רס"ר (במיל') מעוז פניגשטיין מסוסיא, לוחם בגדוד 7008, ׳עוצבת חצי האש׳ (551), נפל בקרב בצפון רצועת עזה.
בן 25 בנופלו.
לוחם וצלף מצטיין אולם לא הצטיין רק בלחימה, הוא הצטיין כמעט בכל תחום בו עסק בציור, בתיפוף ובספורט, בגלישה ובניווט ובעיקר הצטיין באהבת החיים ובהומור חד ומחודד, החיים מבחינת מעוז הן חוויה גדולה שצריך לקחת בחיוך, בשמחה, ולמצות אותם עד תום. אהב לטייל, לרכוב ולגלוש ועשה זאת בכל הזדמנות בארץ ובעולם.
מעוז ידוע היה במקוריות שלו ובעמידה האיתנה שלו על מקומו ועקרונותיו, בתמונת החוגר שלו נראה מעוז עם רעמת שיער ענקית וזאת משום שסירב בתוקף להסתפר בתשעת הימים – התאריך בו חל הגיוס שלו, תעלול אותו רקח כחצי שנה מראש כאשר נודע לו תאריך הגיוס...
בשמחת תורה התגייס מעוז למילואים ומאז ועד נפילתו בז' בטבת נלחם בעוז נפש ובגבורה בתוך עזה, כאשר גם שם בלב הקרבות הוא שומר על הומור מצוין ועל אהבת החיים, מתפנק ככל יכולתו ומפנק את הסביבה שלו. מעוז הותיר אחריו את טנא בתו הבכורה – בת שלושה חודשים בלבד בלכתו, את רעייתו אודיה, הורים, אחים ובני משפחה, ובעיקר הותיר אחריו שובל של שמחה וחיים.
מספר הרב יהושע שפירא: "כשבן המחזור שלו בישיבה, שגם הוא בשירות מילואים, התחתן. מעוז לא יכול היה לצאת מעזה ולהגיע אך שלח סרטון ברכה ודאג באופן אישי מרחוק, בתוך המציאות המורכבת שהסרטון יגיע ליעד וישודר. זו הייתה הפרידה הכואבת של כולנו ממעוז, שגם היא הייתה עם החיוך שכל כך אפיין אותו"
במעוז היה שילוב נדיר של רצינות, עוז ותעצומות נפש לצד שובבות ועליזות. האישיות שלו הילכה קסם בזכות המידות הטובות שלו וחיוך כובש לב. מעוז תמיד שאף להתעלות יותר ובנוסף לסדרי הלימוד הקבועים בישיבה היו לו סדרים נוספים שעליהם הוא היה מקפיד באדיקות. אדם חזק, ירא אלוקים ששואף לאמת וליושר. גיבור אמיתי".
דרישת השלום האחרונה שלו היתה לפני שבועיים כשבן המחזור שלו בישיבה, שגם הוא בשירות מילואים, התחתן. בשל הלחימה מעוז לא יכול היה לצאת מעזה ולהגיע אך שלח סרטון ברכה ודאג באופן אישי מרחוק, בתוך המציאות המורכבת בה היה נתון, שהסרטון יגיע ליעד וישודר. זו הייתה הפרדה הכואבת של כולנו ממעוז, שגם היא הייתה עם החיוך שכל כך אפיין אותו.
ראה עוד > >
בראל עוז
שרשרת הדורות נגדעה. רס"ל במיל' מעוז פניגשטיין, בן 25 לוחם בגדוד 7008, נפל היום בצפון רצועת עזה. מעוז שירת בסדיר ביחידת דובדבן, הוא גדל בטלמון עד שהתחתן לפני שנתיים עם אודיה והם עברו לגור בסוסיא, לפני 3 חודשים נולדה להם ביתם הראשונה טנא. הוא הותיר אחריו זוג הורים, 4 אחים ו-2 אחיות
ראה עוד > >
אמא
ארבע בבוקר. לא נרדמת.
אתם שואלים לשלומי.
אני יודעת שאתם דואגים באמת ואתם טובים ומתוקים.
קברתי בן. אני נוגעת בשאול.
הסופיות והמוות נוכחים בחיי בעוצמה. זה מסע פסיכוטי בין דמיון למציאות.
במציאות שלי הילד שלי נוכח, חם מצחיק וקרוב. אני יכולה לשמוע אותו ולהרגיש, יכולה להריח אותו כמעט.
אבל הוא איננו.
הוא קבור בהר הרצל והגשם מחלחל על הגופה הקרה שנישקתי כשנפרדתי ממנו.
הוא איבר מבשרי ונשמתי. איך אפשר להיפרד פתאום מילד שילדת והינקת וגידלת?
אתם שואלים לשלומי ואני כל כך כאובה. לא כאב מוכר, לא משהו שאוכל להסביר לכם.
אבל יחד עם הכאב יש לי כל כך הרבה על מה להודות וכל כך הרבה בשביל מי לחיות.
אתם שואלים לשלומי ומבעד לדמעות אני רואה את כנות כאבכם על האובדן הגדול. הילד שלי כנראה לא חוזר, והגעגוע עצום אבל אני מקבלת כוחות מהשכנים, מהחיבוק מהקהילה, מהמשפחה המסורה, מהחברים הטובים.
מעוז שלי עשה מעשה נאצל ואלטרואיסטי עבור כולנו, הוא נלחם ברשע כדי להביא אור. כבר קשה לי לחכות לראות את הטוב מתגבר.....
ובבניין ירושלים ננוחם.
ראה עוד > >
אבא
הבן שלי לא אהב את ההנחיה להילחם בחמאס, אנחנו נלחמים בעזה כדי להקים את העיר היהודית עזה מחדש, שכחנו אבל עזה זו עיר יהודית. אנחנו לא צריכים רק להילחם בחמאס אלא להילחם כדי להקים בתים וישיבות בעיר עזה. עם ישראל רוצה לעלות עכשיו לארץ ואנחנו צריכים להכין מקום לכך, ויש לנו כזה, והוא על הים