יואב
לזכרו החי, המלא בימי ושנות אור של אהבה
בחיוך ומבט שובה שאי אפשר לשכוח
של משה שובה
ביום האהבה,
אני מחתן את האהבה עם השנאה
את האור עם האפלה
את הקושי עם הרוך
את השמחה עם הבכי
את שובך עם לכתי
ביום האהבה,
אני לא מחכה יותר ומחבר אותו בסרטים זוהרים לשאר עונות השנה
לא צריך לחכות ליום אחד, אתה אומר לי, כדי לחגוג את מה שחשוב בחיים
ביום האהבה,
אני מחתן את המורכבות לפשטות
את האי לאפשר
את האסור למותר
את היום למחר
לא צריך להמתין לרגע אחד, אתה אומר, כדי להפסיק להיות לבד
ביום האהבה,
אני מחפש באורות את הכלים האבודים
שיעזרו לי להלחים את כל החיבורים האפשריים
לכאן ועכשיו, למעט ולמיטב
לא צריך לנסות להגיע לשם, אתה אומר
אלא פשוט להיות
כל השנה יום אהבה ורק יום אחד לבכות