רס"ר (מיל') יובל גבאי הי"ד

אודות

יובל, בנם הבכור של שבתאי ומילכה, נולד בשנת 1988 בקיבוץ רעים. לאחר שנה וחצי הצטרף למשפחה האח אלון ולאחר כשלוש שנים נוספות הצטרפה למשפחה האחות יעל.

בקיבוץ היה חלק מכיתת "דובדבן" יחד עם יתר בני מחזורו מהקיבוץ. למד בבית ספר יסודי ניצני אשכול ובתיכון נופי הבשור.

חבריו לקיבוץ וללימודים מספרים שכנער יובל התבלט באהבתו לספורט וכדורסל בפרט, בחריצותו הרבה וכן באהבתו הרבה לבעלי חיים. כמו כן, כלל חבריו מספרים על השילוב יוצא הדופן בין הרצינות שאפיינה אותו, ואיתה ניגש לכל נושא ומשימה שהיו תחת אחריותו, לבין חוש ההומור יוצא הדופן, רוח השטות, הקלילות ושמחת החיים שהיו חלק בלתי נפרד מאישיתו והקרינו על כל הסובבים אותו.

אהבתו של יובל לכדורסל באה לידי ביטוי לכל אורך חייו ותקופת ילדותו. יובל היה חובב NBA ואוהד מושבע של הלוס אנג'לס לייקרס (עם חיבה יתירה לשחקן הלייקרס טיירון לו). בגיל 14 אף נסע לחופשה בארה"ב יחד עם אביו בה, בין היתר, נכחו במשחק NBA.
במהלך תקופת ילדותו ובגרותו יובל שיחק בקבוצת הכדורסל האזורית של המועצה (הפועל אשכול) ועם גופיה זו, אשר הועברה לאביו לאחר מותו, היה מקפיד יובל להגיע לכל משחקי הפועל תל אביב בכדורסל, קבוצתו האהודה בישראל.

בסיום התיכון ולאור אהבתו הרבה לכלבים, יובל החליט לנסות ולהתקבל ליחידת עוקץ הנמצאת תחת חטיבת כפיר. לאחר שלא עלה בידיו להתקבל ליחידה, הגיע יובל לגדוד חרוב בחטיבת כפיר. במהלך השירות, השתתף בקורס מ"כים ובסיומו קיבל פיקוד על כיתה בסיירת חרוב ולאחר מכן שימש כסמל מחלקה.
בזמן שירותו בגדוד וגם מאוחר יותר בשירות המילואים, פגש יובל אנשים מגוונים, מכל הקצוות והמגזרים הקיימים בחברה הישראלית. על אף ההבדלים ותפיסות העולם השונות, כולם כאחד מספרים על החיבור העמוק והקשר הטוב שהיה ליובל איתם, על מסירותו יוצאת הדופן לצבא, רוח ההתנדבות והצניעות שאפיינה אותו. כמו כן, חייליו במהלך השירות סיפרו כי הקשיחות והמרחק הפיקודי היו רחוקים מלהיות טבעיים בעבורו - לא אחת יובל היה מתקשה שלא להגניב חיוך במהלך או לאחר שיח פיקודי. על אף זאת, יובל הקפיד, ללא ויתורים, על מקצועיותם של חייליו ועמידה מלאה במשימות שהוגדרו להם.

בסיום הצבא, נסע יחד עם תאיר חברתו לטיול בדרום אמריקה. לאחר מכן, חזר לקיבוץ רעים ועבד תקופה של שנה ברפת הקיבוץ.

לאחר מכן, עבר לעיר באר שבע והחל ללמוד כלכלה וחשבונאות באוניברסיטת בן גוריון. בעיר באר שבע התגורר יובל, יחד עם חברתו תאיר, תקופה של כ-7 שנים. בסיום הלימודים עבד כשנתיים ב- Deloitte (באר שבע). במהלך תקופת מגוריו בעיר באר שבע ולמרות המרחק והמאמץ הרב שהיה כרוך בכך, יובל, יחד עם חברו אורי פרי, הקפיד להגיע לכל משחק של הפועל תל אביב.

אורי ויתר חבריו ובני משפחתו של יובל שהיו איתו במשחקים של הפועל ת"א מספרים, כי יובל הקפיד שלא לקחת חלק (או למצוא מילים חלופיות) באמירת מילים קשות במשחקים כנגד יריבות הפועל תל אביב, שכן יובל הונע מאהבה אמיתית לספורט והפועל תל אביב.

לאחר התקופה בעיר באר שבע, עבר יובל יחד עם תאיר זוגתו לעיר רחובות. כמו כן, החל יובל לעבוד כעוזר חשב ורואה חשבון בחברת הנדל"ן יובלים.

במהלך תקופה זו, יובל החל להתנדב, בכל יום שישי ובאופן קבוע (אפילו כשיצא לחופשה קצרה בסופ"ש בזמן שירות מילואים), בעמותת רחובות אוהבת חיות. במסגרת ההתנדבות, יובל סייע במשימות שוטפות של העמותה וכמובן סייע בטיפול בכלבים שהגיעו לעמותה. חבריו מספרים כי בהתאם לדרכו של יובל, בזמן שהתנדב בעמותה, היה כל כולו מרוכז בהתנדבות עם הכלבים ובמשימות העמותה והקפיד להימנע מלענות לשיחות טלפון בזמן זה.

ביום שבת 7.10.23 התייצב יובל בנקודת ההתאספות של יחידתו במחנה עופר באיו"ש. בדרך ממחנה עופר ליישוב איתמר, אליו היה אמור להגיע יחד עם יחידתו, נורה יובל ונהרג.

בטקס ההלוויה, אשר התקיים בחולון לאור המצב הביטחוני, נכחו מאות מחבריו ואוהדי הפועל תל אביב ונוגנו שירי הפועל תל אביב
(לינק לכתבה בספורט 5 - https://vod.sport5.co.il/?Vc=9887&Vi=451737). בסיום הטקס ובנוכחות מצומצמת, הובא ארונו של יובל לקבורה בבית העלמין בקיבוץ רעים בו נולד.
בן 35 בנופלו.

הותיר אחריו את הוריו – שבתאי ומילכה, אחיו אלון, אחותו יעל ובת זוגתו לחיים תאיר. יהי זכרו ברוך.