בן 23, מפקד פלוגה בגדוד 51 בחטיבת גולני, נפל בעת מילוי תפקידו, בקרב ברצועת עזה.
חייליו מספרים כי הלכו אחריו בעיניים עצומות ולא היססו להיכנס איתו ללחימה והאמינו בו כמפקד ואדם ללא סייג.
רב סרן משה אברהם בראון נולד בפריז, צרפת ב- 13.05.2000 להורים דוד-דידייה ומרילין מרים.
למשה 4 אחיות, סלומה, פייגה, רבקה ובת שבע.
בגיל 7 עלה ארצה עם משפחתו, ומשה גדל בעיר כפר סבא והתחנך בחינוך דתי-ציוני, למד בבית הספר היסודי בר אילן, בחטיבת הביינים תורה ומדע ובתיכון הרצוג.
משה התגייס לצבא ההגנה לישראל בנובמבר 2018 לחטיבת גולני ועבר הכשרה של 8 חודשים בבאח גולני.
לאחר סיום הכשרתו יצא לקורס מ״כים (מפקדי כיתות) בביסל״ח 17 ובסיומו השתבץ כמפקד על מחזור נובמבר 19 של גדוד 51 בבאח גולני.
לאחר 4 חודשים בהם משה שירת כמפקד, יצא לקורס קצינים בבה״ד 1 ובסיומו סיים כקצין לוחם בחטיבת גולני.
לאחר סיום קורס הקצינים השתבץ כמ״מ הכשרה (מפקד מחלקה) במחזור נובמבר 20 על מחלקת בייניש של גדוד 51 שם הכיר את בת זוגתו לואיזה.
לאחר שסיים את ההכשרה עם מחלקת הבייניש עלה משה כמ״מ בגדוד לפלוגת המסייעת כמ״מ מחלקת ה-5 (מחלקת אוה״ד) של גדוד 51 עד לשיחרורם מהשירות הסדיר.
לאחר שחרורה של מחלקת ה-5 עבר משה לשרת כסמ״פ בפלוגה א׳ בגדוד 51.
בסיום תפקידו כסמ״פ יצא משה לקורס מ״פים שבסיומו שובץ כמ״פ הכשרה בבאח גולני על מחזור מרץ 23 של גדוד 51.
בכל תפקידיו ושירותו משה היה חייל ומפקד מצטיין ומוערך, קיבל המון תעודות הצטיינות במהלך שירותו בכל הכשרה וקורס שעבר.
חייליו מספרים כי הלכו אחריו בעיניים עצומות ולא היססו להיכנס איתו ללחימה והאמינו בו כמפקד ואדם ללא סייג.
ב- 7.10.23 פרצה מלחמת 'חרבות ברזל' ובה פלוגת ההכשרה של משה עלתה כפלוגה אורגנית לגדוד 51 והצטרפה ללחימה ברצועת עזה.
משה לחם לצד חייליו ברצועת עזה בעוז ובגבורה על מנת להבטיח שקט לתושבי המדינה ולחסל את ארגון הטרור חמאס.
משה נפל בקרב בסג׳עיה בתאריך ה- 12/12/2023.
"דובר צה"ל: מפקדי הפלוגות שהסתערו ראשונים לחלץ לוחמים שנפגעו, הובילו את לוחמיהם מבסיס האימונים החטיבתי ועד להיתקלות בלב שג׳אעיה. רב-סרן משה בר-און ז״ל, מפקד פלוגה בגדוד 51 ורב-סרן רועי מלדסי ז״ל, מפקד פלוגה בגדוד 13, סיימו את תהליך ההכשרה בבסיס האימונים של חטיבת גולני יחד עם לוחמיהם, והצטרפו לגדודים על מנת להשתתף בלחימה ברצועת עזה. פלוגות הלוחמים נלחמות בקרבות עיקשים ומביאות להצלחות מבצעיות רבות. בבוקר נפילתו איתר רב-סרן משה בר-און ז״ל, יחד עם לוחמיו אמצעי לחימה רבים, מפות, מתחם לחימה ששימש את מחבלי החמאס ופיר מנהרה בבית מגורים של פעיל חמאס. אמצעי הלחימה הוחרמו ופיר המנהרה נוטרל. בנוסף, באותו הבוקר איתרו רב-סרן רועי מלדסי ז״ל ולוחמיו אמל״ח וחומרי למידה ומודיעין של חמאס בגינה נסתרת בבית המגורים. באותו הערב, כאשר שמעו על ההיתקלות במבנה בשכונת שג׳אעיה, רב-סרן רועי מלדסי ז״ל קפץ לנקודה יחד עם מפקד גדוד 13 ולוחמיו מהפלוגה על מנת לסייע בחילוץ הכוח שהותקל.
