בן בנציון חסיד הי"ד

אודות

בן בנציון, בנם של מזל ויום טוב חסיד, נולד בכ"ח באדר א' תש"ס (05.03.2000) בראשון לציון. אח צעיר לפנינה, חן וליטל.
גדל והתחנך בראשון לציון. ילד יפה תואר, חייכן ומלא שמחת חיים. למד בבית ספר יסודי "יפה נוף", ובהמשך בחטיבת הביניים והתיכון בקריית החינוך השש-שנתית "המעיין". סיים בגרות מלאה בהצטיינות. היה נער טוב לב וחברותי, קשוב לזולת, נאמן לעקרונותיו וידע להסתגל בקלות למצבים שונים. בשעות הפנאי אהב לשמוע מוזיקה, לעסוק בספורט ולשחק במשחקי מחשב.
בן מסור ואוהב להוריו ואח אוהב ותומך לאחיותיו. כבן הצעיר היה "המלך של הבית". בכל פעם שנכנס הביתה שרו לו: "בן ציון חסיד, אנחנו אוהבים אותך". סיפרה אימו: "היה ילד של אימא, אוהב את המשפחה... הוא כתב כמה הוא אהוב וכמה המשפחה אוהבת אותו ותמיד מאחוריו, וידע שכולנו נעמוד לצידו תמיד כפי שהוכחנו לו כל חייו. המסר שלו היה: "כשאנחנו יחד, מאוחדים ואוהבים, אנחנו חזקים". כשנולדו לו אחיינים, שיחק איתם והרעיף עליהם אהבה.
אחרי לימודיו התגייס לצבא ושירת כלוחם בחטיבת "כפיר".
עם שחרורו עבד בענף האופנה, וכמי שתמיד אהב להתלבש בסטייל, חלם לפתוח עסק עצמאי בתחום זה. הוא גם נרשם ללימודי מוזיקה אלקטרונית.
מעבר לשעות העבודה והלימודים אהב להתאגרף, לשחק כדורגל, לשמוע מוזיקה ולרקוד.
היה איש של שלום ושמחה, נערץ ואהוב על ידי סביבתו, משפחתו וחבריו. בכל מקום שאליו הלך הביא עמו חום, אהבה ושמחת חיים, והחיוך שלו האיר את החדר החשוך ביותר. אימו סיפרה כי היה אדם בעל מודעות עצמית ואינטליגנציה רגשית גבוהה ואף הכין רשימה של החוזקות שלו: "ילד של אימא, בן שלי, כל התכונות המיוחדות שלך, השארת לי כתוב על גבי נייר בחדר שלך: מכבד, נכון לעזור, מתחשב, שומר סוד, אוהב ואהוב, רגיש, אנושי, חברותי, יכולת לימוד עצמית, נאמן לעקרונות שלי, משפחה מאחורי, קעקועים שווים, מודעות עצמית".
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.
בבוקר זה החלה מלחמה.
בן נסע לפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים עם ארבעה חברים ויחד עם עוד כשלושת-אלפים מבלים רקדו ושמחו. עם תחילת המתקפה, הם נכנסו לרכב והחלו לברוח, אך נתקלו בטנדר עם מחבלים והחבורה התפצלה. בן נורה למוות יחד עם שניים מחבריו.
בן בנציון חסיד נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן 23. הובא למנוחות בבית העלמין בחולון. הותיר אחריו הורים ושלוש אחיות.
על מצבתו כתבו אוהביו: "חסד ואמת נִפְגָּשׁוּ צדק ושלום נָשָׁקוּ" (תהילים פ"ה, י"א). "הרנינו גוים עַמּוֹ כי דם עבדיו יִקּוֹם, ונקם ישיב לצריו וכיפר אדמתו עַמו" (דברים ל"ב, מ"ג). "במותו ציווה לנו: החיים הם לא לחכות שהסערה תחלוף... החיים הם לרקוד בגשם".
כתבה אימו: "אני מודה על הזכות להיות אימא שלך במשך 23 שנים, אני אוהבת אותך מעמקי נשמתי, יודעת שאתה במקום טוב!"
כתבה אחותו ליטל:"בנצי, היית המקום החם שלי ותמיד תהיה כזה, אני מבטיחה לך שהילדים שלי ידעו איזה דוד היה להם. ובסוף אבוא, ונרקוד בגשם. אוהבת לנצח, אחותך הגדולה".
כתבה חן אחותו: "אהוב ליבנו. השארת אחריך מורשת שגם אנשים בוגרים ממך לא הצליחו להשריש. החיים הם לא לחכות שהסערה תחלוף, החיים הם לרקוד בגשם. אנחנו אוהבים ומתגעגעים. יודעים שטוב לך שם למעלה נשמה מיוחדת שאתה".
חברו שלומי כתב שיר לזכרו: "שאתעורר מן הטרוף / ואזכה לעוד איזה ליטוף / או לחיבוק שלך שמועך את הגוף / ואז תחייך חיוך כזה חצוף / כמו שאתה יודע בלי שום זיוף / והמבול שבעיני יהפוך רק לטפטוף / והגב שלי כבר לא יהיה כפוף / והלב יחדל מלהיות שרוף / והמחר בהיר ולא אפוף".
במקומון העיר ראשון לציון נכתב: "מאחורי בן יש סיפור וחיים שלמים שנגדעו ברגע. העיר ראשון לציון משתתפת בצערם של המשפחה היקרה וכואבת את נפילתו. בן – נזכור אותך כגיבור ישראל".