יואב
לזכרה החי והיפהפה של שחר גינדי
השחר עולה
ואני ממהר לראיון עם שר המלאכים
אני מתכנן לשאול אותו שאלות קשות
כמו למה קוטפים פרחים שעדין צומחים
ולמה אין פרחים מוגנים ואיך זה שאין שם למעלה פיקוח וחוקים
ואני נכנס בכעס לחדר הראיונות
ויושב שם מולי מלאך מפויח
עייף וכנפיו נשענות על פח
הוא מביט בי בעיניים דומעות
וקולו מצייר לי ציור שבו הוא אומר:
אפילו אנחנו לא הספקנו הרבה לעשות...
ואני עדין כועס אבל בוכה ביחד אתו
ועוד מעט השחר יעלה
וכל אחד יחזור אל ביתו...