מפקדי הפלוגות נלחמו בעוז ובאומץ, הובילו את חייליהם כשהם עומדים בראש.
בהיתקלות זו נפלו גם מפקד חפ״ק מח״ט גולני, אל״ם יצחק בן-בשט ז״ל, מפקד פלוגה ב-669, רס״ן בן שלי ז״ל, מפקד מחלקה בגדוד 51, סרן ליאל חיו ז״ל, לוחם ב-669, רס״ל רום הכט ז״ל, סמל ערן אלוני וסמל אחיה דסקל, לוחמים בגדוד 51".
יום לפני שנהרג באחת מהתקריות הקשות ביותר ברצועת עזה עם תשעה לוחמים נוספים, התכתב משה בפעם האחרונה עם אחותו רבקה, שהייתה קשורה אליו במיוחד. "דאגתי לו מאוד כמו כל המשפחה", סיפרה. "ביום שני בלילה כתבתי לו שאני שולחת לו כוחות. ידעתי שאין לו הרבה זמן לענות לי, וכמה שעות אחר כך, לפנות בוקר, הוא כתב לי: 'הולך לישון מותש כמה שעות, אבל היום אני יודע בוודאות שהעולם הופך להיות טיפה יותר טוב, ומה שאנחנו עושים - אין לי מילים לתאר כמה זה משמעותי'
אחי היה קצין גיבור. הוא היה איש שסוחף אחריו את חייליו לנוע. כשהוא הבחין שמישהו חושש הוא ידע להבין ולסייע, כי כזה היה - דואג קודם כל לחייליו. נקודה.
איבדנו מנהיג אמיתי. לוחם נערץ, אישיות. הוא האמין שמה שהוא וחייליו עושים בעזה יסייע לנו להביא ביטחון לתושבי המדינה שאותה כל כך אהב, עד שנפל על הגנת המולדת. כולנו נתגעגע אליו מאוד. החברים הרבים שמגיעים לנחם אותנו מספרים לנו על הגבורה שלו וכמה הם העריצו אותו
ביולי 2022 אני ומושון טסנו ליוון, טיסה ראשונה שלנו ביחד בהחלט אירוע מכונן.
הגענו ובאמת היה טיול מהמם, החלטנו שנעשה משהו קצת יותר מיוחד ובמקום לרבוץ במלון הכל כלול שלקחנו ניסע לטייל ולגלות את הנופים של יוון.
שכרנו רכב (ידני יש לציין) ועשינו תחקיר לראות לאן אפשר לנסוע.
ביומיים הספקנו לעבור את כל יוון מצפון ועד דרום עם 8 שעות נסיעה ביום, באחד הימים רצינו להגיע לחוף מטורף שראינו כשהגענו הייתה ירידה נורא תלולה אבל אמרנו שנתמודד עם זה אחר כך.
אחרי שהיינו בחוף ונהנו חזרנו לרכב כדי לחזור למלון אבל מי מאיתנו נהג על ידני מתישהו אחרי שהוציא רישיון? אף אחד...
העלייה הייתה כל כך תלולה שהיינו תקועים בה.
התקשרנו לכל מי שאנחנו מכירים שיכול לעזור לנו ומשה כל כך התעקש לעשות את זה בעצמו.
פעם אחר פעם עלינו והתדרדרנו במשך שעה, מי שמכיר את משה יודע שכשהוא רוצה משהו אין מצב בעולם שהוא לא יצליח להשיג אותו.
אז אחרי שעה של ניסיונות, הרבה עצבים ותסכול משה הצליח להוציא אותנו משם, לעולם לא אשכח את הניצחון שהיה לו בעיניים.
לואיזה, בת הזוג.
בהספדה אמרה בת זוגו לואיז: "אני לא מעכלת שאני מספידה אותך, אתה החבר הכי טוב שלי. היית קרן אור בכל מקום שהגעת אליו. תודה שנכנסת לחיי. אמא שלך אמרה לי שהתקשרת אליה מעזה ואמרת לה שאחרי המלחמה אתה רוצה לקנות טבעת ולהציע לי. אז אלף פעמים - כן. אוהב אותך לנצח, תמיד תהיה חלק ממני".
