצאת אליהם כדי לעזור אבל אז אליה מדבר עם דוד שראל שאומר להם להגיע לרעים כי יש שם בלאגן.

שלושת הקצינים מ51 מצטרפים אליהם והם יוצאים בשני רכבים-
רכב אחד אליה נוהג, מוטי לידו עושה טלפונים ואוריה מאחור
רכב שני שלושת קציני51,מימון, דרורי וגלעד
צפונה לרעים.
כל הדרך חולפים על פני רכבים שרופים, גופות ומראות קשים כשקולות ירי ברקע.
עולה להם ההתלבטות- האם לעצור ולנסות לטפל בנפגעים או לחתור למגע עם מחבלים והם מבינים כמו שתורגלו שקודם צריך לנטרל את האיום. לכן ממשיכים לאן ששלחו אותם.

בדרך לרעים מדבר מוטי עם רבשץ חוות יאיר ששואל אותו אם לדעתו הם גם צריכים לרדת ומוטי אומר להם שנראה לו שכדאי שיגיעו. בפועל הם נשארו כי הרגישו שגם הישוב שלהם מאוים.

לפני שנכנסו לקיבוץ ראו חייל תקשוב מהאוגדה שפצוע והעמיסו אותו איתם אבל הסבירו לו שהוא איתם עד שיסיימו את האירוע ברעים.

כבר כשנכנסים לתוך הקיבוץ חוטפים אש כבדה וחוזרים לכיוון השער.
הם פורקים.
שמים את החייל שאספו במסתור ואז מנסים לאגף משמאל לכביש, סמוך לאזור התעשייה, אחרי פעמיים שניסו וחטפו אש לכיוונם הם חוזרים ומבצעים איגוף מימין דרך האמבטיה (שטח שמיועד לבניה) שטח שלכאורה נחות אבל יחסית מוסתר בגלל הפרש הגובה.
הם כבר מזהים דמויות חשודות בבתים(שכונת הצעירים) ועושים דילוגי יחיד מקצה לקצה האמבטיה אל שכונת בתים שנמצאת צפון מזרחית לשכונת הצעירים. כל הזמן כדורים עוברים להם מעל הראש.
אליה מדלג וכשמוטי מדלג נורה לכיוונו rpg שמחטיא אותו. הם מבינים שנחשפו ולכן אוריה והקצינים מ51 נשארים במקומם ומשם יתצפתו לשכונה ויכווינו את אליה ומוטי.
מוטי ואליה מזהים את הראל הרבשץ. הוא נותן לאליה ווסט, שולח אותם לשתות מים מהכיור נטילת ידיים של הבית כנסת שצמוד אליהם והם מצלמים מפה של הקיבוץ.
הראל מציע שילכו לחפש במקומות נוספים אם יש מחבלים אבל הם רוצים ללכת למקום ודאי שיש בו מחבלים שמהווים איום ולא לסרוק עוד מקומות שרק אולי יש.
הם מתקדמים כמה עשרות מטרים בודדים לשכונת הצעירים ושם פוגשים את יגאל, חבר קיבוץ שכבר לא גר ברעים אבל הגיע לשם מיד כששמע על הלחימה וחבר לכיתת כוננות.
מוטי אומר ליגאל: "באנו לעזור".
יגאל מחביר למוטי ואליה ארבעה לוחמים מהיחידה הרב ממדית והם הופכים לכוח אחד.
אין להם שום הערכה על כמויות ולא יודעים אם יש כבר מגע עם המחבלים אלא רק שהם סגורים בשכונה.
הם נכנסים לתוך השכונה ועושים איגוף שמאלי על קו הבתים הצפוני שצופה לכיוון המקום ממנו באו, שם אוריה שמדבר איתם כל הזמן בנייד.
בין בית לבית הם נפתחים לשכונה עצמה ומחסלים בה מספר דו ספרתי של מחבלים. באחת הפעמים אליה מזהה מחבל במרחק של כ20 מטר והוא רק עם אקדח אז קורא לנגביסט מהרב ממדי שיוריד אותו, מוטי מתרגז עליו בצחוק למה נתן לנגב ולא השאיר את זה לו..
בבתים שעברו זיהו שכבר היו בהם מחבלים והחלונות פתוחים אבל אז עוברים ליד בית עם ממד סגור ומוטי באינסטינקט שלו דופק על החלון לזהות אם יש מישהו ויוצא בחור צעיר שהם מחלצים משם.

הבחור מספר להם שיש ארבעה מחבלים בפנים הם נכנסים לבית, הנגביסט יורה פנימה ופוגע בחלקם. נזרקים לכיוונם כמות גדולה של רימונים אז הם מבינים שהם בשטח אש נחות וחוזרים למעבר השורת בתים. המחבלים שקולטים את התנועה שלהם מגיעים אליהם מאחורה ומקדימה ופוצעים אחד מהרב ממדי. אליה לוקח ממנו את הנשק הארוך(עד עכשיו נלחם באקדח)והם מחסלים עוד כמות של מחבלים.
בשלב הזה אוריה וקציני 51 מתקדמים ונתפסים על הקו בתים, בחלק הראשון. בזמן הזה יש התקלות שבה בן בסט המפ של הרב ממדי נפגע ונהרג בהמשך.

