אחי הקטן אתחיל ואומר קודם כל לפני הכל סליחה סליחה שלא הייתי לצידך בשנים האחרונות סליחה שלא הייתי איתך כשהיית עם החברה הראשונה שלך סליחה שפספסתי את כל הבגרות שלך והסליחה הכי גדולה זה על זה שלא הצלחתי להיות האח הגדול שרצית שאהיה תודה שלמרות כל זה קיבלת אותי כאח בכור אני זוכר את השיחה האחרונה שדיברנו אחרי שסיימת את המסע כומתה שלך ואמרת לי ששם הבנת את הערך של המשפחה כמה התרגשת לראות את כולנו צועדים איתך את הקילומטר האחרון מרימים לך עושים לך פאדיחות ומסתלבטים עליך ברגיל ויותר חשוב ראית שאנחנו שם בשבילך שם הבנת איפה שלא תלך אנחנו תמיד נהיה איתך אפילו החברים מהצוות שלך סיפרו לי איך ברגעים קשים אתה ידעת לשמור על אווירה ואני יודע כמה התבאסת שירדת מיהלום ואני בטוח שהצוות שלך נלחם עליך כמה שאפשר שתחזור להיות איתם וזאת הזדמנות להגיד תודה גם לכל החברים שנלחמו והיו לצידו ועזרו לו כשהיה צריך אני מאחל שהנפילה שלך לא תהיה לשווא ובעזרת ה' החטופים יחזרו כולם למשפחות שלהם ומקווה שנשמה כמו שלך תהיה לה מקום של מלוכה כי כמו שידעת להגיע עם השחר עכשיו הגיע הזמן לשחר לרדת נוח על משכבך בשלום ללא סבל רק רוגע שלווה ונחת אני אוהב אותך אחי הקטן
ראה עוד > >
שחר
אני לא מאמינה שאני בכלל כותבת לך אין לי את המילים להגיד מה היית בשבילי לפני שהיית אח שלי היית החבר הכי טוב שלי ידעתי שלא משנה מה תמיד יהיה לי את הגב שלך ולך יהיה את שלי אני לא רוצה לדמיין מה עברת שם
ובטח שלא יכולה לדמיין חיים בלעדיך כל כך הרבה דברים שלא הספקנו לעשות לא הספקת להיות הדוד האהוב לילדים שלי לא הספקת להכיר לי את האחת שלך לא הספקת לספר לי איך הייתה לך החוויה בעזה אני לא יכולה להפסיק לחשוב על כל הרגעים שלנו ביחד לבכות ולהתגעגע אני לא חושבת שאצליח לאהוב מישהו כמו שאהבתי אותך אתה אח יקר על מלא כמו שאתה אוהב להגיד אני אוהבת אותך 💔
ראה עוד > >
שחר שלנו.
איך אפשר לדבר עליך בלשון עבר?
איך אפשר לעמוד פה, מולך, ולדבר כשאתה כבר לא עונה בחיוך — החיוך שתמיד הופיע ראשון, בכל מצב, גם כשקשה
במכינה היית הלב הפועם של הקבוצה.
היית צוחק בלי סוף, מדביק אותנו באופטימיות שלך, רואה את הטוב בכל אחד ובכל דבר. גם כשכולנו היינו גמורים, וחסרי כוח — אתה היית שם. מחייך, דוחף, לא מוותר. גם לא לעצמך
עברת תהליך מדהים. לא כי היה לך קל — אלא כי עמדת באומץ מול עצמך, ולא ברחת מקושי ואתגרים.
ראינו אותך גדל, מתעצב, מוצא כיוון — באדם שאתה, בלוחם שנהיית.
תמיד כשבא ניקיונות — אותם רגעים מבאסים שאף אחד לא באמת אוהב — היית מופיע עם הרמקול ביד, שם שירים מקפיצים, מתחיל לרקוד, וגורם לכולנו לצחוק, לזוז, לשכוח מהבאסה.
הפכת את הרגעים הקטנים למשהו כיפי. זאת הייתה המתנה שלך — להפוך כל מצב להזדמנות לאור.
לא נשקר שהכל היה מושלם כי בחיים שום דבר לא מושלם ועד כמה שהיית קרוב לזה, גם אתה היית אנושי.
הבקרים היו קשים, ובמכינה, כמו שידוע יש לוזים ארוכים שלא תמיד היה כוח אבל בסוף שאבת את מה שהיית צריך ועשית את הדרך שלך.
