יצחק נאמן חסידים ז"ל, בן שמסי ושמעון. נולד בצפת. שירת כלוחם וכחבלן במג"ב. בלט כבן למופת, צנוע, אהוב על חבריו, חרוץ ולוחם מקצועי מן השורה הראשונה. נהרג בירי דו-צדדי בסיור בגבול לבנון בכ"ב בסיוון תש"ל (26.6.1970). בן 21 בנופלו.
יצחק, בנם של שמסי ושמעון, נולד ביום כ' בניסן תש"ט (19 באפריל 1949).
הוא גדל בצפת והשלים את לימודיו בבית הספר היסודי ובתיכון הממלכתי-דתי "אגודה" שבעירו. מצעירותו התבלט כבן מופת, מסור ונאמן להוריו ולמשפחתו, ובעת חופשותיו מלימודים נהג לעבוד בעבודות מזדמנות כדי לסייע בפרנסת הבית.
יצחק היה עלם צנוע, עניו וביישן, בפרט במפגשיו עם המין השני. הוא היה דמות אהובה, מקובלת ומוערכת מאוד בסביבתו, וטיפח חיבה רבה לעיסוק בספורט ולטיולים בחיק הטבע.
ביום 15 בפברואר 1967 התגייס לשורות משמר הגבול ושירת שירות חובה מלא כלוחם. מיד עם סיום שירותו הסדיר, ב-4 בפברואר 1970, המשיך לשירות קבע כלוחם ביחידת החבלנים שהוצבה בבסיס מצודת כ"ח.
בסמוך לנפילתו הכיר את אסתר והשניים תכננו להקים את ביתם ולהתחתן, אך הוא לא זכה לממש את חלומם.
ביום כ"ב בסיוון תש"ל (26.06.1970), במהלך סיור לילה בגבול לבנון, נתקל כוח מג"ב במארב של צה"ל. בשל אי-זיהוי הדדי נפתחה אש בין הכוחות, ומהירי נפגע יצחק ונהרג בעת מילוי תפקידו.
יצחק היה בן עשרים ואחת בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בצפת. הותיר אחריו הורים, שני אחים ושתי אחיות.
דברי מפקדיו ורעיו
דוד יעקובי, שהיה סמל המבצעים באותה תקופה ולימים סגן ניצב במג"ב, סיפר על דמותו המקצועית:
"כדי להיות לוחמים מן השורה הראשונה נדרשים אימונים רבים בתפעול כלי הנשק, בהקניית תכונות של מיומנות, נחישות, דבקות במשימה והכרה עמוקה בצדקת הדרך להגנה על העם והמדינה. יצחק חסידים היה אחד הלוחמים שרכש את כל המיומנויות הללו, לוחם מקצוען מן השורה הראשונה."