לובין לובין רוז איידה (רות אלישבע) ז"ל

אודות

הקדמה
כל מי שזכה להכיר את רוז ידע כמה מיוחדת וייחודית היא הייתה: מלאת אור, שמחת חיים, עם לב גדול ופתוח. כמה הפסיד העולם שרוז כבר אינה איתנו...
סמלת ראשונה רוז איידה (רות אלישבע) לובין הי"ד, נולדה וגדלה בדנוודי, אטלנטה, ארצות הברית. היא הייתה ציונית בנשמה, טבעונית הדוקה, זמרת מוכשרת, אמיצת לב, נפש צבעונית ובעלת חיוך כובש.
בסיום לימודי התיכון, הגיעה לארץ כדי להגשים את חלומה. היא החלה את דרכה באולפן עברית בקיבוץ שדה אליהו, ובהמשך עשתה עלייה רשמית והצטרפה לגרעין צבר בקיבוץ סעד. במרץ 2022 התגייסה למשמר הגבול ושירתה כלוחמת בגדוד "האריות" בעיר העתיקה בירושלים.
רוז נרצחה ביום כ"ב בחשוון התשפ"ד (6 בנובמבר 2023), בפיגוע דקירה בכניסה לתחנת המשטרה "שלם" המשקיפה על שער הפרחים.
אודות
רוז נולדה ביום כ"ז בכסלו תשס"ג (1 בדצמבר 2002) באטלנטה, ג'ורג'יה, וגדלה בדנוודי (Dunwoody), פרבר שקט הסמוך לעיר אטלנטה. בתם הבכורה של דיויד ורובין, ואחות גדולה לאלק, ג'וזף, לילי ואיזיק.
רוז למדה בבתי ספר ציבוריים באזור מגוריה, והתחנכה חינוך יהודי דתי במסגרת הקהילה בבית הכנסת "אריאל" ובפעילות בתנועות הנוער והקהילה המקומית. כבר מגיל ילדות בלטה רוז באישיותה הייחודית והססגונית: נפש צבעונית שלא חששה להיות נאמנה לעצמה, שילוב נדיר של רגישות עמוקה, עוצמה נפשית יוצאת דופן ושמחת חיים מדבקת.
עולמה של רוז היה רחב ומגוון ללא גבולות, היא הייתה נערת אשכולות של ממש, משוררת, מחזאית, מאיירת מוכשרת, זמרת ושחקנית שאהבה להופיע, ליצור ולגעת באנשים. לצד הצד האמנותי והעדין שבה, הייתה בה נחישות פיזית ומנטלית איתנה, היא הצטיינה בספורט, הייתה ספורטאית מצטיינת בנבחרת ההיאבקות בתיכון ואף הגיעה למעמד של אלופת ההיאבקות, לצד היותה מעודדת מובילה ולוחמת צדק אמיתית שלא היססה לעולם לעמוד לצד חלשים.
האהבה לעם ישראל ולמדינת ישראל בערה בלבבה מאז שהייתה ילדה קטנה. כבר בגיל צעיר הצהירה על חלומה הגדול, להגיע לארץ ישראל ולהתגייס לצה"ל. עם סיום לימודיה התיכוניים ב-2021, בחרה רוז לממש את החיבור העמוק הזה הלכה למעשה. בחודש אפריל 2021 נחתה בארץ והחלה את דרכה באולפן עברית בקיבוץ שדה אליהו.
עם סיום האולפן, קיבלה החלטה נחושה ואמיצה להישאר בישראל כחיילת בודדה, לעשות עלייה רשמית ולהתגייס לשרת את המדינה. ביולי 2021 הצטרפה לגרעין צבר, ובתחילת אוגוסט אותה שנה קבעה את ביתה בקיבוץ סעד עם שאר חברי הגרעין. צעדיה הראשונים בארץ סימנו את תחילתו של פרק מפואר של הגשמה עצמית, שליחות ואהבת הארץ, שהוביל בהמשך לגיוסה למשמר הגבול ולשירות כלוחמת מסורה וערכית.
