ליאור שלנו
אדם חייכן, נדיר, אהוב וצנוע.
אבא מדהים, שהיה מוכן לעשות הכל, אבל באמת הכל למען הילדים שלו ולמען המשפחה.
ליאור אהב את החיים, ותמיד בחר לראות בהם את הטוב. גם בתקופות האפלות והקשות ביותר, היה עוצר לרגע, מחייך ואומר בפשטות שמאפיינת רק אותו: “מה יש בזה?” כאילו מזכיר לנו לא לקחת דברים קשה מדי, ולהמשיך הלאה באהבה.
הוא היה שחקן כדורגל מוכשר ואהוב, כזה ששיחק עם כל הלב – גם על המגרש וגם מחוץ לו.
ולאן שלא הלך הביא איתו צחוק, שמחה, ואהבת חינם. האנשים סביבו נדבקו באור שלו.
אבל מעל לכל ליאור היה אבא לרום, סאן ואמור, הילדים שהיו כל עולמו. הוא עטף אותם באהבה, חיבק, לימד, שיחק, הקשיב, ונתן להם להרגיש בכל רגע כמה הם אהובים וחשובים. הם היו המרכז של חייו – והוא היה הלב הפועם של הבית.
ליאור נולד ב־6 באוקטובר 1980.
ביום שישי, ה־6 באוקטובר 2023, יצא לחגוג את יום הולדתו ה־43 עם חבריו במסיבת נובה.
ב6:29 ברגע שהחלה המתקפה עלו ליאור וחבריו לרכב ונסעו על כביש 232 אך שהגיעו לצומת מפלסים נרצחו על ידי מחבלי חמאס – בטבח הנורא של 7 באוקטובר.
החיים נגדעו – אבל הזיכרון נשאר.
האהבה שהוא פיזר בכל מקום ממשיכה להדהד.
החיוך, הצחוק, והלב הטוב שלו ילוו אותנו תמיד.
אבא, ליאור, אנחנו מבטיחים שנמשיך לספר עליך.
שהאור שלך לא יכבה לעולם.