שירת כמפקד טנק, גדוד 71, חטיבה 188 (עוצבת ברק). נפצע אנושות בהתהפכות טנק בצפון הארץ ונפטר מפצעיו כשבוע אחר כך בתאריך 05.11.2023. בן 33 בנופלו. יהי זכרו ברוך.
-
הרב נערן גדל במרחבי הגליל התחתון בישוב הקהילתי מורשת. מגיל צעיר התבלטה הנשמה הצבעונית שלו רבת הכישרונות.
הוא היה איש מחשבה, עמקן. כזה שלא אוהב להסגר בתוך מסגרות. הוא חיפש לשוט במרחבי התוכן, תנ''ך תלמוד, הלכה, מחשבה, הרב קוק וחסידות. הוא חיפש לגעת בשורשי הדברים. הוא שבר מחיצות בין בתי מדרש שהיו שונים באופיים. הוא היה מין תלמיד חכם ארץ ישראלי שהאמין שהתורה על זרמיה השונים יכולה להשתלב ולהתחבר. תלמידי חכמים שבארץ ישראל מנעימים זה לזה.
די להציץ בהקדשה שכתב להוריו לספר תנ''ך שהעניק להם במתנה ולגלות איך הוא הביט ותפס את ספר הספרים בצורה כה מיוחדת. וכך כתב:
"לאמאבא,
ספר אמונה, היסטוריה ומסורת, ספר ברית בין אדם עולם ובין אלוקים, ספר הכלל כלל ישראל והאנשות כולה וגם ספרם של האנשים היחידים כל אחד ואחד. תפילות יש בו, סיפורים ותורות, נפילות תהומות ופחדים – לצעד עליות של האדם בשיאו כמיהות, צמצאון געגוע יאוש ותקווה שאלות נוקבות ושתיקה. ונחמה לעתיד לחיבור למפגש לשלום ספר החיים".
פיעמה בו נשמה של אומן הוא היה מוזיקאי בחסד ניגן, הלחין עיבד, צייר, סיפר סיפורים. הוא ראה באמונות ובמוזיקה כלי שדרכו אפשר לעשות טוב לחבר בין אנשים. גם שם טייל בין העולמות ממוזיקה חסידית עתיקה לשירים ישראלים עכשווים שעברו דרכו וחיברו אנשים ולבבות.
הוא אהב את החיים הפשוטים והיה לאיש משפחה. אשתו צוף מתארת: "אני זכיתי לאיש הכי רגיש בעולם.. המידות הטובות שלך גרמו לקשר להיות כל כך זורם קליל תמידית מרגש. הרגשתי שהקשר שלנו משחרר אותנו לטוב שעשינו בחוץ כי כשטוב בבית אז לא צריך לבזבז אנרגיה מיותרת. היא ממשיכה לתאר אותו גם כאבא:
כגודל הזוגיות כך גודל האבהות. לא פגשתי אבא כמוך פשוט חבר קרוב של הילדים. הם זכו לזמן קצר איתך בשנים אבל מלא בקשר עמוק. עשית הכל בשבילם, ניגנת להם בגן הקלטת שיר לכל אחד תוך כדי שביחד איתם חשבת על מילים, הקלטת סיפורים, ציורים משוקעים, שעות שעות של ציורים, טיולים, שיחות נפש אל תוך הלילה...
בתקופה האחרונה שימש נערן כר''מ בישיבת הבקעה שם ניסה להעביר לתלמידיו את העומק המיוחד שלו בתורה והתגלה כאיש חינוך שנגע בתלמידיו.
תלמיד ספד לו: "כשאני נזכר בך אני לא מפסיק לבכות. לימדת אותי כל כך הרבה, שינית לי את החיים מהקצה אל הקצה. כשהייתי אצלך בבית הבנתי שממך אני רוצה ללמוד לחתונה. היחס שלך לאשתך לילדים לאורחים, הקרוון שלך היה מקום מדהים.."
בחונכה שעבר שלך לתלמידיו סרטון עם תורה שלו על נר חנוכה מתוך הדברים אפשר ללמוד על התורה המקשיבה המיוחדת המשקפת את רוחו המיוחדת של נערן:
הדבר תורה...
כשלשה חודשים לפני פריצת מלחמת חרבות ברזל נערן תרם כליה לאדם שאיננו מכיר.
יאיר בהלול מקבל הכלייה תיאר אותו: שש שנים הייתי בדיאליזות עד שהוא הגיע וגאל אותי... הוא עשה את זה בלב כל כך שלם ושמח. הוא אמר לי שמעכשיו אנחנו אחים, הוא אמר לילדים שלו מעכשיו יש לכם דוד חדש. אדם משכמו ומעלה אצילי.
משפרצה המלחמה בשמחת תורה ביקש נערן להתנדב לשירות ולהתגייס. אמנם בגלל שהיה זמן קצר אחרי תרומת הכליה הדבר לא היה מובן מאליו. נערן התאמץ מאוד עד שהוא הצליח לקבל אישור מד''ר אבי נשר מנהל מחלקת ההשתלות בבלינסון שאישר לו לצאת למילואים.
הוא כל כך שמח לצאת למילואים וגם שם בשטחי הכינוס פרט על מייתרי הגיטרה שלו והכניס רוח ואחווה בין הלוחמים.
במהלך המלחמה נפגע נערן בראשו ונפצע אנושות מהתהפכות טנק בגבול הצפון במהלך פעילותו מבצעית..
הוא שכב במשך שבוע בבית חולים במצב קשה בעוד המשפחה עוטפת אותו בשירה ניגונים ותפילות. ביום כ''א חשון עלתה נשמתו לישיבה של מעלה.
אבריו נתרמו והצילו חיים של עוד ארבעה אנשים נוספים.
הנר הזך, הטהור, האותנטי עלה למקורו והשאיר אחריו קריאה גדולה לכולנו להאיר את האור הקטן שלנו, האמיתי הפנימי, זה שמתוך נאמנות לעצמיותו רוצה לתת להאיר ולחמם את כל הסובב אותו. יהי זכרו ברוך.
3
