שוטר אחרק גבריאל ז"ל

אודות

גבריאל נולד בעיר עדן שבתימן ביום א' באלול תש"ב (14.8.1942), בנם של מרים ושמעון. בשנת 1943, כשהיה תינוק בן שנה בלבד, עלה ארצה עם בני משפחתו. המשפחה התיישבה בעיר חדרה, שבה גדל והתחנך. גבריאל סיים את לימודיו בבית הספר היסודי "תחכמוני" והחל ללמוד בבית ספר תיכון, אך נאלץ להפסיק את לימודיו הסדירים בעקבות מחלתו הקשה של אביו.

מתוך תחושת אחריות עמוקה ובגרות יוצאת דופן, נרתם גבריאל לסיוע בפרנסת הבית. הוא דאג בראש ובראשונה לכך שאחיו יוכלו להמשיך בלימודיהם ללא הפרעה. גבריאל עצמו יצא לעבודה קשה בשעות היום, ובערבים עבר ללמוד בתיכון המקצועי "עמל". למרות גילו הצעיר, הוא השתלב בצורה מעוררת הערכה בעבודה, והפגין בגרות ומקצועיות שזכו לשבחים מצד חבריו המבוגרים לעבודה.

גבריאל היה אדם ברוך כישרונות; מאז היותו ילד קטן ידע את התנ"ך על בוריו. הוא ניחן ברוח ספורטיבית, הצטיין בנעוריו כשחקן כדורגל, אהב מאוד לבצע תרגילים אקרובטיים, ונמשך בכל ליבו אל הים הפתוח ואל עולם השחייה.

גבריאל נישא לבחירת ליבו ציונה, ולזוג נולדו שני בנים אותם אהב אהבה ללא גבול: הבכור עידו והצעיר יובל. הוא היה איש משפחה מסור ואדם נפלא מבחינה חברתית – מקובל, צנוע ואהוב מאוד על הבריות. לצד מסירותו למשפחה וחיבתו העמוקה לים, גילה עניין רב ואהבה גדולה לתחומי האמנות והספורט.

שירותו הצבאי בחיל הים
בשל אהבתו העזה והבלתי מתפשרת לים, התנדב גבריאל בגיל שבע-עשרה לבית הספר לקציני ים "מבואות ים" שבעכו. עם גיוסו לצה"ל, שובץ באופן טבעי בחיל הים והוצב כלוחם ותותחן על סיפונה של האונייה אח"י "נוגה".

בהמשך שירותו, עבר לשרת על סיפונה של אח"י "חיפה". אונייה זו נשאה היסטוריה ייחודית – בעברה הייתה משחתת של הצבא המצרי בשם "איברהים אל-אוול", אשר נשבתה על ידי כוחות צה"ל במהלך מבצע קדש (1956) והוכנסה לשימוש מבצעי בשורות חיל הים הישראלי. גבריאל שירת על סיפונה בגאווה ובמקצועיות רבה.

המעבר למשמר הגבול ונפילתו
בשנת 1967, מתוך רצון להיות קרוב יותר לבית ולהושיט יד בטיפול ובגידול שני בניו הקטנים, קיבל גבריאל החלטה משפחתית ועבר ללא היסוס מחיל הים אל שורות משמר הגבול (מג"ב). גם בחיל החדש ובמשימות הביטחון השוטף, החל להוכיח את עצמו במהירות, הפגין יכולות גבוהות וזכה להערכת מפקדיו וחבריו לנשק.

זמן קצר לאחר מעברו לחיל, ביום כ"א בתמוז תשכ"ז (29.7.1967), נפטר גבריאל בעת שירותו. הוא היה בן עשרים וארבע בלבד בנופלו, קטוף בדמי ימיו ובתחילת דרכו המשפחתית והמקצועית.

גבריאל הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בחדרה, העיר שבה גדל. הוא הותיר אחריו אישה, שני בנים קטנים ואחים כואבים, הנושאים את דמותו החייכנית והמסורה.

מורשתו והנצחתו
הנצחה חילית וממלכתית: שמו של שוטר גבריאל אחרק ז"ל חקוק באנדרטת חללי משמר הגבול המרכזית בצומת עירון, ומונצח באדיבות ובכבוד באתר הזיכרון הרשמי לחללי משטרת ישראל, השוכן במכללת השוטרים שבבית שמש.

יהי זכרו ברוך.