0
0
1
מדריכתה במחנה הקיץ
אני רוצה לספר על אלין.
זה קצת אבסורד, כי אלין לא רצתה אף פעם שידברו עליה.
אלין הייתה ילדה ביישנית, מתוקה, אחת כזו שכל המדריכים הכירו אבל הילדים מעולם לא ממש שמו לב לנוכחותה.
אלין אהבה לצבוע, לשחק בכדור, לרוץ, ואת דניאל.
אלין הייתה מיוחדת.
קצת מפוזרת, מאוד מצחיקה; היא הייתה קצת מתבודדת אבל לאו דווקא כי הייתה רוצה להיות לבדה.
בזמן שכולם ראו סרט אלין הייתה בורחת לספרייה.
אלין לא יכלה להכיל את זה שבמסך מראים גם את הרשע.
אלין אהבה כל מה שטוב וסדרות שאף ילד אחר לא הכיר.
אלין פחדה מכל דבר רע, מהנבלים בסרט ועד לחלק מהילדים.
אלין אכלה בנימוס, הודיעה כשסיימה וביקשה רשות כל פעם שהייתה צריכה לשירותים.
אלין הייתה נאבקת בעצמה לשבת כשצריך ולהשתתף גם כשהיה מתיש.
אלין הייתה היחידה שדניאל אהב, והיחידה מהחניכים בצהרון שאהבה אותי.
אלין אהבה טניס, ולהתגלש, ולצבוע, ולרוץ, ולשחק בכדור, ולצחוק, ואת דניאל, ואותי.
אלין הייתה מתוקה; קרן שמש בין המון המון ילדים מעצבנים.
אלין בחיים לא רבה או העליבה, או אמרה דברים רעים.
לאלין היה קצת קשה להיות חלק, כי במחניים היא לא רצתה לפסול אף אחד, ובתחרויות לא עניין את אלין לנצח…
אלין רק רצתה להינות בעולם שבו לכל אחד יש אג׳נדה.
הייתי רוצה פשוט לומר שכולם אהבו את אלין, אבל האמת שאף אחד כמעט לא שם לב שהייתה.
חוץ מדניאל, שלא שם לב מעולם לאף אחד אחר מלבדה.
אלין הייתה ילדה טובה.
אלין תמיד עשתה רק דברים שמחים ולעולם לא פגעה באחרים, אפילו אם פגעו בה.
אלין אהבה לצייר ולצבוע ולשחק בכדור ולחבוט עם המחבט ולשבת ולדמיין ולהתגלש ולרוץ ולצחוק ולטייל וסדרות שאף אחד לא מכיר ושוקולד ושניצל ואת דניאל ואותי וכנראה שעוד המון המון המון דברים.
אלין הייתה ילדה מתוקה; היא הייתה החניכה האהובה עליי במחנה קיץ ועצוב לי מאוד שהיא לא תזכה לעוד שנה.
אלין נרצחה בשביעי באוקטובר, עם אחיה ושני הוריה; הם יצאו לקמפינג ליד אשקלון ולא הצליחו לחזור.
