שגב (שגבוני) שושן, בנם של אסתר ודוד, נולד ביום ו' בשבט תשנ"ה (07.01.1995) בתל אביב. אח לנופר ואח מצד האבא לאילי וליאם.
מגיל 3 שגב גדל במודיעין, למד בבית הספר היסודי "אופק", ומשם עלה לתיכון השש-שנתי "עירוני ב' ע"ש יצחק רבין". כילד היה חברותי מצחיק ומאוד אהוב על חבריו. כנער התגלה שגב כבעל כוח רצון אדיר –הוא היה ילד שמנמן ובגיל 14 החליט לעשות שינוי גופני והחל להתאמן ולשנות את אורח החיים שלו. בגיל 17 לאחר השקעה רבה בתזונה, באורח החיים ובאימונים הרבים - זכה בתחרות אלוף הארץ בפיתוח גוף והגיע להישגים מדהימים.
לאחר הזכייה הפך שגב לדמות מוכרת בעיר מודיעין, צעירים רבים רצו לקבל ממנו הדרכה, טיפים והסברים כיצד להגיע להישגים כאלה. שגב הפך למודל לחיקוי, ונרתם למשימה, סייע לכל מי שביקש והכל בהתנדבות ובאהבה.
כשגב עבר את השינוי המהותי ביותר בחייו היה נחוש לעשות קעקוע גדול על היד וכך עשה - הוא קעקע מלאך עם שרירים מרים משקולת כשאש מתנוססת מאחוריו. לימים, מקשרת המשפחה את הקעקוע למי שהוא – מלאך אמיתי חזק להפליא. ואכן אש כאש המחבלים, היא זו שלקחה את חייו.
עם סיום שירותו הצבאי החל שגב לעבוד עם אביו בצילום אירועים, התאהב במקצוע רכש ידע רב ובעיקר תשוקה למקצוע, לאחר כשנתיים החליט לצאת לדרך עצמאית ולפתוח עסק משלו.
לעסק שגב קרא "Lenser" ממשמעות המילה Lens = עדשה.
שגב התמחה בצילומי משפחות, אירועים, צילום טבע וסטודיו.
על אף שזו הייתה עבודתו, כתחביב, שגב אהב יותר מכל לטייל בעולם, בעיקר לבדו ולצלם את היופי שהופיע מול עיניו.
התשוקה של שגב לצילום הייתה כל כך גדולה והתוצרים בעיניו היו מדהימים, את חלקם הוא פיתח ותלה בביתו כתמונות שהדהימו כל מי שפגש בהם.
ברגישותו, שגב ניצל את כשרונו וצילם בגנים של ילדים עם מוגבלויות ובעמותות למען מחלת הסרטן, והכל כפי ששגב ידע, בהתנדבות מלאה.
משפחתו של שגב מספרת כי לאחר הרצח שמעו על שגב אינספור סיפורים מדהימים,
מלקוחותיו שלא הפסיקו להגיע ולספר על האדם מלא נתינה שהיה עבורם, ששגב לא היה
"רק צלם" עבורם אלא גם נשמה ענקית. שגב ידע להעניק ביטחון ושמחה תוך כדי צילום.
שגב פגש הרבה מלקוחותיו שלא הרגישו נוח להצטלם – נערות צעירות, ילדים ביישנים והורים שפחות אהבו את העדשה, והוא ברגישותו בגישתו ובדרכו ידע להעניק להם ביטחון ולתת להם את ההרגשה שהם הכי יפים בעולם, וכך גם התבטא בתמונות שהוא צילם.
באירועים ששגב צילם הוא היה גם חלק מהקהל, תמיד היה מרים את האווירה, רוקד עם האורחים כאילו הם חבריו הטובים ביותר.
חבריו של שגב היו חבורה אחת גדולה ממודיעין, חבר'ה שלמדו יחד בתיכון.
הם שמרו על קשר והיו אוהבים לשבת במרפסת לצחוק, לשתות ולעשן. תחושת הבית שהייתה להם בדירה במודיעין הייתה גדולה, החברים היו קוראים לבית של שגב "קלאב הוטל" וידעו שהם מוזמנים תמיד עד השעות הקטנות של הלילה, ונמעבר.
כחברים, אהבו מאוד ללכת למסיבות טבע עוד מגיל צעיר, היו רוקדים את חייהם שעות במסיבות האלו. מוזיקת הטראנס שאהבו לשמוע ולרקוד לצלילה תמיד תעלה את זכרונו של שגב מעתה אצל החברים.
לקראת גיל 20, שגב גילה את אהבתו לוויסקי, הוא היה נהנה מהטעם ומהתחושה הטובה. תמיד חיפש לטעום וויסקי מסוגים שונים, ולנסות את הוויסקים היקרים והמשובחים ביותר. שגב סחף אחריו גם חברים רבים לאהבה זו.