הם ממשיכים לנוע לכיוון מערב על שורת הבתים וכשמגיעים לקצה השורה הם מזהים מרחוק כוח של 76 ומבינים שתמונת המצב היא שכרגע הם שולטים יחסית על המרחב וכעת מתאפשרת כניסה מהש.ג כי שורת הבתים הקדמית טוהרה.

אליה ומוטי יצאו כצמד לאיגוף שמאלי של הבית האחרון בשורה,כשפתחו את הזיג אליה מקבל כדור לאצבע, ומוטי קצת רסיסים.
הם חזרו לזיג שבו אוריה והקצינים, משם אליה מחלץ לאחור.
מוטי שקיבל רסיס ליד העין שואל את גלעד אם זה תקין וגלעד מרגיע אותו שהכל טוב. (מאז, מספר גלעד, העיניים הכחולות של מוטי לא יוצאות לא מהראש)
מוטי נשאר להוביל ומנסה יחד עם אוריה שוב לחזור את האיגוף על שורת הבתים ולפתוח את אותו הזיג שבו אליה נפצע. בזיג הוא חוטף כדור בכתף אז מחליט לדלג גם הוא אל הפצועים. בדילוג שלו חוטף ירי לגב ונופל.

שאר הכוח של גולני נשארים להלחם ומצטרפים אליהם כוח של 76 והיחידה הטקטית של המשטרה. כשהם מטהרים את הבית שמכיוונו נורה מוטי הם מחלצים אישה שנותנת להם עוד מידע על השכונה.
אחרי שעות של לחימה בסביבות השעה חמש כשהמצב כבר בשליטה הכוח של גולני ממשיך ויוצא לחלץ נמלטים ממקום המסיבה.
רק בשעת ערב מאוחרת אחרי שטנק יורה על הבית האחרון שהתבצרו בו אחרוני המחבלים וכשD9 מפיל את הבית על המחבלים, מצליחים להכריע את הקרב.


כל הזמן מה שהיה להם בראש-
כבר מכשהגיעו לצומת מעון, זאת ההבנה שכבר עברו כמה שעות ויש מחבלים שמסתובבים בישובים אז יש אזרחים בסכנה ולכן צריך לעוף קדימה…
בקיבוץ רעים היו עשרות מחבלים, מוטי וחבריו בפתיחת שורת הבתים חיסלו מספר דו ספרתי מהם.
במעשיהם, יחד עם כיתת הכוננות ושאר הכוחות שבאו אחריהם, הצילו אזרחים רבים ומנעו טבח גדול בהרבה ממה שאירע בקיבוץ.




זום שנעשה עם אליה ב13.10 שחזור של הקרב בקיבוץ רעים:

https://drive.google.com/file/d/18amrR1dAgh33z4bJoN6NkDsT4Zn5dMKT/view?usp=drivesdk


השלמת צילום ממצלמה נוספת:

https://drive.google.com/file/d/11jMd2NZ_rWDqVEowcnGgIlqxABThqoSw/view?usp=drivesdk

שחזור של יגאל על המפגש עם מוטי
https://drive.google.com/file/d/1LIOD9N6NPakit9nv0v_lYmBWXNI5GHe0/view?usp=drivesdk


צילום מחילוץ ענבר מהממד.
https://drive.google.com/file/d/1H7hdQqTyfUwG29bg03iHOijk1Ran4V5E/view?usp=drivesdk

תמונות מקיבוץ רעים כמה ימים אחרי ה7
https://drive.google.com/drive/folders/1HLt2n3JlaCDov35caPHDUc8zcPj_0p7j

צריך השלמה:
דרורי.

דביר דותן

אני מסתכל על שתי התמונות האלה,
מצד אחד מוטי השקט,
שמאוהב באשתו ובנו ,הגולנציק הצעיר(רק אוג 13, אז מה אם הוא מ"פ סיירת)
ומצד שני הדמות שאני פחות הכרתי-המפקד והלוחם מוטי שפיקד על מעצרים, שהוביל לוחמים, מוערץ, ערכי, פייטר מגולני.

ערב טוב!
בכל שנה ביום הזה אנו מתבקשים לעצור את המולת החיים וליום אחד להתייחד עם אלה שנפלו על קדושת ה.
אף פעם לא חשבתי שיום זה נועד כדי שנתעצב אלא יותר שנזכר ונתגאה והעצב יבוא בלאו הכי, אם נרצה או לא.

