סמל עילי בר שדה

ירדן משעל

כותבת ולא מאמינה. למדתי עם עילי בכיתה לאורך כל שנות בית הספר היסודי, שמונה שנים. שמונה שנים שחוויתי אותו מקרוב, את הילד המדהים שהוא, המסור, הראשון לעזור, התלמיד השקט והביישן בכיתה עד שמכירים אותו באמת. ילד של אור ואהבה. כשגדלנו והפכנו להיות השכבה הבוגרת יותר של בית הספר עילי כמובן התנדב להיות העוזר האישי של אב הבית, בכל טקס, בכל אירוע בית ספרי בכל הזדמנות עילי היה הראשון לעזור לארגן את כל הדבר מסביב והראשון להביא איתו חברים נוספים לעזור. תמיד הסתובב עם מכנס קצר, גם בשיא הקור היה בו משהו חסין למזג האוויר, עם מפתחות לכל חדר בבית ספר וחיוך על הפנים.
עילי היה ילד שמח, מאיר ואהוב וגם בלכתו נשאר גיבור ישראל

ערן לוי

את עילי הכרתי עוד לפני שעברתי לכיתה שלו הייתי בכיתה המקבילה וכבר אז בתור ילד ראיתי כמה הוא אדם יותר בוגר מהשאר שעברתי לכיתה שלו הוא ישב מאחורי ואין דבר יותר טוב מלעבור לכיתה חדשה ועילי מקבל אותך אדם צנוע חברי שמח מצחיק אכפתי ובוגר עילי היה טוב בהכל כולם תמיד רצו אותו בקבוצה שלהם בכל דבר בלימודים שיש עבודה בכדורגל שמתחלקים לקבוצות ב ללכת להביא דברים מהשרת תמיד רצו שהוא יהיה לצידם אגדה ככה היינו מכנים אותו הוא היה מנהיג תמיד בגיל 12 כיתה ז ילד שמקבל את כל המפתחות לכל מקום בבית ספר לשער לכל כיתה לחדר מחשבים לכל מקום הוא היה האחראי הבוגר שרצו שיעזור והוא כמובן הסכים לזה גם שזה להישאר יותר גם שזה לעבוד קשה יותר עשה את זה בכיף ובאהבה אף פעם לא כעס לא צעק לא יתעצבן לא רב כלום ילד שקט צנוע ומנהיג
בסוף כיתה ח עשינו הצגה כל שנה כל כיתה עושה הצגה שלה אנחנו עשינו את קזבלן והוא כמובן היה קזה כמו בהצגה שקזה הוא המנהיג של השכונה עילי היה המנהיג של הכיתה והוא עשה את זה הכי טוב בעולם כי הוא פשוט שיחק את עצמו
פעם אחת אני ורוזן ביקשנו ממנו מפתח לאחת הכיתות שיש שם פופים שאפשר לשכב דשא מקום הכי טוב בבית ספר והוא לא הסכים כי זה אחריות שלו אז אני ורוזן לקחנו את המפתח בשקט והלכנו ואז חזרנו והוא לא ידע אבל שהחזרנו לו את המפתח חיכינו שיקלוט והוא צחק והתעצבן עלינו בו זמנית כעס בכאילו מה שלא סיפרנו לו שאיזה מורה קלטה אותי ואת רוזן ולא הבינה מאיפה יש לנו מפתח לכיתה כי רק למורים יש ואז היא נכנסה באמצע השיעור וקראה לנו ישר שאלה מאיפה היה לכם את המפתח מי הביא לכם ישר חשבנו על איזה שקר טוב שמורה שאנחנו לא מכירים הביאה לנו היא איכשהו אכלה את זה אבל בזמן שדיברנו איתה עילי היה לחוץ שיגלו שזה כאילו ממנו ואז סיפרנו לו הכל והוא צחק איתנו על זה יום שזכור לי מהבית ספר עד היום זה רק מראה כמה עילי יכל לעשות הכל גם להיות אחראי וחד וגם עם קור רוח ולא אגו ולהישאר חבר צוחק אהוב ואוהב
אתגעגע אלייך מאוד אח שלי אני אוהב אותך נפלת בתור גיבור עכשיו אתה תשמור עלינו מלמעלה כמו מלאך

מיקה כהן

אני יכולה להגיד רק מהזכרונות שיש לי כמה ילד ערכי ומופנם הוא היה , שקט אבל אחד שזוכרים שלא צריך לדבר הרבה בשביל לדעת שהוא נמצא .
אני זוכרת שתמיד הוא היה משתתף בכל שיעור ספורט שהיה לא משנה אם זה היה ב8:00 בבוקר בתחילת היום או ב13:30 בסוף היום ותמיד באנרגיות עם חיוך על הפנים .
תמיד מושיט יד לעזרה למי שצריך !
אני זוכרת גם שלפני מבחנים הייתי חושבת ליד מי לשבת להעתיק והשם של עילי תמיד היה עולה לי לראש .
אומנם לא היינו חברים הכי טובים כי בגיל שהכרנו בנים ובנות פחות מסתדרים .. אבל עילי תמיד היה ותמיד יהיה טמוע לי בזיכרון .
אני חושבת שלעילי היה עוד הרבה לתת לעולם הפסדנו אותו 


