שמשון גרינבאום ז"ל

אודות

שמשון, בן אסתר ואברהם, נולד ביום כ"ג באייר תש"ו (24.5.1946) בחיבת-ציון, הוא למד בבית-הספר הממלכתי-דתי בכפר הרא"ה והשלים את לימודיו התיכוניים בישיבת תו"מ בכפר אברהם. בכיתה ה' הצטרף לתנועת הנוער "בני עקיבא" בכפר הרא"ה. הוא היה פעיל מאוד במסגרת שבטו, הופיע בהתמדה לפעולות ושקד לא להחסיר אף טיול. כבר אז נתגלתה בו התכונה של מנהיג בעל יוזמה רבה. קרה פעם שהמדריך חלה באחד ממחנות הקיץ; שמשון לקח על עצמו את תפקיד ההדרכה ודאג בצורה מופתית לארגון הקבוצה.

שמשון אהב ספורט והיה שחקן כדורעף מצטיין בקבוצת "הפועל חיבת-ציון". מספרים עליו חבריו: "שמשון קיפל בחייו את דמותו של הצבר הצעיר - את בן הכפר עם אהבת הטבע ואהבת החיים, עם ריחם של פרדסים, טיולים ואהבת מולדת עמוקה".

שמשון גויס לצה"ל בראשית מאי 1964 והוצב לחיל השריון. גם כאן, כבכל מקום אחר, הייתה תרומתו נכבדה. משסיים את שירות החובה בראשית יוני 1966, הפצירו בו מפקדיו שיתנדב לשירות הקבע, אולם שמשון לא ראה את עתידו כאיש צבא. הוא גדל באווירה חקלאית ושאף לחזור לעבודת האדמה.

מששב לחיים האזרחיים פנה להדרכת נוער עבריין. דווקא העבודה הלא-שיגרתית היא שמשכה את לבו. חינוך נוער מסוג זה היה בשבילו אתגר. לאחר שנת הדרכה במעון "יוליאנה" שליד חדרה, יצא להשתלמות להכשרת מורים בירושלים, שם הכיר את אשתו לעתיד - עירית. משסיים את הקורס עברו שמשון ועירית להדריך במעון "עתידות" שבעכו. סיפוק רב היה לו בעבודתו זו, אולם התשוקה לעבודת האדמה גברה עליו והוא גמר אומר לרכוש לו חלקת אדמה.

לאחר שנשא לאישה את עירית, יצאו השניים לכפר בית-הלוי, בו קבעו את מושבם. ספרו עליו חברי הכפר: "שמשון עם המבט הישר, התמים והבוגר כאחד, הוכיח את עצמו כאדם רציני, שוקל בהיגיון, עובד אדמה חרוץ ודוגל בסיסמה: "עשה הכל במו ידיך".

שמשון רצה מאוד לתרום לחיי החברה ולהיות חלק פעיל ומועיל בה. בשבתות ובחגים היה הולך לבית הכנסת, ובימי חול היה עמל על הטרקטור ברוח טובה ובאופטימיות. נעים היה לראות כיצד השתלב הזוג הצעיר במהירות בחיי המשק. למרות שהיה מצעירי הכפר, נבחר להנהלת המושב, בזכות פעילותו החיובית והענפה. בשעות העבודה היה נוהג לזמר, והחבר'ה כינו אותו לעתים "ייקה", על שהיה דייקן ביותר. את מטעיו טיפח בנאמנות ורוב המבנים שהקים היו מלאכת כפיו. בשלהי שנת 1972 נולדה לזוג בתם הבכורה אורית. שמשון, שהיה אב מסור ונלהב, הספיק ליהנות מילדתו שנה אחת בלבד.

במלחמת יום הכיפורים שירת כמש"ק חרמ"ש בחזית הצפון. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), עלה עם יחידתו אל הרמה דרך גשר בנות יעקב ונסע עד ציר הנפט, שם פנה דרומה עד שיצר מגע עם האויב. הפלוגה נשלחה כדי להציב באזור כפר-נאפח מארב לחיילי קומנדו סוריים, אשר לפי דו"חות מודיעין, היה חשש שיונחתו שם. לפיכך פרסו את הזחל"מים ליד מנחת המסוקים. בשעות הצהרים הופיעו טנקים של האויב, ירו לעבר אחד הזחל"מים ופגעו בו. נהג הזחל"ם הפצוע צעק לעזרה ושמשון, ששימש כמפקד זחל"ם, קם עם החובש וביחד רצו אל הזחל"ם הבוער, כדי להציל את הפצוע. כשהגיעו סמוך לזחל"ם נורה עוד פגז, שפגע בשמשון והרגו.

הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיבת ציון. השאיר אחריו אישה ובת, אב, אם ושלוש אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "ראויים לציון דבקותו במשימה של שמשון, מסירותו ואומץ לבו". חבריו מכפר בית-הלוי הוציאו לאור לזכרו חוברת ובה דברי חברים על דמותו.