השנה חווינו כמעט בכל יום בשבעת החודשים האחרונים יום זכרון ועצב.
אם זה בחדשות, אם זה בחוויות שעוד הולכות איתנו מאותה שבת ואם זה בהותר לפרסום שפותח את הבוקר.

אפשר לספר פה הערב על אחיין שלי בחוות יאיר שכל השנים רק אביו היה בא לקחת אותו מהגן עם מדים ומאז השביעי כל האבות מגיעים עם מדים חוץ מאבא שלו.
או לספר איך לפני כמה ימים התלהב ואמר לאימו, אחותי, שלו הכי כיף כי לכל הילדים רק אמא או אבא באים לאסוף מהגן, רק אותו גם אמא באה וגם אבא השקוף.

אבל הכי הייתי רוצה לספר לכם היום על מוטי כדי שנוכל לקבל ממנו ולגדול ביום הזה.
בבוקר השביעי התעורר מוטי בביתו בחוות יאיר מטלפון של אחת השכנות ששמעה על המתרחש וביקשה ממוטי לברר על מישהו שהוקפץ למילואים.
מוטי, בקבע, היה בלימודים מטעם הצבא אחרי שפיקד על פלוגה בסיירת גולני ועתיד היה לחזור לתפקיד סמג"ד, מבין שיש מלחמה,נפרד מרויטל ומהעוברית שבבטנה שכ"כ חיכה לה, מלביא בן ה4 ותוך עשר דקות כבר היה מחוץ לביתו מבלי שאף אחד נתן לו פקודה להגיע, הרי הוא כבר שנתיים בחופשת לימודים וללא תפקיד מוגדר בצבא.
הוא עובר בבית הוריו בכדי לקחת את הציוד הצבאי ועם אקדחו הפרטי בלבד יוצא להלחם בדרום.
הוא מחביר אליו קצינים לומדים נוספים וביחד עם קצינים שהיו במקום, בקרב של כמה שעות, הם מטהרים ופותחים את צומת מעון עליה שלטו מחבלים.
משם, אחרי שאספו נשקים ארוכים בשטח, הם ממשיכים לקיבוץ רעים ולמרות ששעת בוקר מאוחרת הם מהכוחות הראשונים שמגיעים לקיבוץ.

אחרי שנפתחת עליהם אש תופת הם מצליחים להגיע לשכונת הצעירים שבה מרוכזים עשרות מחבלים.
מוטי וחבריו עוברים בית בית ומחסלים מחבלים, מחלצים נערים מהממד ומונעים מהרשע לעבור לשאר הקיבוץ ולעשות טבח גדול בהרבה כפי שקרה בקיבוצים סמוכים.
מוטי נפצע אבל ממשיך להלחם עד שכדור בכתף מונע ממנו להמשיך לירות.
הוא רוצה לחזור אל הפצועים שכל כך דאג להם ובריצה לאחור הוא חוטף כדור בגבו, נופל ומת במקום.

בשבעה על מוטי שמענו סיפורים רבים אודותיו, דברים שמעולם לא שמענו, כמו איך בטירונות כשגילה שלחברו שתמיד מאחר ונענש חסר שעון אז פשוט הביא לו את השעון שקיבל מהוריו במתנה לגיוס וממציא לו ש"זה בסדר" כי יש לו שניים.
רק מי שבטבע שלו פשוט לעשות, שהולך לכל שכן שמבקש עזרה,שנענה לכל פנייה בקבוצות הוואטספ הישובית
רק מי שזה טבוע בו ופועל ביום יום לקום ולעזור יכול בבוקר שמחת תורה תוך כמה דקות להחליט שהוא יוצא מביתו שלו להציל אנשים אחרים שאינו מכיר מביתם שלהם ומוסר את חייו.

בקורס צבאי שמוטי עבר לאחרונה הוא כתב:
"אני רוצה לעשות טוב לחברה, להשמיע את הקול בצורה נכונה ולייצר אחדות"

כמה סמלי וכמה אחדות יצר כשיצא מביתו בשומרון בחג שמחת תורה לקיבוץ חילוני בעוטף עזה, שנפל בהגנה על מקום שדעותיו הפוליטיות לא בדיוק היו דעותיו שלו.
מוטי היה אדם שערך הרעות והחברות בערה בו מאוד.. כבר כילד חיפש תמיד את הילדים שאין להם הרבה חברים וקירב אותם אליו ואל החבור'ה.. גם בצבא חבריו מספרים שהיה אהוב מאוד על הצוות שלו ותמיד ארגן מפגשים חברתיים וכעס על הצוות כשלא היו נפגשים.
וכמה סמלי שנפל דווקא בקיבוץ שנקרא: רעים.

אחרי מותו הוצאנו אנחנו, המשפחה סטיקרים עם הכיתוב שאפיין את הדרך שבה חי ואת הדרך שבה לחם ונפל.

תהיו מוטי!
פשוט. תעשו