טל גוט

תמיד זכרתי את עילי בתור האתנחתא הקומית של השכבה, בכל מקום שהייתי נתקל בו תמיד היה קורה משהו מצחיק. בין אם זה במגרש ביחד עם בן שמאי ובין אם בפעמים שהיו מעבירים אותי לכיתה המקבילה ורק חיכיתי לרגע שעילי יעשה בושות ליפה המורה.
אחד הדברים שאני הכי זוכר מעילי זה שבטקס הסיום של היסודי, היה את המערכון של קזבלנקה שהוא שיחק בתפקיד של קזה. כל החזרות רק חיכינו לקטע הזה ולא הפסקנו לצחוק בכל פעם שהוא אמר "אדון פלדמן" בסוף כל משפט. וזה מה שממש תפס אותנו בכל חזרה וגם בהופעות מול ההורים ובית הספר.
הזכרון האחרון שלי מעילי זה שפעם אחת הלכתי לפיצה ברוקלין בדיזינגוף ופתאום גיליתי שהוא עובד שם. השלמנו מהר פערים וכשהזמנתי את הפיצה שלי הוא נתן לי עליה הנחה למרות שלא היינו חברים מאוד קרובים. וכל זה מתחת לאף של הבוס שלו. מאוד הופתעתי אבל שמרתי על זה בשקט. וכמה זמן אחרי זה חזרתי ושוב עילי היה שם ושוב אותה הנחה, גם הפעם ישבנו בחוץ לדבר ביחד עם לפר שהיה איתי. זה באמת היה רגע כזה של פשוט כיף שכולנו ביחד ואפילו שלא דיברנו כמה שנים מאז שהסתיים היסודי עילי גרם לי להרגיש כמו ילד שוב שרק רוצה לרוץ למגרש ולשחק איתו ועם כולם

אתי שמואלי

עילי אהוב,
יושבת מול הדף ולא מסוגלת לכתוב עליך בזמן עבר. הכרתי אותך נער בן 15-16, כמחנכת שלך בכיתה ט׳-י׳ בתיכון בליך. זוכרת אותך ילד שקט, נבון ובוגר, עם טוב לב ואצילות יוצאי דופן וחן שובה לב. מוכן תמיד לעזור, להתנדב, לתת כתף עם חיוך וצניעות אין קץ, ומאוד אהוב על חבריך.
בתום כיתה י׳ נפרדו דרכינו עד שהגיעה הבשורה הנוראה והבלתי נתפסת על נפילתך. מסתכלת בתמונתך כחייל, הנער הפך לגבר אבל החיוך הזה, הצנוע והמוכר נשאר. שרותך כלוחם בגולני לא הפתיע אותי, אך הלב כואב, בוכה ולא מעכל כי נתת את כל מה שאפשר לתת.
אזכור אותך תמיד.


שני שקולניק

עבדתי עם עילי בפיצה ברוקלין. התחלתי לעבוד אחרי שעילי כבר עבד המון זמן בפיצה ובהתחלה חשבתי שלגמרי אין לו כוח אליי ושאני מציקה עם שאלות. אך מהר מאוד התברר לי שעילי הוא ילד כזה שהאושר והנחת שלו מוזנים מנדיבות ואדיבות. לקח לנו זמן להתחבר, אבל ברגע שהתחברנו ידעתי שיש עם מי לצחוק, על מי לסמוך. אני לא אשכח כשהוא טס לדרום אמריקה וכולנו חשבנו שהוא משוגע אבל בתוך תוכי ככ קינאתי שיש לו את האומץ לזה. האומץ של עילי הוא תכונה מאוד בולטת אצלו, לא רואים אותה מיד אבל היא תמיד נוכחת, גם כשעבד כל כך קשה כדי להגיע לגולני. כבר לפני שהוא טס לדרום אמריקה אני זוכרת שגילינו ששנינו אוהבים את הלהקה קולדפליי, אני אוהבת לגלות שאנשים שאוהבים את אותה מוזיקה כמוני. ואז היה איזה בוקר אחד הוא שלח לי הודעה ממש מוקדם בבוקר שהעירה אותי, וראיתי שהוא כתב שהוא קנה כרטיסים לקולדפליי וביקש שאני לא אקנא עם סמיילי צוחק. עילי חזר מהטיול שלו וכולם בעבודה כל כך שמחו שהוא חזר, כעובד ששמר שהמקום יתפקד וכחבר שהכי כיף לעשות איתו משמרות. היינו משווים דברים שעושים אצלו בבית ספר לעומת בבית ספר שלי, לא יודעת למה, אבל אהבנו לדבר על זה. במקום העבודה עבדו איתנו עוד שלושה שהם חברים שלי בלי קשר לעבודה, וכשאני חושבת על זה, היה לי כיף לעבוד עם עילי במשמרת לא פחות משהיה לי עם החברים הכי טובים שלי. ולמרות שלא שמרנו המון על קשר, נצרבה אצלי חוויה טובה ממקום העבודה הראשון שלי בעזרת עילי. יש המון סיפורים שאני לא זוכרת, אבל הזיכרון שכן יש לי הוא חיוך וצחוק, כי אי היה אפשר שלא לחייך ולצחוק עם עילי.

