0
15
19
בורא עולם
סיפור קטן על חבר ענק – אורון אדרי ז”ל
כשהיינו נערים מתבגרים, אני זוכר פגישה אחת שהייתה לי עם מישהי חדשה שהכרתי. הייתי כולו נרגש, מלא פרפרים בבטן, והיה לי ברור עם מי אני הולך להתייעץ – עם אורון.
הוא היה הבנאדם שלי לכל דבר שקשור בלב. רגיש, קשוב, מלא אכפתיות – ומעל הכל, מלא בקסם אישי שכובש, במיוחד כשזה נגע לבנות. הן פשוט עפו עליו.
אז ישבנו ודיברנו, וכשאמרתי לו שאני חושב לנשק אותה, הוא לא רק עודד – הוא ממש נכנס לזה. התחלנו לעשות חזרות – מה להגיד, איך לשבת, איך להתקרב… כאילו הוא הבמאי של הרגע הכי מרגש שלי עד אז.
ההכוונה שלו, הביטחון שהוא נתן לי, התחושה שהוא איתי – כל אלה הפכו את הפגישה הזו לרגע שלא אשכח לעולם.
ואם אתם שואלים – “הייתה נשיקה?” אז ברור שכן. ענקית. מלאה באהבה. והוא הראשון ששמע על זה אחרי.
אורון היה חבר כזה – שתמיד היה שם, בקטנים ובגדולים. הוא חי איתנו את הרגעים הכי אמיתיים.
והיום, כשאני חושב עליו – אני יודע שהוא ממשיך לחיות בכל אחד מהרגעים האלה.