משפחה
המשפחה הייתה עוגן מרכזי וחלק בלתי נפרד מעולמה של רוז. היא נולדה וגדלה בבית חם ואוהב באטלנטה, בתם הבכורה של דיויד ורובין, ואחות גדולה ואוהבת לאלק, ג'וזף, לילי ואיזיק. הקשר המיוחד בינה לבין אחיה ואחיותיה היה מלא צחוק, שותפות ואהבה עמוקה, שהמשיך לפעם ולחבר ביניהם גם אלפי קילומטרים של מרחק.
הוריה, דיויד ורובין, העניקו לרוז ולאחיה חינוך ערכי, יהודי וציוני, ונטעו בהם שורשים עמוקים של נתינה, אהבת האדם ומחויבות לקהילה. למרות הקושי העצום הכרוך בכך שבתם הבכורה בחרה לעשות את צעד הענק ולעבור לבדה למדינת ישראל כדי להגשים את חלומה הציוני, המשפחה עמדה מאחוריה תמיד באהבה אינסופית, בגיבוי מלא ובגאווה עצומה על האישה הצעירה והאמיצה שהייתה. המרחק הגיאוגרפי מעולם לא החליש את הקשר המשפחתי, הוא רק המחיש עד כמה הבחירה של רוז לגור בארץ, להתגייס לצה"ל ולהיות חלק מהשלם של עם ישראל הייתה מתוך שליחות פנימית עמוקה, שליחות שמשפחתה לוותה, חיבקה וטיפחה בלבה בכל רגע נתון.
רוז גדלה והתחנכה גם לאורם של משפחתה המורחבת, הדודים ובני הדודים בארצות הברית, מצד האבא סבא נתן וסבתא איווה, ומצד האמא סבא אלן וסבתא אלין. מעבר לקשר החם מעבר לים, החלטתה האמיצה של רוז לעלות ארצה כדי להגשים את החיבור העמוק לשורשים ולעם ישראל, הביאה עמה ברכה מיוחדת, היא חיברה אותה באופן עמוק ומחודש גם אל המשפחה המורחבת שכבר חיה בארץ, ובראשם אדי ומינדה (מינדה- אחותו של סבא נתן). הקשר החם שנרקם איתם בארץ עטף את רוז בחום ביתי, במשפחתיות קרובה ובאהבה גדולה בכל צעד וצעד של המסע שלה בארץ.
משפחה המאמצת – משפחת ג'ימס
כאשר הגיעה רוז אל קיבוץ סעד במסגרת גרעין צבר, היא לא רק מצאה מקום מגורים חדש, אלא זכתה לקבל בית חם ומשפחה עוטפת, משפחת ג'ימס: תמר ועידן והילדים כרם, בארי, מיתר ונטע, שנתנו לרוז בית במלא מובן המילה.
החיבור בין רוז לבין משפחת ג'ימס היה מיידי ומיוחד במינו. מהרגע הראשון הפכה רוז לחלק בלתי נפרד מן הבית, והמשפחה קיבלה אותה בזרועות פתוחות, באהבה אינסופית ובדאגה אמיתית כמו בת משפחה של ממש. סעד הפכה עבורה לבית אמיתי בארץ ישראל, מקום שבו מצאה כתובת לכל שמחה, התלבטות או געגוע, ומקום שתמך בה ללא גבולות לאורך שירותה הצבאי והשתלבותה בקהילה.
הקשר העמוק והמיוחד עם משפחת ג'ימס העניק לרוז עוגן של ביטחון ואהבה לאורך כל דרכה. לאחר מותה, משפחת לובין ומשפחת ג'ימס הפכו למשפחה אחת גדולה ומאוחדת, הנושאת יחד את זכרה, את דרכה ואת האור הגדול שהשאירה אחריה.