מור סויד גבאי הי"ד
בת 30 בהירצחה בעת שמחבלים חדרו לעיר שדרות.
25/09/1993 - 07/10/2023
מור שלי למדה בנועם תושיה בכפר מיימון שדות נגב
מור עברה את ילדותה במושב שובה עם סבא וסבתא בהמשך עברה ללמוד באולפנת בני עקיבא
לאחר שרות לאומי הרגישה שלא עשתה מספיק והחליטה להתגייס וכמו שמור שלי תמיד אהבה לעזור שרתה בחוות השומר כמשקית ת"ש שם נתנה את כל כולה טובה לתמוך ולסייע לכל חיל שהיה צריך כתף תומכת סיימה בהצטיינות ושירתה עוד שנת קבע בחיפה בחיל האויר
השתחררה טיילה בכול פינה בארץ מור שלי זה דגל ישראל כ"כ אהבה ותמיד הייתה גאה בדגל של ארצנו
מור שלי נרצחה בשביעי לאוקטובר יום שמחת תורה בשבת בבוקר בדכה חזרה מזיקים בערב גיבוש עם חבריה מהמילבה עוד הספיקה להזהיר את החברים שנשארו שם בשעה שש עשרים ושבע חייגה אלי ובקשה שאדאג לתד וזואי הכלבים שלה שכ"כ אהבה והצילה אותם כשהיו גורים במחסום ניצנה בגבול מצרים שם עבדה במעברים
מיליון חברים וחברות היו לנסיכה הזאת כל יום מגלה מחדש את כמות הנתינה שהילדה הזאת נתנה והעניקה מור היא בתי היחידה הייתה כל עולמי מור אהבה לשמוח מור אהבה לכתוב ולשיר יש גם שירים ששומעים בקולה ביוטיוב ו
מור הספיקה לעבוד גם בדן בדרום שם הוקמה גינה לזכרה
בשדות נגב נקברה מור שלי תודות לאנשים היקרים כאן לי לא היה לי מושג מה ואיך מתחילים או ממשיכים?
ראש המועצה תמיר עידן וכל הסובבים פשוט נרתמו מצאו את הרכב שלה ואת גופתה בכביש 232 קרוב לצומת בשדרות דאגו לקבר ומצבה כאן בבית העלמין בשדות נגב גם את האזכרה הם קיימו בהיכל ענק עם כל הדרך שעברה מור שלנו וכן חנכו גן לזכרה
גם בחוות השומר יש מלגה על שמה של מור שלי
מור נרצחה בשבת יחד עם האחיין שלי שהגן על הישוב פריגן בכור סויד מתגורר בשלומית
מור תמיד אמרה שהחיים הם ארבע אותיות והגשמה אחת בלבד שלפעמים כל מה שצריך זה קצת חום והרבה אהבה וכך נכתב על המצבה שלה