רתם רביע

הגעתי לפיצה חודש בערך אחרי עילי, במשמרת הראשונה שלי הוא גם עבד וישר כשהגעתי הוא בא אלי מחוייך והסביר לי את כל מה שאני צריכה לדעת בעבודה ועזר לי בכל מה שאני צריכה. הוא הסביר לי הכל בסבלנות ובנועם וכבר אז הבנתי שמדובר באדם אחראי ורציני שנותן מעצמו הוא נתן לי את ההרגשה שהוא יהיה פה כדי לעזור לי. ובאמת מאותו רגע הוא תמיד עזר לי, בכל פעם שהייתי צריכה שמישהו יחליף אותי במשמרת הוא היה הראשון להתנדב, גם עם זה היה ממש ברגע האחרון הוא בשמחה היה עוזר ומסכים להחליף אותי.ברגעים במשמרת שהיה משעמם ולא הייתה עבודה הוא היה בא ומדבר איתי. הוא גרם לי להרגיש שייכת, הרגשתי איתו כל כך בנוח עד שאפילו ניסיתי לשדך לו חלק מהחברות שלי. זה תמיד הביך אותו והצחיק אותו. כשעילי סיפר לי שהוא מרמת גן התלהבתי כי אני אוהבת ללכת למציאון שברמת גן אז צחקתי איתו שעם הוא גר קרוב הוא יכול ללכת להחביא לי את הדברים השווים, מאז אותה שיחה רוב השיחות שלנו היו מתחילות בזה שעילי שואל עם אני משאירה בגדים במציאון גם לאחרים ואני עניתי לו שאני שומרת עם המציאון על קשר הדוק. אני זוכרת שעילי סיפר שהוא מתכנן לטוס לטיול בדרום אמריקה אני והחברים בעבודה היינו בהלם מהאומץ שיש לו, לי לא היה אומץ לטוס לבד לטיול כזה ואני אמרתי לו כלכך הרבה פעמים שאני בהלם מכמות האומץ שיש לו. האומץ הזה אפיין את עילי. כשהוא לא נסע בפעם הראשונה הייתי בטוחה שברגע שהוא יגיע למשמרת הוא יהיה מבואס מידי ושלא יהיה לו כוח לצחוקים או בכלל לדבר עם מישהו אבל הוא הגיע למשמרת מחוייך וצחק על המצב וראה את הסיטואציה בצורה הכי חיובית שיש. הצחוקים והשיחות עם עילי היו חלק מהדברים שהחזיקו את המשמרות, הוא תמיד הקשיב וזרם עם כל שיחה ושמר על אווירה טובה. דבר שאהבתי מאוד בשיחות עם עילי היה שגם עם דיברתי על משהו שלא עניין אותו הוא המשיך להקשיב ולהתעניין ובסוף גם צחק עלי שאני חופרת. אני לא אשכח שיש חבר של עילי שהיה מגיע הרבה פעמים לפיצרייה ושואל איפה עילי ומספר לנו בגאווה והתלהבות שהוא חבר של עילי, אני לא זוכרת מה השם של אותו חבר אבל הוא היה מגיע כלכך הרבה פעמים וכל פעם מחדש מספר לנו על עילי ומתבאס עם הוא לא היה נמצא. כשעילי סיפר שהוא מתגייס לקרבי אני לא הבנתי למה, אמרתי לו שאני לא מבינה למה לסכן את עצמך ואיך הוא לא מפחד, הוא הסביר שחשוב לו לתת מעצמו ולתרום ושהכל יהיה בסדר ושהוא לא מפחד. השיחה הזו עם עילי הדגישה לי כמה הוא אדם אמיץ שחושב על הסביבה ונותן מעצמו. יצא שאני ועילי עבדנו ביחד בערך שנה אולי קצת יותר אבל גם כשהוא עזב את ברוקלין שמרנו קצת על קשר דרך האינסטגרם. לרוב עילי היה מגיב לי על דברים שהייתי מעלה, בעיקר תגובות על הציפורניים שלי (אני עושה לק עם ציורים ודברים מוזרים) ובכל פעם שהייתי מעלה תמונה של הציפורניים עילי היה מגיב מטורפת או משוגעת וצוחק ואז היו מתפתחות שיחות ובכל שיחה הוא היה דואג לפיצרייה ושואל איך כולם ואומר שהוא יבוא לבקר. פעם אחרונה שיצא לי לדבר עם עילי היה באוגוסט, הוא סיפר לי שיש להם הכשרה והם הולכים להיות 7 חודשים בקו עזה. התגובה שלי הייתה שזה פחד אלוהים אבל הוא כתב לי שזה לא ושבנתיים שקט והוא בסדר השיחה נגמרה שהוא איחל לי ולעובדים בפיצה שניתן בראש ואני איחלתי לו שישמור על עצמו ומאז לא יצא לנו לדבר. עילי יחסר נורא ואני שמחה וגאה שיצא לי להכיר אותו, אדם עם לב זהב

