יהודה כהן ז"ל, בן מרכדה ושלמה. עלה מטורקיה. שירת כלוחם במג"ב. בלט כבחור חם, נעים הליכות, חברותי, אוהב ריקודים וספורט, ואיש משפחה מסור שנשא בעול פרנסת הבית. נפל בפעילות בכ"ט באדר א' תשי"ז (1.3.1957). בן 24 בנופלו. הותיר אם.
יהודה, בנם של מרכדה (מרקדה) ושלמה, נולד באיסטנבול שבטורקיה בשנת תרצ"ג (1933), בן למשפחה בת ארבע נפשות. אביו נפטר עוד בעת שהות המשפחה באיסטנבול.
את לימודיו היסודיים השלים בעיר הולדתו, שם התבלט בשקדנותו ובפעילותו. בשל המצוקה הכלכלית שפקדה את הבית בעקבות פטירת אב המשפחה, יצא לעבוד כשוליה בחנות כדי לסייע בפרנסת הבית.
לאחר עליית המשפחה לישראל, התגייס יהודה לצה"ל ב-13 ביוני 1951. הוא שירת שירות סדיר בחיל השריון בגדוד 12 (פלוגה ח'), הוכשר כלוחם ויצא לקורס מפקדי כיתות (מ"כים).
בהמשך דרכו גויס למשמר הגבול, הוצב כלוחם בפלוגה ט', עבר קורס טירונים וקורס עברית, ושירת בפלוגה ה' (מחלקה 2).
יהודה בלט בנועם הליכותיו ובאישיותו החמה והמקרינה, והיה מקור גאווה ומשען עבור משפחתו. לאחר מות אביו לקח על עצמו אחריות רבה, והקפיד להעביר את משכורתו המשטרתית לכלכלת הבית. הוא היה אהוב ומקובל מאוד על חבריו וידידיו, ונכון תמיד להושיט עזרה. בזמנו החופשי אהב לצפות בסרטי מערבונים, לרקוד ריקודי עם, לשחות ולצאת לפיקניקים בחיק הטבע.
ביום כ"ח באדר א' תשי"ז (01.03.1957) יצאה חולייתו של יהודה למארב נגד מסתננים באזור בקעת הירדן. במהלך התנועה צעד יהודה בכיוון החוליה אך בנפרד מן הקבוצה. מפקד החוליה, שהיה משוכנע כי כל פקודיו מקובצים יחד, חשד בדמות המתקרבת ופתח באש. יהודה נפצע קשה בתקרית, פונה לבית החולים "בילינסון" בפתח תקווה, אך שם נפטר מפצעיו ביום כ"ט באדר א' תשי"ז.
יהודה היה בן עשרים וארבע בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בחיפה.