ראה עוד > >
אני מודה לך על 23 שנות האושר שהענקת לי.
אהובי
החיים שלי
הגולני שלי
אני מודה לך על 23 שנות האושר שהענקת לי.
כשהצטרפת לצבא וליווינו אותך היינו מאוד גאים, וגם אתה.
אפילו קראתי לאלוף גולני ואמרתי לו לשמור עליך.
שלחת לי תמונה שלך במדים, התחבאת בשירותים.
כשהצטרפת לגולני פחדתי שתבלה בכלא כי אתה אוהב לישון, לאכול וליהנות
וכשחזרת הביתה לראשונה ישנת וישנת והיית מאוד ממושמע.
הפכת לגבר בני,
עלית במדרגות בצבא במהירות והיית מאושר.
כאשר למדת את קורסי מ״פ שלך גילית את הגיבורים שלנו בהערצה ואהבת ללמוד אסטרטגיות מלחמה.
במהלך 5.5 השנים האלה בצבא פרחת והצלחת לתת כל מה שהיה לך, להקשיב ולאהוב אחרים.
תמיד דאגת לשלומם של חייליך.
אהבתי שהיית מספר לי את זה כי היית כל כך מתלהב כשסיפרת לי הרגשתי שאני חיה את זה.
כשנכנסת לעזה אמרת לי שלא אוכל להתקשר אליך או לראות אותך
אמרת לי לפחות חודש, אבל לא אמרת לי לנצח.
אמרת לי אל תדאגי אני אחזור.
חוץ מזה, החיילים שלך , החברים שלך מהקורס מ״פ, כולם אמרו משה לא נופל.
חיים שלי אני לא יודע איך אתמודד עם הריקנות הזו.
אבל דע לך שאני אדאג להמשיך את עבודתך למען החיילים
אני אמשיך להילחם על עם ישראל
כי נתת את חייך למען המדינה הזו
וגם אני אלחם עד הניצחון כי זה מה שרצית.
הבן שלי הגולנצ׳יק שלי, אני מאוד גאה בך.
חיכיתי לסוף המלחמה שתספר את זה אבל השם החליט אחרת
אני יודעת שמגן עדן אתה שומר על עם ישראל.
מרלין מרים, אמא.
ראה עוד > >
שבוע תרפלים במ״פ מג״דים
מחלקת ה5 של בראון ת״פ של אחת הפלוגות הרובאיות.
לקראת יציאה לאחד התרפ״לים, הגענו לח' של תדריך פלוגתי של אחת הרובאיות שהיינו תחתיה עם בראון.
מתחילת התדריך המ״פ התנהג אלינו בצורה לא יפה והמשיך אחר כך גם בכך שהוא דיבר לא יפה לכמה חיילים, לבסוף גם העיף אחד מאיתנו מהתדריך על איזו שטות. לבראון נגמרה הסבלנות ואז הוא פשוט קרא ״חמישיות בואו״ ועזב את הח' הפלוגתית באמצע עם כל המחלקה וצעק ״אף אחד לא ידבר למחלקה שלי ככה״.
מקרה מאוד נדיר שמ״מ יוצא נגד מ״פ ככה בפומבי מול החיילים אבל שמישהו העז להתנהג או לדבר לא יפה לילדים של בראון הוא לא היה רואה בעיניים ולא משנה מי זה היה ואם היה צריך הוא גם היה שורף את העולם בשבילנו..
וככה פלוגה שלמה מסתכלת בהלם על אחת המחלקות הכי מגובשות בגדוד הולכת יד אחת אחרי המ״מ שלה ועוזבת את הח' באמצע.
החמישיות של בראון🐲
ראה עוד > >
אני לא אשכח לעולם את היום הולדת שלי בגיל 19. ארגנתי יום הולדת ולילה לפני רבתי עם כל החברות שלי. כמובן שלחגוג כבר לא עניין אותי בטח לא שאין לי עם מי. החלטתי שאני מבטלת ורשמתי בלילה שאין יום הולדת. בבוקר משה הופיע אצלי כבר ב-8 בבוקר אחרי שהניסיונות של אמא שלי, לא צלחו. לא רציתי לדבר איתו כי ידעתי שינסה לשכנע אותי לעשות יום הולדת. משה כמו משה לא וויתר ואמר שלפחות ארד למטה ואתן לו לברך אותי. הסכמתי וכמובן שהוא לא הסתפק בלברך אותי. העלה אותי לאוטו והתחלנו לנסוע לשים את הדברים במקום שהתברר לי שהיו לו כבר באוטו. משה החליט שתהיה יום הולדת גם אם נחגוג רק אני והוא. כמובן שהוא דאג שכולם יבואו כולל החברות שרבתי איתן כדי שאהיה מאושרת. זה כל מה שעניין אותו, שאסיים את היום הולדת שלי שמחה ״עד שהוא כבר פה ביום שלי״.