אלה פייפל

כשהתחלתי לעבוד בברוקלין עילי היה הבן אדם הראשון שהצליח להסביר לי איך להשתמש במגב
עם כמה שזה נשמע מצחיק שלא ידעתי להשתמש במגב או מטאטא ולגמרי אפשר ללעוג על זה בעיליי לא היה שמץ של התנשאות או זלזול
בחצי שנה שעבדתי עם עילי אני ושאר העובדים תמיד אמרנו שמדובר בבן אדם עם אינטליגנציה של גבר מבוגר בגוף של ילד בן 18
עילי היה נקודת שקט בבלאגן של העבודה והרעש של הרחוב
איכשהו הוא תמיד ידע מתי הגעתי לעבודה בלי מצב רח ומתי רציתי גלידונית
חברים שלו הגיעו לברוקלין ואמרו בגאווה שהם חברים של עיילי כאילו הוא סלבריטי
אני זוכרת שלפני הצבא הוא נסע לטיול הגדול לבד ולא הבנתי למה שיסע למקום מסוכן כלכך בלי אף אחד
אבל היה נראה תמיד שהוא בטוח בעצמו ויודע מה הוא עושה
גם כשהתגייס לגולני ולא הבנתי למה, הוא ידע שצריך אותו
במשמרת האחרונה שלו הוא היה נראה נרגש ועצוב, גם אני באופן די מוגזם התרגשתי
הוא שלח לי הודעה אחרי כמה שבועות שהוא עשה קעקוע וסיפר לי כמה טוב לו בגולני ושיש איתו אנשים טובים.
כשהתחילה המלחמה חשבתי עליו שלחתי לו הודעה כדי שיעדכן לשלומו
כשהבנתי שלא יענה להודעה נשאר בי חלל ריק
אני מודה על כך שהוא היה חלק מחיי

עמית רוזנטל

עילי , חבר ילדות שלי, אתה חלק ענק מהתקופה הכי טובה שלי בחיים ,תקופת היסודי, התקופה שלא ידענו מה נכון ומה לא והיינו עסוקים רק בלהנות ולחייך. ילד קורע מצחוק, תמיד כיף להיות בחלקך ובחברתך. ילד שהיה שפיץ בכל הדבר שהיה נוגע בו, כל משחק שהיינו משחקים , לא משנה מה הוא, כולם רוצים את עילי איתם. בן אדם שהוא טוב לב במלוא מובן המילה, כל מעשה שלך נעשה מאהבת חינם ודאגה לסובבים אותך. לעולם לא עשית משהו למען יראו ויראו, בן אדם שקט ועניו, ובמקביל בולט ודומיננטי מבלי לומר מילה, לעולם לא דיברת לא יפה או בכוונה לפגוע, בן אדם שאלוהים נגע בו. לי ולעוד הרבה יש מה ללמוד ממך , תמיד להיות בן אדם טוב שעוזר, דואג , נותן יד ועושה את עבודתו לא משנה מה היא במלוא היכולת והכוונה, לא חושב לרגע מה אחרים יגידו או יחשבו, ועושה הכל מתוך אינטרס אחד שקוראים לו אהבת חינם .
חבל לי שאני ואתה לא היינו בקשר בשנים האחרונות, ורק לפני חודש הגבת לי על סטורי שהעלתי והתלהבתי כמו ילד קטן, ישר רצתי לחברים שלי ואמרתי להם עילי האגדה שלח לי הודעה.
שבוע אחרי בערך שיחקנו פוקר החברים וישבנו וממש דיברנו עליך, הזכרנו את האגדה , בחיים לא דימיינתי שאלוהים יבחר בך בימים אלה לעזוב את העולם הזה, אבל אלוהים לוקח את הטובים אליו לא? אני מאמין שאלוהים לקח אותך לגן עדן בגלל שלא חשב שמגיע לבן אדם כמוך לחיות בגיהנום, החיים שאנחנו נמצאים בהם. אני אסיר תודה על כך שהיה לי הזכות להכיר אותך ולהיות חבר שלך , אני אסיר תודה שהיית חלק מהילדות היפה שלי, תמיד הערצתי אותך כמו שכולם העריצו וכולם יעריצו.
הבן אדם שהיית והילד שהיית והעקרונות שגדלת עליהם והבאת אותם לידי ביטוי יהיו לי לתובנות כל החיים. אני אוהב אותך אחי מחברך לכיתה רוזן.