בשנת 2022 הכיר שגב את אניטה ליסמן הי"ד והשניים הפכו לזוג. לא כולם הכירו את סיפור ההיכרות שלהם אבל לאחר הרצח חברותיה של אניטה סיפרו ששגב ואניטה הכירו עוד לפני הרבה לפני שהתחילו לצאת, ממש כמו בסרט, הוא הביט עליה באירוע (שצילם) ואמר לאחת האורחות שהבחורה הבלונדינית היא בדיוק הטעם שלו. לצערו, אניטה בזמנו הייתה רק בת 17 ושגב לא הסכים לצאת איתה על אף שהיה קליק בין השניים. רק אחרי כמה שנים, נתקלו זה בזו ברשתות החברתיות והחליטו להיפגש ולצאת. משפחתה של אניטה מספרת שמאז פגישתה עם שגב עוד אז מגיל 17 שגב לא יצא לה מהראש וכשהחלו לצאת היא הייתה כה מאושרת.
באוגוסט 2023 שגב ואניטה עברו להתגורר יחד במודיעין, הם היו מאושרים מאוד.
סידרו את הבית ואימצו חתול גור וקראו לו סטיב.
ביום שבת לפנות בוקר, כ"ב בתשרי שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, נסעו שגב ובת זוגו אניטה, לפסטיבל המוזיקה "נובה" בסמוך לקיבוץ רעים. שם נפגשו עם קבוצת חברים שקבעו איתם מראש. לאחר שעות ספורות שבילו, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל אזור המסיבה. שגב ואניטה נפרדו מחבריהם שנשארו לקפל ציוד, השאירו הכל מאחור ונכנסו לאוטו בניסיון לברוח הביתה מהר. אניטה הייתה בקשר עם אחיה בטלפון ואף הספיקה להתכתב ולשלוח הודעה קולית לחברתה הטובה – בהודעות היא מספרת שיש מלא אזעקות מלא טילים בשמיים ושהם מנסים לברוח הביתה. שגב ואניטה לא ידעו שיש מחבלים, הם חשבו שיש מתקפת טילים בלבד. בשעה 7:39 נרצחו שגב ואניטה בצומת גמא ע"י ירי מחבלי חמאס על רכבם. לאחר יומיים מורטי עצבים, חיפושים ודאגה למצבו של שגב, חבר של המשפחה ראה ושיתף עם דוד אביו סרטון של שגב ללא רוח חיים. כך גילתה המשפחה את גורלו של שגב והאב סיפר ליתר בני המשפחה את הבשורה הקשה – ששגב נרצח. בהמשך, סרטון נסיעתם של שגב ואניטה פורסם כחלק ממערך ההסברה של המלחמה – רגע הנסיעה והירי של המחבלים מתועד מתוך הרכב וגם ממצלמת הגוף של המחבלים הארורים שרצחו אותם.
שגב (שגבוני) שושן ז"ל הי"ד נרצח ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן עשרים ושמונה.
הוא הובא למנוחות בבית העלמין במודיעין ונטמן ליד אניטה אהובתו.
הותיר אחריו הורים, אחות ושני אחים, 2 סבתות, בני דודים, וחברים שהם כמו משפחה.
על מצבתו של שגב נכתב:
"שגבוני שלנו עם הלב הענק והחיוך הנצחי, הבאת אור לכולם ושמחת חיים ענקית, אמן צילום מוכשר ואהוב על כולם. צלחת את מרוץ החיים כהרגלך בניצחון. אך מוקדם מדי. מהר מדי. השארת חלל שאף אחד לא ימלא. את דרכך עם אניטה תמשיך לעד... אתה איתנו בלב ובנשמה תמיד.
הוריו עונדים שרשרת בדמותו ורבים עשו קעקוע לזכרו: לאביו קעקוע בדמותו, לאימו קעקוע עם לב, קליע והשם שגב, אחותו נופר עשתה קעקוע עם שמו, מצלמה ופרח, וחבריו קעקעו את שמו עם מצלמה
שגב הונצח בדרכים רבות בהן:
"מרוץ מודיעין" - מרוץ בו השתתפו המשפחה החברים ואנשים רבים נוספים, חברה בעלת בית קפה השיקה קינוח על שמו של שגב בבית הקפה שלה. ניטעו שני עצים להנצחתו, אחד בקיבוץ רעים והשני ביער בן שמן. המוזיקאי קריזמו יצר שיר שנקרא "זה גורל" לזכרם של שגב ואניטה. המשפחה תמשיך להנציח את שגב בעוד דרכים רבות ובכל זמן ודרך אפשרית, המשפחה מתכננת הכנסת ספר תורה שנכתב לעילוי נשמתו של שגב.
אביו הספיד אותו: "יום שישי קברנו את בני יקירי, שגב שושן, שנרצח ע"י חלאות. הוא רק רצה להנות, לרקוד, ואני בטוח שהוא נהנה ברמה הגבוהה. שגב היה ילד מיוחד שתמיד רצה לתת, לאחד, לחבק, לאהוב, לחייך, ונתן תמיד אהבת חינם. כל מי שהכיר אותו סיפר שהנשמה שלו זה מכאן ועד סוף העולם. השאירו אתנו כואבים מאוד אבל לא נוותר להם, לא ניתן להם לשבור אותנו. אנחנו עם מיוחד וחזק, נמשיך לאהוב ולזכור את שגב המיוחד, החתיך והאהוב. נוח על משכבך בשלום בן יקר שלי, אוהבים אותך מאוד"