שושנה דמארי

אודות

שושנה דמארי, מי שמכונה בפי רבים "מלכת הזמר העברי", נולדה בעיר דמאר שבתימן. בהיותה בת שנתיים, עלתה משפחתה לישראל והתיישבה במושבה ראשון לציון.

כבר בילדותה נהגה ללוות בתוף ובריקודים את אמה שהייתה זמרת באירועים של יוצאי תימן. בגיל 13 עזבה דמארי את בית ההורים ועברה לתל-אביב, שם למדה בסטודיו לדרמה "שולמית". מנהל הסטודיו, שלמה בושמי, הפך לאמרגנה הצמוד של דמארי וכשהייתה בת 16 נישאו השניים. בושמי המשיך לנהל את הקריירה של אשתו לאורך כל חייו.

הופעתה הפומבית הראשונה כזמרת הייתה בגיל 13 וכבר בגיל 14 הופיעה לראשונה ברדיו "קול ירושלים". בגיל 16 הופיעה בקונצרט יחיד ראשון בתל-אביב בתיאטרון המוזיקלי "לי-לה-לו" ומאוחר יותר הצטרפה דמארי לתיאטרון והפכה לכוכבת שלו. סגנונה התימני הייחודי בלט בין יתר המשתתפים שהיו רובם ממוצא אירופאי. לתוכנית השניה של התיאטרון (1945), כתב נתן אלתרמן את מרבית הפזמונים ומשה וילנסקי הלחין אותם. אחד מהשירים היה "כלניות", שברבות השנים הפך לסמל ההיכר שלה.

שיתוף הפעולה בין אלתרמן ככותב, וילנסקי כמלחין ודמארי כמבצעת, המשיך והניב שירים מוכרים ומוצלחים כגון "אני מצפת", "זה יעבור" ועוד. וילנסקי הלחין המשיך להלחין שירים במיוחד עבור דמארי ושיבץ ברבים מהם אלמנטים תימניים.

ב-1948 יצא תקליטה הראשון של דמארי, ובמלחמת השחרור כבר הדהד קולה ממשלט ועד משלט. עם הקמת המדינה יצאה למסע הקלטות וקונצרטים בכל רחבי העולם.
בשנת 1950 הגיעה לראשונה לארצות הברית, ומאז, במשך 16 שנה, חילקה את זמנה בין ארה"ב לישראל.

לאחר שנים ארוכות, שבהן הסתפקה בהופעות ולא הקליטה חומר חדש, הזמין אותה בועז שרעבי בשנת 1987 להקליט עימו את הדואט "לשיר איתך", שנכתב במיוחד עבורה. הצלחתו של השיר עודדה אותה לחזור לאולפני ההקלטה וכעבור שנה יצא האלבום "אור", בהשתתפות נגני התזמורת הפילהרמונית.
בשנת 1987 זכתה שושנה דמארי בפרס ישראל על מפעל חיים ובשנת 2001 ערכו אמני ישראל לכבודה מופע הצדעה מיוחד.

בגיל 86 נפטרה דמארי מסיבוך בדלקת ריאות.