איתי הלפרין

אני זוכר שבבית ספר בכל פעם שהיינו חולפים זה על פני זה תמיד היינו מחייכים וצוחקים גם אם לא הייתה סיבה,
כי זה עילי,
מקור של צחוק ואושר.
בשבת בבוקר התעוררתי מרעש האזעקות בזמן שאני מחכה לשמוע דיווח מהחדשות על המצב ראיתי שהעלת לאנסטגרם תמונה שאתה בשמירה בעוטף ומאז לא הפסקתי לחשוב עלייך, על זה שאתה בחזית שומר עלינו. לאחר שהתקבלו דיווחים על חדירות מחבלים לעבר יישובי העוטף החרדה בי עלתה בנוגע למצבך. פחדתי לשאול אותך אם הכל בסדר ואם אתה מוגן. מהחרדה אני התהלכתי בבית שעות עד שאזרתי אומץ ושאלתי אותך על מצבך, מאז לא ענית לי..
משתתף בצער משפחת בר-שדה

אור עמידור

עילי היה בחור מקסים לא הכרתי אותו כל כך טוב בזמן הבית ספר אבל אני זוכר שלפני כמה חודשים ראיתי באינסטגרם אותו מנגן והתחלתי איתו שיחה שאחריה הגעתי למסכנה אחת. הבחור ממש מוכשר ויש לו אהבה אמיתית למוזיקה הלוואי שיכולתי להכיר אותו יותר וכששמעתי מה שקרע זה ריסק אותי לגמרי.

*ארבל פלדמן*
עילי היה ילד שקט ומיוחד.
תמיד פעל בשקט כמו שצריך, בצניעות רבה ומתוך חדוות עשייה.
משתתף בצער המשפחה.
יהי זכרו ברוך

*שחר סופר*
אני אמנם הכרתי פחות לעומק את עילי אך באופן חד משמעי אוכל להגיד כי היה ילד מקסים, אינטלינגנט ואדיב
היה יותר פתוח עם חברים שלו ומעבר היה שקט ותמיד נחמד ואיכפתי

שקד בלונד

עילי היה בן אדם מקסים, בכיתה הוא תמיד היה חבר טוב, חייכן,זכיתי להעביר את הילדות שלי לצידו בכיתה.
לפני מספר חודשים פגשתי את עילי בבסיס שלי, הוא הגיע לאיפה שאני מדריכה עם חיוך גדול על הפנים וישר התעניין לשלומי, מה שמראה הרבה על האופי שלו.
עילי היית יחיד ומיוחד

*גל לייבה*
לא הכרתי את עילי באופן אישי, הייתי איתו בשכבה ובמגמה המורחבת ניהול עסקי אבל כן היו לנו חברים משותפים.
מהמעט שיצא לי להיות בחברתו הוא באמת היה בן אדם צנוע, עם דרך ארץ ואוהב אדם. גם החברים שלו תמיד העידו שהוא בן אדם איכותי ומיוחד.
כואב לי שלא יצא לי להכיר אותו לעומק ולחוות איתו יותר.
יהי זכרו ברוך

ליאן אדרי

עילי קשה לי לדבר עלייך בלשון עבר
הייתה לי את הזכות להכיר אותך , ומודה על כל הרגעים הקטנים שעברנו בתור ילדים
תמיד הייתה חבר טוב תמיד עזרת לכולם ותמכת
תודה על זה שהיית בן אדם כזה טוב
תודה על זה שהייתה גיבור מבטיחה שלעולם לא אשכח אותך . מקווה שאתה במקום יותר טוב
יהי זכרך ברוך הלב נשבר

אופיר וולק

עילי, כל כך קשה לי לתאר את העצב שיש לי
אני פשוט רוצה לומר שהיית בן אדם מדהים בכל מובן אפשרי, תודה רבה לך על כל הרגעים היפים שהיו איתך.


רועי סביון

עילי היה חבר טוב לכיתה ביסודי. תמיד נהנתי להיות איתו, זכרתי אותו בתור ילד חייכן, חכם ומצחיק. פגשתי אותו לאחרונה אחרי כמה שנים שלא התראינו במסיבת גיוס של חבר משותף. כל אחד דיבר על לאן הוא רוצה להגיע בצבא, עילי אמר שהוא רוצה להיות הכי קרבי שהוא יכול.
אני לא יודע להסביר למה או מה הוא אמר שגרם לי להבין זאת, אבל אחרי זמן קצר מאוד הבנתי איזה בחור אדיר וטוב לב אתה, בגלל זה לא הופתעתי שקיבלת את מצטיין המח"ט.
אני לא מצליח להפנים את העובדה שאתה לא איתנו יותר, שמור עלינו מלמעלה, אח.


