רס"ר חכמון שבתאי ז"ל

אודות

שבתאי, בנם של ברוריה וויקטור, נולד בטריפולי שבבלוב ביום כ' בטבת תש"ו (24.12.1945), בן תשיעי במשפחה ברוכת ילדים. בשנת 1950 עלה עם הוריו לישראל, והמשפחה התגוררה במעברת מחנה-ישראל שליד לוד בתנאים מורכבים במשך כשתים-עשרה שנים. שבתאי השלים את לימודיו היסודיים בבית הספר הממלכתי-דתי במעברה, ולאחר מכן יצא לעבוד בעבודות מזדמנות כדי לסייע בפרנסת הבית. בהיותו כבן 15 עברה המשפחה להתגורר בחולון, שם בגר, נישא והקים את ביתו.

על אף האתגרים הכלכליים, ניחן שבתאי בחוש הומור מפותח, בשמחת חיים וברוח עליזה.

בחודש מאי 1963 התגייס לצה"ל ושירת בחיל השריון. בתום שירותו הסדיר התגייס למשטרת ישראל. הוא היה איש משפחה מסור, אב דואג ואוהב, וכדי לשמש דוגמה אישית לילדיו ולעודדם בלימודיהם, חזר לספסל הלימודים, ניגש לבחינות הבגרות ועבר אותן בהצלחה.

בשנת 1975 חזר לשירות קבע בצה"ל במסגרת המשטרה הצבאית, שם הוכשר כחוקר וכעובד מעבדת צילום והועלה לדרגת סמל ראשון. בהמשך, בשל אילוצים כלכליים, פרש מהשירות ועבר לתקופה קצרה למגדל העמק כשסורר כשותף במפעל עץ. משלא התאקלמה המשפחה במקום, חזרו לחולון وشבתאי שב לשירות במשטרת ישראל, לצד המשך ביצוע שירות מילואים פעיל בצה"ל.

שבתאי שאף להתקדם בשורות המשטרה ולצאת לקורס קצינים. הוא עבר בהצלחה את המבדקים הראשוניים והיה מועמד ליציאה לקורס, אך עם פרוץ מלחמת שלום הגליל נקרא בשמחה ובגאווה לשירות מילואים במסגרת הממשל הצבאי בלבנון.

ביום כ"ה בחשוון תשמ"ג (11.11.1982) נפל שבתאי באסון צור הראשון. בעקבות התפוצצות מכל גז במבנה הממשל הצבאי בצור, קרס הבניין ושבתאי נלכד תחת ההריסות. לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל ראשון (רס"ר).

שבתאי היה בן שלושים ושבע בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחולון. הותיר אחריו רעיה, שלושה בנים, אם, שש אחיות ושלושה אחים.

דברי מפקדו
מפקד יחידתו ספד לו במכתב התנחומים למשפחתו:

"חריצות, יושר, מסירות ויוזמה אפיינו את עבודתו. הוא ידע לטפח יחסי רעות וזכה להערכה ואהדה מצד מפקדיו וחבריו לעבודה. שבתאי נענה תמיד לכל קריאה, והיה מוכן לבצע כל משימה שהוטלה עליו. דמותו ודרכו ישמשו לנו מורה-דרך לאורם נחנך את חוקרינו."

יהי זכרו ברוך.