עוד משהו קטן שתמיד היה שלך שחר - היכולת שלך לעצור הכל, בזכותך יש לנו אינספור זיכרונות, כי אתה היית זה שתמיד שלף מצלמה, תיעדת את הרגעים הכי שמחים והכי פשוטים.
צילמת אותנו צוחקים, מתחבקים, מבואסים, שמחים, ושבוזים
הזיכרונות האלה הם אוצר. הם מתנה ממך, שאיתה נמשיך הלאה
והחיוך שלך…
החיוך הזה שלא שכחנו לרגע. הוא לא היה רק חיוך. הוא היה אמירה, אמירה על החיים. על אמונה, על בחירה בטוב, גם כשלא פשוט.
שחר, איבדנו חבר, אח.
אבל אתה חלק מאיתנו, מהדרך שלנו, מהלב של כל אחד שזכה להכיר אותך.
בשביל להבין את זה באמת ובהכי פשוט,
אני רוצה רגע שתסכלו סביב: מספיק רק לראות כמה חברים מהמכינה באו מכל המסגרות והחורים במיוחד בשביל לכבד אותך. היית משהו מיוחד, נכנסת ללב של כל אחד והשארת סימן.
ואנחנו נמשיך. נמשיך להחזיק את מה שהיית — את הצחוק, את האור, את השקט שבאמת, את הבחירה לחיות עם לב פתוח.
אנחנו אוהבים אותך, מתגעגעים בלי סוף.
ולעולם לא נשכח.
የንገት ጮሬ
שחר שלי, בני היקר, בן אהוב ויקר שלנו
כמה פעמים רצתי להגיד
תודה שיש לנו אותך
אין כאב גדול יותר מזה.
אין מילים שיוכלו להכיל את החור שנפער בי מאז ששמעתי שאתה לא חוזר.
מאז שנולדת, הכנסת אור אל חיינו. תמיד היית רגיש, עם לב גדול מהחיים. כבר כילד ראינו בך משהו אחר – רצון לעזור, להיות שם בשביל כולם. נתת יד גם כשלא היה לך. היית כזה – שקט, אבל נוכח. טוב, אבל צנוע. שחר עולה אור גדול
את הדרך שלך בחרת עם לב שלם – הלכת למכינה, בחרת להתגייס ליחידה משמעותית, נתת את כולך.
לא ביקשת שיכירו בך. לא חיפשת כבוד.
אבל הנה – היום כולם יודעים מי היית. חבריך מספרים איך אהבו אותך. איך ידעת להיות שם בשביל כל אחד. איך אי אפשר היה להכיר אותך ולא לאהוב אותך.
האחיך, שלמה, אמר ברדיו: "זה באמת בן אדם מיוחד."
ואין לי מילים טובות ממנו. כי באמת היית כזה – מיוחד. אחד ויחיד.
הפעם האחרונה שדיברנו הייתה לפני שיצאת לעזה. לא תיארתי לעצמי שזו תהיה שיחתנו האחרונה. כל כך הרבה רציתי עוד לומר לך. לחבק אותך. לשמור עליך, כמו שתמיד ניסיתי, גם כשכבר היית לוחם, גיבור.
שחר, אני גאה בך. גאה באומץ שלך, בדרך שלך, באהבה שידעת להעניק לעולם.
אני אבכה אותך כל חיי, אבל גם אזכור אותך בכל נשימה – בחיוך שלך, בדרך שבה הלכת, ובמה שהשארת לנו בלב.
תגיד בני תגיד לאבא שבשמים
לכל המשפחה בקרבתך
דיי צרותנו
תגאל אותנו ברחמים
תנוח, בני.
השלמת את שליחותך בעולם – צעיר אך מלאה בעוצמה.
אני אוהב אותך לנצח.
אבא.
ראה עוד > >
אביאל אביאור , מאור סתיו חיים ואספה עומר
שחר,מאנו אחינו היקר מכל
44 יום שהחבורה מנסה לקלוט את הנפילה שלך.
44 יום שהראש במחשבות עלייך כל יום ומתפללים לראות אותך שוב.
44 יום שלא מצליחים לעכל את האבידה הנוראה הזאת שנפלה עלינו.
44 יום שמרגישים כמו נצח בלעדייך אחינו היקר.
איזה חבר היית לנו.
חבר זאת מילה קטנה, היית שותף היית שם בשביל כל חבר שהיה צריך אותך.
היית יודע להקשיב ולפתור בעיות ואפילו לייעץ ולהבריק עם הרעיונות שלך.
היית אח שלנו לכל דבר ועניין אין מישהו אחד במשפחות שלנו שלא יודע מי היית.
