שמואל בואניש ז"ל
בן 22 בנפלו נפל במלחמת יום הכיפורים.
22/04/1951 - 07/10/1973
שמואל בן סלמה ורוג'ר (אלי), סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי בלוד. שמואל היה צעיר חרוץ וחברותי, אהוד מאוד על חבריו ועל מוריו בבית-הספר. חובב ספורט, בעיקר שחייה, ובשעות הפנאי שלח ידו בכתיבת שירים. מטבעו היה אופטימי, בעל אופי נוח לבריות. הירבה לבלות ולרקוד, אך יחד עם זאת היה בעל לב טוב ורגיש ותמיד מוכן היה לסייע לכל אדם בעצה ובמעשה. שמואל גויס לצה"ל בתחילת מאי 1969 והוצב לחיל הרגלים, לאחר הטירונות הוכשר כרובאי והכל הכירוהו כחייל מצטיין. אחרי שהשתחרר מהשירות הסדיר היה מכונאי מטוסים בתעשייה האוירית. הוא אהב מאוד את עבודתו, עבד במסירות רבה וכך זכה להערכה גדולה בקרב חבריו ובקרב הממונים עליו. שמואל היה קשור מאוד למשפחתו- להוריו, לאחיו ולאחיותיו וכמובן לרעייתו, שנשא זמן קצר לפני פרוץ המלחמה. במלחמת יום הכיפורים לחם שמואל בהגנה על מעוז "אורקל" שעל גדת תעלת סואץ. מרגע שפרצה המלחמה הותקף המעוז והופגז קשות על-ידי המצרים. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) נפגע שמואל ונהרג בקרב העז שהתחולל בתעלות המעוז ובעמדותיו.
הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו אישה בהיריון (בנו, שנולד לאחר נופלו, נקרא על שמו), הורים, שני אחים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו, כי שמואל לחם בגבורה רבה במעוז "אורקל" שבו נפל וכי בעת שירותו ביחידה נתגלו בו תכונות של אדם ולוחם למופת.