שני יקירתנו, נקטפה בדמי ימיה בגיל 16 בפיגוע התאבדות.
שני הייתה תלמידה מצטיינת, אהובה על כל חבריה, מוריה ומכריה.
שני תרמה בכל כוחה לקהילה, התנדבה במתנ״ס גילה, חנכה תלמידה במסגרת מחויבות אישית, עזרה לחבריה בלימודים, והייתה חברת אמת ואוזן קשבת לכולם.
שני נולדה ב-23.7.1986 בירושלים להוריה בלה ואלי אביצדק, אחות ללירון, נדב ואור. שני הייתה השנייה בין אחיה, תינוקת יפייפיה וחייכנית מלידה.
שני גדלה וחונכה בשכונת גילה, למדה בביה״ס היסודי תל״י גילה, לאחר מכן עברה לחטיבת הביניים בתיכון המסורתי ובביה״ס בויאר סיימה את כיתה י׳, עד אשר נרצחה על ידי בני עוולה. שני הייתה תלמידה מציינת, והייתה שותפה פעילה באירועים בביה״ס בכל תחום שהיה נדרש ממנה.
כמו כן, שני הייתה פעילה באגף הנוער במתנ״ס גילה ואף זכתה במקום ראשון בתחרות לבחירת סיסמה למניעת שימוש בסמים בקרב הנוער. לצורך התחרות, שני איירה את הסיסמה שהמציאה ״לא שם על הסם״.
בגיל צעיר שני הייתה בחוג בלט, ועם השנים התקדמה ורקדה בלהקת מחולה ירושלים. במסגרת השתתפותה במחולה, שני זכתה להשתתף כרקדנית בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל בירושלים.
בגיל 12 נסעה לחו״ל עם חברה במסגרת טיול ״בנות בת מצווה ללא ליווי הורים״, הטיול היה ל-3 מדינות באירופה, בכך גילתה עצמאות, בגרות ואחריות למופת.
שני הייתה חברותית, בעלת קשרים חברתיים רבים, כאשר לכל חבריה העניקה יחס חם ואוהב. חבריה היו נעזרים בה ואוהבים להתייעץ איתה.
שני דאגה לחגוג ולארגן ימי הולדת לכולם, לבני משפחתה ולחברים, תוך שהייתה משקיעה מחשבה בארגון האירוע והצלחתו.
בין כשרונותיה הרבים, שני בלטה גם בתחום הציור.
בסוף שנת לימודיה בכיתה י׳, בחופש הגדול, שני הייתה אמורה לנסוע לברלין במסגרת ״חילופי משלחות של בני נוער״ מטעם ביה״ס. שני הייתה מוכנה לנסיעה, קנתה מתנות וניהלה שיחות עם הנערה המארחת בחו״ל, וחיכתה בקוצר רוח למפגש ביניהן. לצערנו, שני נרצחה כמה ימים לפני כן. חברי המשלחת נסעו בלעדיה, כאשר הכיסא של שני נותר ריק. הוריה של שני שלחו את המתנות שקנתה עם חבריה לאותה נערה. הנערה המארחת קיבלה את הרצחה של שני באופן קשה ויצרה קשר עם המשפחה.
במסגרת מחויבות אישית של ביה״ס בויאר, שני חנכה תלמידה כיתה א׳, וליוותה אותה ימים כלילות ונוצר בניהן קשר מיוחד. אותה תלמידה ראתה בשני כאחות גדולה, ולאחר הרצחה של שני, היא יצרה קשר עם ההורים על מנת להבין היכן שני נעלמה. קשה היה לילדה לקבל את חסרונה של שני.
שני הייתה בקשר טוב עם אחיה, דאגה לפנק אותם במתנות קטנות, ובכלל אהבה את המסגרת המשפחתית המורחבת.
במסגרת הנצחה של שני, הוקם חדר לזכרה בביה״ס היסודי תל״י גילה. החדר עד היום משמש כחדר פעילות עם משחקי חשיבה לתלמידים.
בנוסף, הוקמה ברח׳ שבתאי הנגבי נקודת הנצחה הנקראית ״מצפה שני״. מנקודה זו ניתן לצפות על תחנת האוטובוס בה אירע הפיגוע הרצחני, וכן ניתן לצפות על ירושלים כולה. המקום משמש הן את היהודים והן את הערבים שגרים בסביבה.
בכל שנה פוקדת משפחתה של שני ז״ל את קברה, ונערכת אזכרה לזכרה. אירוע האזכרה משמש כמפגש בין המשפחה, החברים וחבריה של שני בו מעלים זכרונות מחייה הקצרים.