עילאי צמאל

באמת הייתה לי הזכות להכיר את הבן אדם הכל כך מיוחד הזה. אני זוכר שהיינו ביחד בכיתה ט י עילי היה מהילדים השקטים בכיתה, אני זוכר שתמיד שדיברנו הוא ידע להצחיק אותי עם ההומור המיוחד שלו, ותמיד שהייתי צריך עזרה במשהו והייתי שואל אותו תמיד הוא היה עוזר לי. אחרי כיתה י שהתפצלנו לכיתות אחרות כבר לא היינו כל כך בקשר, אבל כשהתגייסנו שנינו חזרנו שוב לדבר לפעמים על הצבא ועלינו.
בר שדה היה ילד מיוחד ילד אהוב, אזכור אותך לתמיד גיבור שלנו

פלג קופמן

אני זוכר אותו עוד מגיל 5 מהגן, הוא היה אחד מהחברים הכי טובים שלי בגן ומאלה שהייתי משחק איתם בהפסקות.
ביסודי היינו מדברים ומשחקים מדי פעם, אני זוכר שהוא תמיד הצחיק אותי עם הצחוק שלו

עילאי כהן ברקת

עילי תמיד רצה לעזור בכיתה בלי לשאול שאלות. הדבר הראשון שאני זוכר ממנו זה את עילי בשיעורי ספורט. תמיד הוא היה ראשון בהכל.


נועם הראל

אתה בן אדם מיוחד שעושה בלי לדבר. יש לך את החוש הומור הכי מצחיק בארץ. חבר יקר, תמיד היית ונשארת אגדה.



שירה קרן

עילי היה ילד מאוד מיוחד והיה אפשר לראות מהצד שכולם כל כך אהבו אותו והיו חברים שלו.
הוא היה ילד מוכשר, משקיע מאוד, אינטליגנט וטוב לב בצורה יוצאת דופן.
ואני תמיד אזכור אותו.


אגם יפה

אפילו שאני ועילי לא היינו בקשר קרוב ככ רק מהתבוננות בו בכיתה היה אפשר לראות שהוא בן אדם רציני חבר טוב, יוזם. אני זוכר שפעם אחת הוא ניגן לנו בכיתה וכולנו התפעלנו וחשבתי לעצמי איזה בחור מוכשר הוא. נפלה בחלקי הזכות להכיר אותו

נועם בן שמאי

אני מכיר את עילי מאז שאנחנו ילדים.
הזיכרון החזק הראשון שיש לי ממנו זה בהפסקות, היו את ההפסקות האלו שעילי היה בהן מלך ההפסקה וכל מה שרצית באותה הפסקה זה להיות איתו ולהנות מהאנרגיות שלו, לשבת לו על העורף כדי שיעשה את כל הקטעים המצחיקים שלו כל תקופה להיט אחר, מה שזכור לי זה שאני והוא היינו עושים את החיקוי של הגול שספג גיגי השוער של מכבי פתח תקווה, הייתי צריך לחפור לעילי כדי שיסכים לעשות את החיקוי פעם אחת נוספת ככה הוא היה, ביישן וכוכב,
זיכרון שני שיש לי ממנו זה מהתקופה של משחקי הגמר של הNBA מ2022 כל לילה עילי היה בא אלי עם שישיית בירות, או גולדסטאר או קרלסברג,
היינו צופים במשחק וכמובן שכשהמשחק היה נגמר היינו רואים ביחד מסודרים או שטויות אחרות שרק אני והוא הבנו,
באחת מהפעמים עילי בא אלי עם יציאה של: "אני טס לקולומביה, אתה בא איתי?" קלאסי עילי, התלבטתי לפחות שבוע ובסוף החלטתי שאני לא בא איתו, מתבאס על זה עד היום, וכמובן שעילי פשוט טס לבד לקולומביה, קלאסי עילי, הוא גם אהב את הלבד שלו,
עילי שלח משם תמונות סיפר חוויות מטורפות ופגש מלא אנשים, במקום טיול אחרי צבא עילי דפק טיול לפני צבא, אני רק יכול לדמיין מה היינו עושים אחרי.
בתקופה של הצבא היינו נפגשים כל פעם ששנינו היינו בבית, יוצאים לבר או שעילי היה גורר אותי לריצה,
לפעמים הוא היה מפנק אותי בפיצה ברוקלין שבה היה עובד, וכמובן שהיה מוותר על התוספת היותר טובה.

