שמשון נוביק ז"ל

אודות

נוביק נולד בשיקגו לדוד נוביק (לשעבר קפלן) ורעייתו, שניהם ילידי רוסיה, ולמד בבתי ספר עממיים ובתלמוד תורה יהודי. בשנים 1945–1947, למד נוביק תואר ראשון בכימיה באוניברסיטת שיקגו. ב־1949 סיים שמשון תואר שני בכימיית מזון במונטריאול.

בגיל תיכון הצטרף נוביק לתנועת "השומר הדתי", ונמנה עם חברי גרעין חלוצי שהתגבש עם הקמת המדינה. עם סיום לימודיו ב־1949 עלו חברי הגרעין ארצה וניסו להשתלב בקיבוץ כפר דרום, לימים מושב בני דרום, שהוקם סמוך לאשדוד של ימינו, על ידי פליטי כפר דרום החרבה. נוביק וחלק מחבריו לא מצאו בו את מקומם, הוא עבר לקיבוץ לביא, ועבד בשמן תעשיות בחיפה ככימאי ראשי.

בסוף 1951 החל נוביק ללמד כימיה פיזיקה ומתמטיקה בישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה. נוביק הקים עם חבריו דוד בנעט ודוד שמיר, את שכונת בית חזון על גבעת הישיבה בכפר הרא"ה, לאחר שהוקצתה בהשתדלותם לעולים מארצות דוברות אנגלית. בעקבות עבודתו באוניברסיטה העברית, החל ב־1973, עבר נוביק לירושלים. בח' כסלו תשמ"ג (1982) נפטר נוביק ממחלה קשה ונקבר בהר הזיתים.

שמשון נוביק נישא לחנה לבית יגוד מקנדה, ונולדו להם חמישה ילדים, בהם יצחק נוביק, ממורשעי המחתרת היהודית. אחד מנכדיו הוא העיתונאי עקיבא נוביק.

בהיותו מורה לכימיה בישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה בשנות ה־50 של המאה ה־20, היה נוביק קשוב למתרחש בתחום הוראת הכימיה בארץ מולדתו, ארצות הברית. בסוף העשור השיגה ברית המועצות את ארצות הברית במרוץ החלל, האקדמיה והממשל האמריקאים נוכחו לדעת כי נוצר פיגור של החינוך המדעי בהשוואה לברית המועצות. הממשל השקיע בתוכניות לימוד חדשניות בתחומי המדע השונים ובהן תוכנית לחידוש פני הוראת הכימיה בבתי ספר תיכוניים, CHEMSTUDY. נוביק יצא להשתלם בארצות הברית בהוראת כימיה לבתי ספר תיכוניים לפי התכנית החלוצית, יזם את תרגום סדרת ספרי הלימוד ודרבן את החדרת התכנית החדשנית למערכת החינוך בישראל תחת הכותרת "כימיה-מדע ניסויי". במסגרת פעילותו הנמרצת, מונה לרכז את קבוצת רחובות-כימיה במכון ויצמן למדע. נוביק הטמיע את תוכנית הלימוד החדשה ברחבי ישראל על ידי הרצאות למורי כימיה בהשתלמויות מורים, ועל יד הוראה והדרכה של תלמידי הוראה באוניברסיטת בר-אילן, במכללה לבנות ירושלים, ובאוניברסיטה העברית.

ב־1969 יצא נוביק לאוניברסיטת טמפל בפילדלפיה והשלים שם תואר דוקטור בהצטיינות בתוך שנתיים, בנושא הוראת כימיה ללא-כימאים. החל מ־1973 היה נוביק מרצה בחטיבה להוראת המדעים של הפקולטה למדעי הטבע ובבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית, והדריך סטודנטים לתואר שני ושלישי בהוראת המדעים. יחד עם דינה דובדבני חקר את העמדות של תלמידים ביחס למדע. עם נאווה בן-צבי חקר נוביק את ההתפתחות של תוכנית הלימוד בכימיה. יחד עם יוסי נוסבאום, חקר נוביק את הבנת התלמידים את האופי החלקיקי של החומר, ואת השימוש בקונפליקטים רעיוניים כאסטרטגית הוראה.

ב־1982 התפרסם בארצות הברית ספר הדרכה למורים של וינסנט לונטה ושל שמשון נוביק.