משה הוא חבר אמת שתמיד היה שם בשבילי ודאג לי, האח הגדול שלא היה לי. משה יהפוך עולמות כדי שלכולם מסביבו יהיה טוב. הצרפתי שלי עם הלב הכי טהור אוהבת אותך ואזכור אותך לעד.
לורין, החברה הכי טובה.
ראה עוד > >
#גם אני חייל של משה בראון🔰
היינו בבאח 5 חיילים נשואים במחלקה. משה היה דואג לנו בצורה הכי מטורפת שיש.
לא סגרנו שבתות כמעט, הוא דאג שנהיה עם פלאפונים (בטירונות!), בהמשך הוא אפילו זרם איתנו שנצא בימי חמישי בסוף הלוז בלי שעות שינה בלי כלום.
איך אלכסיי היה אומר- כולכם פינצ'רים, רק בר-און פיטבול.
לא אשכח איך בחמישי אחד הייתי חייב לצאת והיה מטווחי רימונים. משה הכניס אותי ראשון כדי שאצא.
נכנסתי לבטונדה. משה הגיש לי אבן קטנה ליד ופתאום העיף אותה וצעק "רימון בעמדה!!".
קפצתי החוצה ונשכבתי על הרצפה לפי תרגולת, וכמובן משה הנעול הזה נשכב עליי כולו.
זרקתי את הרימון די עקום וחיפשנו את הרימון גולם בשיחים..שעה חיפשתי ואיכשהו בשנייה שמשה חיפש הוא מצא אותו.
#גם אני חייל של משה בראון🔰
ראה עוד > >
בכמה שעות ארגן חתונה ❤
סיפור החתונה שלי
יום שישי - משה יצא מהצבא לחתונה שלי שהייתה אמורה להיות ביום שני, אבל בשל תקופת הקורונה לא מצאנו אולם. אמא שלי מתקשרת למשה ובוכה לו שאין חתונה כי אין אולם.
משה מתקשר אלי בשעה 11:00 בערך ואומר לי פייגה מה קורה תגידי שמעתי שאין חתונה, ואני עונה כן אחי אין אולם אז אין חתונה. משה עונה לי אין מצב יש לי אישור עד יום שלישי ותהיה חתונה בשני.
ישר שואל אותי מה הקריטריונים שלי לאולם ואני לא מקלה עליו ומתחילה רשימה:
(1) שביל ארוך לחופה
(2) אורות כמו באולם המקורי
(3) כשרות מחפוד
(4) תקציב כמובן
משה מנתק ואומר לי על זה. שעות בודדות אחרי זה מתקשר אלי ואומר לי כנסי לוואצאפ תראי יש אולם בול מה שאת רוצה
ואני אומרת לו אוקי אבל מה עם כשרות ותקציב?
אומר לי אל תדאגי נברר שם.
ואז הוא אומר יאללה נוסעים לאולם. נסענו משה, מאיר (בעלי) ואני לחדרה לאולם. משה ישב מאחורה ואני זוכרת שהוא אמר לנו ״טוב אני לא רגיל לשבת מאחורה אבל הפעם נסתדר״, התמונה המצורפת היא התמונה שעשיתי בזמנו ברכב.
מפה לשם מגיעים למקום והתאריך היחיד שפנוי היה יום שני כמו התאריך של החתונה שלי. כל הפגישה אני אומרת למשה נו משה כשרות ותקציב והוא עונה לי לא לדאוג.
בסוף הפגישה הוא שואל את בעל האולם תגיד אחי אפשר כשרות מחפוד ובעל האולם אומר לו כן בטח אחי לכולם או רק חלק.
משה מסתכל עלי ואומר לי נו יאללה חותמים? אכן חתמנו והתחתנו שם.
בחזור משה אומר לי רגע מצאתי את האולם אז אפשר עוד מוזמן? חחח מצרך יקר לאור העובדה שהיה אפשר רק 50 מוזמנים לכל צד בתקופת הקורונה אבל משה קיבל את מה שהוא רצה :)
אשכרה בכמה שעות ארגן חתונה ❤
פייגה, אחות.
0
0
0