ב29/9/23 שלחתי לעילי תמונה של הזמנה למסעדה של 1000 שקל כל אחד, רק עילי מספיק ספונטני כדי לבוא איתי לדבר כזה באותו יום, היה לו קטע עם טבע נאות כל מקום היה בא עם טבע נאות, באותו יום שלחתי לו תמונה שקניתי טבע נאות וכתבתי לו "אני איתך אחי" כדי ששנינו נהיה תאומים….. דווקא באותו יום הוא בא עם סניקרס.
אמא שלי אספה אותנו מהמסעדה והורידה אותך בבית, מיד אחרי זה אמרה לי כמה היא אוהבת אותו ואיזה ילד טוב הוא, כמו כל פעם שהיא הייתה פוגשת את עילי.
שבוע אחרי זה נפרדתי ממך…
עילי בר שדה הי"ד אתה הבן אדם הכי מיוחד שהכרתי, אוהב אותך, תמיד אזכור אותך ותמיד תשאר אישיות קסומה וחידה בלתי פתורה בשבילי. שמור על עם ישראל מלמעלה.
מתגעגע אליך עד כאב אחי היקר

אילון לוי

עילי אחי היקר, כל פעם שאני חושב על זה שאתה כבר לא איתנו עוברת לי צמרמורת בגוף.
היית לי כחבר לאורך כל החיים.
מהגן ליסודי ואז לתיכון, זכיתי להיות לצידך כמעט כל החיים.
אי אפשר להיפרד בכמה מילים.
אני זוכר אותנו כבר בגן, כחבורה מגובשת עולים לכיתה א ונרקמה חברות לחיים.
לימדת אותי הרבה, לימדת אותי תמיד אפשר למצוא את השמח גם כשרע. הייתה לך הסתכלות אחרת על דברים, תמיד היית מוצא את הטוב, תמיד מחייך, היית טהור, תמיד רק עם כוונות טובות , מצחיק את כולם ,מלא בתקווה ולוקח דברים בקלות, וכל פעם שהיה משהו שטיפה חששת ממנו לא שכחת לומר ״אההה, יהיה בסדר״.
אני עוד זוכר שכל פעם שהייתי מנסה לא לצחוק בכיתה הייתי מסתכל עלייך ועדיין היית מצחיק אותי, גם אם זה ברגעים שאני אמור להיות רציני או מנסה להעביר הרצאה, תמיד הצלחת להצחיק אותי.
אני חושב שכולם יכולים ללמוד ממך, על הדרך הסתכלות שלך, על האמיצות שלך, ועל השמחת חיים שלא נגמרת.
מי היה מאמין שאצטרך לכתוב מכתב פרידה, גם כשהתרחקנו בתקופות מסוימות תמיד ידעתי שנשאר בקשר ושנהיה חברים גם כשנהיה מבוגרים, תמיד היה כיף לשמוע ממך מה איתך ועל הדברים שקורים לך בחיים…. לטוס לסרי לנקה ולקולומביה לבד לפני הצבא זה לא דברים שקורים ביום יום, ככה שתמיד היה נחמד להשתמע.
עד שהגיע השביעי ,שנועם התקשר אליי ואמר לי שאתה במוצב זיקים ישר התקשרתי שוב ושוב אבל לא ענית, התחלתי לדאוג אז רשמתי בוואטסאפ, אמרתי לעצמי טוב הוא בטוח יענה, הוא בטוח יהיה בסדר, זה עילי… שעבר הזמן התחלתי לחשוש עוד ועוד… עד שהודיעו לי על שקרה.
לפעמים החיים אכזרים, ולוקחים את הטובים שמבנינו. אין עצב גדול מזה.
אני אוהב אותך, אתה כמו אח בשבילי, מקווה שאתה שומר עלינו שם למעלה

ליאל אפוטה

את עילי הכרתי בטירונות, כבר אז הבנתי שעילי זה משהו אחר, משהו לא מובן מאליו , עילי היה אדם עם ערכים ולב זהב, אדם שתמיד מצחיק ונותן אווירה טובה , הדיבור עליו תמיד היה שהוא אדם עם אופי חזק ומנטליות מדהימה, עילי קיבל כל דבר בהבנה ובשמחה ובחיים לא התלונן, גם אם היינו יוצאים לשבוע שטח בהכשרה, גם שסוגרים 28 בהפתעה בשבוע שבכלל צריכים לצאת, גם שצריך לסגור שבת במקום מישהו אחר… שום דבר כזה ודומה לזה לא הצליח להוריד את החיוך שלו ואת מצב רוחו, עילי תמיד חשב קודם כל על הכלל ורק אז עליו, תמיד הראשון לעזור ולהתנדב , אפילו בלי לדעת למה, עילי היה דמות לחיקוי בפלוגה, שהשאיפה היא להיות כמוהו, גם שהולך קשה וגם בדברים שלא היה הכי טוב, תמיד עשה הכל ברצינות ובמסירות ולא הקל ראש בשום דבר. ובסוף גם במותו, בחר לרוץ ולנסות להציל את המשק״ית ת״ש, שאפילו לא הכיר אישית, במקום לברוח ואולי לנסות להינצל, במקום להתרחק מהסכנה, רץ ישירות לכיוון לנסות לעזור, לצערי הוא לא הצליח ושניהם נפלו בקרב, אבל ההודעה האחרונה של אותה חיילת למשפחתה אומרת המון, ״הכל בסדר יש באלגן אבל יש פה גולני, הוא שומר עליי״ היא אפילו לא ידעה מה שמו והרגישה בטוחה לחלוטין שהוא שם לעזור לה, עילי מסמן בעיניי את המילה -״גולנצ׳יק״
זכיתי להכיר אותו, והלוואי וחלק ממנו וממה שהוא היה חילחל לתוכי והפך אותי לאדם טוב יותר.

