ששון יחזקאל קשי הי"ד

אודות

בן דוד וג'וליה. נולד ביום י"ג בתשרי תשי"א (24.9.1950) בירושלים. למד במוסד החינוכי דתי "דורש ציון", ובבית הספר התיכון המקצועי "עמל", בירושלים, אולם ששון לא סיים את לימודיו בבית הספר התיכון אלא הצטרף לחוג מיוחד, חוג לביולוגיה, שנערך מטעם משרד החינוך, בגן החיות התנ"כי בירושלים. לאחר סיום הקורס בחוג זה עבד במעבדות של גן החיות. מטבעו אהב בעלי חיים ולכן נמשך לקורס ולעבודה זו. הוא אהב לטפל בחיות, להאכילן, ולפנק אותן. גם במעבדות היה דואג לבעלי החיים הקטנים ביותר ואצל הקוף, שחיבב מאוד, ביקר כל אימת שהיה לו פנאי. חברים רבים היו לששון והם אהבוהו מאוד. כי תמיד ידע להשיב להם חיבה וידידות. הם ידעו כי אפשר לסמוך עליו, ולא פעם, בהיות אחד מהם במצוקה נפשית או כספית, השכיל לעודד אותו ולרומם את רוחו. הוא ידע לצחוק ולהצחיק ולהשרות שמחה בקרב חבריו. הוא אהב את הוריו מאוד מאוד וידע להעריך את המאמץ שהשקיעו בגידול ילדיהם, כי ידע את מצבם הדחוק, את סבלם ועמלם. הוא עבד במעבדות גן החיות עד ליום גיוסו לצה"ל.

ששון גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1968 ולאחר שעבר את תקופת הטירונות שירת ביחידת צנחנים. כל גאוותו הייתה על כך, כי עוד מילדותו נשא את לבו להיות צנחן. הוא התגאה על מדי צה"ל ועל היחידה שבה שירת. כאשר גויסו אחיו ואחותו לצה"ל היה גאה לא רק בהם, כי גם בהוריו אשר הביאו את בנם ובתם (מלבדו) לשרת את מדינת ישראל. הוא ידע לעודד את אמו בבואו הביתה והשרה בבית אוירת קרבה משפחתית ואהבה משפחתית. ביום י"ח במרחשון תשל"א (17.11.1970), נפל ששון בעת מילוי תפקידו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים.

מפקד היחידה כתב במכתב תנחומים להוריו: "בתוך סגל הפלוגה ידוע היה ששון כסמל העליצות והמורל, תמיד היה מחייך בחיוכו היפה, שהביע טוב לב ותמיד היה מוכן לעזור לחבר בביצוע משימה. ששון היה בן נאמן למשפחת הצנחנים וליחידה שבה שירת. משפחה יקרה! היו גאים בששון שלכם-שלנו ודעו כי כאבכם כאבנו".