סיון אלקבץ ז"ל

אודות

🎨 ילדות ולימודים
סיון גדלה באשדוד ולמדה בבית הספר היסודי “יצחק רבין” ובתיכון מקיף ט’. לצד הצטיינותה בלימודים המדעיים — מתמטיקה ופיזיקה — הצטרפה למחזור הראשון של מגמת האמנות במוזיאון אשדוד.

מורתה כתבה עליה:
“סיון הייתה אחת העדינות שהכרתי בחיי. נערה עם עיניים גדולות וסקרניות, מלאות חיים ותום... בדרכה העדינה העזה לשאול שאלות של מתבגרים על החיים.”

💫 עשייה וחלומות
לצד לימודיה הדריכה בתנועת הנוער העובד, הנחתה קייטנות אמנות במרכז “מונארט”, ורקדה בלהקת “אביבים” באשדוד.
בגיל 16 פגשה את נאור חסידים, בן כיתתה. השניים הפכו לזוג, אהבה צעירה ועמוקה שצמחה והתעצמה עם השנים. הם תכננו להתחתן, לבנות בית, ולהגשים את חלומותיהם יחד.
“הם היו ילדים ערכיים, צנועים ומכבדים את הסובבים אותם,” סיפר אביה שמעון.

🪖 שירות צבאי והמשך הדרך
לאחר סיום לימודיה התגייסה סיון לצה"ל ושירתה כמדריכת כושר קרבי במכללה הטכנולוגית של חיל האוויר בבאר שבע.

על שירותה נכתב:
“חיילת מצטיינת שהשפיעה על סביבתה. מצטיינת וחיונית – אלה היו מילות נרדף לשמה. היא הביאה איתה צחוק, חברות, אנרגיה טובה והילה של יופי ושלמות.”

רון, חברתה לשירות, סיפרה:
“הקסם שלה הרגיע אותי בשניות... עם אינטליגנציה רגשית נדירה, ידעה בדיוק מה לומר, איך להקשיב, ומתי לחבק בשתיקה.”

לאחר שחרורה החלה ללמוד לתואר ראשון במדעי המחשב במכללה האקדמית ספיר, ועבדה כמאבטחת באזור התעשייה בשדרות.
היא התגוררה בשכונת הצעירים בקיבוץ כפר עזה, אליו עברה משפחתה כמה שנים קודם לכן.

🕯️ הימים האחרונים
בערב שמחת תורה, יום שישי 6 באוקטובר 2023, חגגה המשפחה את יום נישואיהם ה־36 של ענת ושמעון.
סיון ונאור הכינו להם מתנה — 36 קוביות עץ ועליהן תמונות משפחתיות.

למחרת, שבת שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, בשעה 6:30 בבוקר, פרצה מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס.
סיון כתבה לאביה:
“אבא, תבטיח לי שהכול בסדר איתכם. יורים עלינו לתוך הבית, נאור ואני מתחבאים מתחת למיטה.”
זו הייתה הודעתה האחרונה. הקשר עמה נותק, ורק חמישה ימים אחר כך נמצאו גופותיהם של סיון ונאור.

🌹 מותה והנצחתה
סיון אלקבץ נרצחה בכפר עזה ביום כ״ב בתשרי תשפ״ד (7.10.2023), בת 23 במותה.
היא הובאה למנוחות בבית העלמין באשדוד, לצד אהובה נאור חסידים ז״ל.

על מצבתם נכתב:
“שירת החיים באמצע נפסקה. בחייהם ובמותם לא נפרדו.”

אביה שמעון ספד לה:
“ילדה קטנה שלי, סיוני שלי - המחבלים רצחו אותך, אבל לא את מי שהיית. אי אפשר לרצוח יופי וערכים, אי אפשר לגדוע טוב לב ואהבת אמת... טיילו קצת בשבילי החלב, בין הכוכבים. מגיע לכם.”

🕊️ זיכרון חי
אימה, ענת, הפכה את ביתה של סיון בכפר עזה למיצב הנצחה חי – “הבית של סיוני”.
במקום מוצגים חפציה, תיעוד חייה, ושיחותיה האחרונות.
מעל 70,000 מבקרים מהארץ ומהעולם הגיעו למקום בשנה הראשונה.

במכללת בית ברל הוצגה תערוכה נוגעת ללב באותו שם, ובה חפצים, תמונות וסרט תיעודי שצילמה האם.

המשורר רוני סומק, שאותו ראיינה סיון בתיכון, כתב לזכרה את השיר “קו”.
להקת אביבים, שבה רקדה, הקדישה לה ריקוד במופע מחול.
אביה, שמעון אלקבץ, כתב את השיר “לעולם לא עוד” (לחן: אמיר בן דוד, ביצוע: להקת “אבטיפוס”), ויצר את הסרט “ארבעה בתים וגעגוע”, ששודר ב"קשת 12".