אתר יזכור

https://www.izkor.gov.il/%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%20%D7%91%D7%A8%20%D7%A9%D7%93%D7%94/en_73a1fff8b936b24d347636c79a55bc45

https://www.idf.il/%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D/%D7%97%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%91%D7%A8-%D7%A9%D7%93%D7%94/

מעריב

https://www.maariv.co.il/hamekomon/ramatgan/Article-1043695

בדרכם האחרונה

https://www.izkorharavot.com/fallen-information/%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%91%D7%A8-%D7%A9%D7%93%D7%94

מכביפדיה

https://www.maccabipedia.co.il/%D7%94%D7%A0%D7%A6%D7%97%D7%94:%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%A8_%D7%A9%D7%93%D7%94_%D7%96%22%D7%9C

עמותת גדעון

https://www.golani13.org.il/%D7%A1%D7%9E%D7%9C-%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%91%D7%A8-%D7%A9%D7%93%D7%94-%D7%96%D7%9C/

YNET

https://www.ynet.co.il/news/article/h1fqk1111vp

נויזים

https://newzim.co.il/merkaz/?tag=%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%91%D7%A8-%D7%A9%D7%93%D7%94

אוניבסיטת בר אילן

https://www.biu.ac.il/node/23624

גל גפן Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

https://gal-gefen.co.il/news/185760

אלון Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

עיליי, הנסיך הקטן מפלוגה כ', בשבילנו- נער החידות מרמת גן מדבר מעט, חולם ועושה הרבה – שקט וצנוע, נדיב וטוב לב ובעיקר - אמיץ ונחוש. בשנה האחרונה נהניתי לראות אותך מתפתח מול עינינו. לפעמים הצלחתי לתפוס איתך שיחה קצרה שהשאירה טעם של עוד. מכל חבר שהגיע לנחם, למדתי עליך עוד קצת. מסתבר שאפשר ללמוד הרבה גם מבחור בן 19 וחצי, למשל שהחיים אינם נמדדים לפי כמות הנשימות, אלא לפי מספר הפעמים בהן עוצרים אותן. לא יכול לשכוח את התמונה שלך מגיל 5, רודף אחריי ביחד עם עומרי ובני הדודים, מנסה ברגליך הקטנות, להוציא ממני את הכדור. לא וויתרת אז – כמו גם בשבת הארורה ההיא. עדי ברוך, שנהרגה באותה שבת, ביקשה בשיר שכתבה: ואם אי פעם אמות לפני שיגיע זמני, אני רוצה שתחגגו את החיים ולא תתאבלו על מותי. שתקומו כל בוקר עם חיוך וגעגוע בלב, ולא תתנו לאף שנייה מחייכם להתבזבז. תראו עולם בשבילי, תעריכו כל רגע קטן ומיידי פעם תחייכו לעננים – אני אהיה שם. יש לי הרגשה, שעיליי היה מצטרף לבקשה! עיליי התאהב בגיטרה שעליה שרה פעם להקת חיל האוויר: וכפעם בפעם פוקע מיתר וממשיכים לנגן על מיתר אחד פחות, מפני שאת המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק, מוכרחים להמשיך לנגן אז לא שמוכרחים אבל רוצים ומבטיחים לכם - עומרי, לימור ועוזי ואנחנו נמשיך להיות לצידכם אלון, מירב, נועה, אופיר ואייל

יאיר ודבי Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

תמיד נזכור אותך באהבה גדולה

מיכל Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

עילי, תודה גיבור ישראל , לעד נזכור תנוח על משכבך בשלום💖💖 יהי זכרך ברוך אמן 🙏. השם ינקום דמך.

טל Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

נזכור ולא נשכח ונמשיך לתת להם בראש לזכריך

בני זילברברג Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

נזכור את כולם. לימור האהובה תהיי חזקה. ממשפחת הבוגרים של משפטים בר אילן

עמוד הזיכרון באתר ynet

https://names2023war.ynet.co.il/6548dd900103829469db685b

https://www.facebook.com/share/v/ssNALDQ2bT3UpDVL/?mibextid=WC7FNe

https://www.facebook.com/share/Nphg1qtys1bYnCun/?mibextid=WC7FNe