שמעון לוין ז"ל

אודות

שמעון (סניה), בן שרה ויצחק, נולד ביום ט"ו בניסן תש"ט (15.4.1949) במוסקבה שבברית-המועצות, ועלה ארצה בשנת 1972. הוא למד בבית-ספר יסודי ובבית-ספר תיכון במוסקבה. אחרי-כן המשיך ולמד ארבע שנים במכון טכני במוסקבה, בתחום הנדסת המחצבים. לאחר שעלה ארצה, המשיך את לימודיו בתחום זה בטכניון בחיפה. שמעון סימל את התופעה המופלאה של הנוער היהודי בן זמננו בברית-המועצות: צעירים הנושאים בגאון את זהותם הלאומית הייחודית ומנהלים מאבק ללא-פשרות נגד משטר הדיכוי הסובייטי. אמו מתה עליו בלדתה אותו, אביו נישא בשנית והוא התגורר והתחנך רוב שנותיו אצל סבו וסבתו. כבר בצעירותו החל להתעניין ביהדות ונהג לבקר בבית-הכנסת הגדול במוסקבה בחגים ובמועדים. באחד מביקוריו פגש במר יחיאל אברמסון, מורה לעברית באולפן מחתרתי, אשר הזמינו להצטרף לאולפן. שמעון נענה מיד ועשה חיל בלימודיו, אך הדבר גונב לאזני השלטונות והם גירשו אותו מהמכון הטכני. אז גמלה בליבו ההחלטה הסופית לעלות לישראל. הוא הגיש לשלטונות בקשות חוזרות ונשנות להיתר עלייה, אך נדחה בלך-ושוב. באותו זמן עבר להתגורר בבית מורהו לעברית, בגלל התנגדות הוריו לעלייתו ארצה. לבסוף נשאו מאמציו ומאמצי מורהו פרי - והשניים עלו ארצה. לאחר שהשתלם בעברית באולפן בת-גלים שבחיפה, החל ללמוד בטכניון. שמעון היה עניו, צנוע ומסתפק במועט. הוא אהב את הארץ ואת התרבות היהודית והעברית, ובזמן הקצר שחי בישראל גברה זיקתו ליהדות. הוא התמיד לבקר בבית-הכנסת בחגים ובמועדים, וזכה להערכה רבה מצד המתפללים בזכות התמדתו ורצינותו. הוא אהב ספרות ואמנות ואת מרבית זמנו הפנוי הקדיש לקריאת ספרים.

שמעון גויס לצה"ל במחצית יולי 1973 והוצב לחיל-התותחנים. לאחר הטירונות החל להשתלם בקורס תותחים מתנייעים, אך במהלך הקורס פרצה מלחמת יום-הכיפורים. כשפרצה המלחמה, הועבר עם חניכי הקורס לרמת-הגולן והשתתף בקרבות להדיפת הסורים. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) נקלעה הסוללה של שמעון למארב טנקים ובחילופי האש הוא נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.


*נלקח מידע מאתר יזכור* יזכור - עמוד הבית (izkor.gov.il)