היית הליצן של החבורה יודע להצחיק ברמות הכי גבוהות לגרום לבן אדם להפוך מעצב לשמחה במהירות שנייה.
ועכשיו אין מי שיצחיק
אין מי שישמח אותנו כמו שאתה עשית
רק מלשבת איתך לשיחת נפש אפשר להבין איזה בן אדם אתה אחי.
תמיד רצית לעשות לגדול להתקדם קדימה גם בצבא וגם בחיים האמיתיים.
לא סתם עשית מכינה ועזבת אותנו ככה כמעט שנה שלמה.
התגייסת להנדסה קרבית והיינו הכי גאים בך בעולם.
ידענו כמה רצית את זה וכמה נלחמת על זה.
נפלת בכבוד אהוב שלנו.
עדיין קשה לחבר׳ה לעכל את זה.
מתחילים להבין שזהו.
אבל תמיד הסתכלת עלינו עם חיוך לא משנה המצב לא משנה הסיטואציה היה לך חיוך על הפנים.
את הישיבות שלנו בבית שלך לא נשכח לעולם.
מעלים נוסטלגיות מפעם שמים שירים ושרים עד שנועה יוצאת מהחדר ומתעצבנת עלינו.
שותים כאילו אין מחר רק בשבילך כי חזרת אחרי שבוע מעייף בצבא.
ומעכשיו ולכל החיים כל צעד שנעשה,
כל דבר קטן שנעשה הוא בשבילך ולמען השם שלך כי בכל מקום צריך להכיר בן אדם כמוך.
מתגעגעים אלייך ברמות אחינו אתה חסר לנו מאוד.
אוהבים אותך לנצח💔
אביאל אביאור מאור סתיו חיים אספה עומר
ראה עוד > >
אורלי ביצ׳ה ואורן כהן
שחר,שחי,מנו
כמה שמות חיבה קיבלת במהלך השנים…
נהיינו חבורה אחת גדולה בכיתה ז׳ אי שם ב2018 פחות או יותר…
היית חלק גדול ומשמעותי בחבורה הזאת.
הילד המצחיק, החברותי, הרגיש והמציק כשהוא רוצה.
הילד שהוא החבר הכי טוב של כל בן בחבורה והידיד הכי טוב של כל בת בחבורה.
כל הבנות היו נופלות לרגליים שלך ומאוהבות בך ואלה שלא - ראו בך כדמות להערצה, כאח גדול.
תמיד אחרי בית ספר היינו הולכים שעות לשומר הצעיר, מעבירים שם את הזמן, רוקדים, צוחקים, לומדים, הקייצת, הטיולים, הישיבות, המסיבות, הפעולות, שנים של חוויות שהפכו לזכרונות הכי יפים ממך. זוכר? קבוצת טופאק.. ברור לי שהיית חלק ענק בבחירת השם של הקבוצה. גם כשהיית הכי עייף וחסר כוחות תמיד הגעת ונתת את ה100% שלך וגם שם כבשת את כל המדריכים והמדריכות.
תמיד היית הכי מתחשב, היית גר הכי רחוק מכולם ותמיד דאגת שאף אחד לא יחזור לבד לבית ועשית את זה בחיוך. לא היה יום שלא ליוות אותנו לבית למרות שלא תמיד היה לך כוח…
השיחות איתך תמיד היו השיחות הכי טובות בעולם, הכי מדרבנות שיש, גרמת לכולנו לראות את הטוב שבנו, גרמת לנו להרגיש מסוגלים באמת.
אין מישהו אחד מהשכונה שאין לו איתך את הבדיחות הפרטיות האלה שאף אחד לא יבין ויצחק מהן יותר.
היית הבן אדם הכי חי שיש, הכי חי. מלאך שהגיע לעולם לעשות לנו טוב, הכי שליח של בורא עולם. עם כמה שכואב לנו שאתה לא כאן, אנחנו מבינים שנשמה גדולה כמוך צריכה להיות במקום הכי גבוה שיש. אני בטוחה שאתה מסתכל על כל אחד ואחת מהאנשים שנמצאים כאן בגאווה עצומה.
היית שילוב של רצינות, צחוק, כיף, חברות אמיתית, ובית.
היית הבית של כל השכונה, נתת לכל בן אדם שמרגיש חלש להיות הכי חזק בעולם לידך.
הבית שלנו התפרק ואנחנו עוד בונים אותו מחדש שחר,
תשלח לנו את הכוחות לקום מהמכה הקשה הזאת.
אף אחד לא יוכל למלא את המקום שלך.
אנחנו בכל יום ויום דואגים שלא יהיה אדם במדינת ישראל ובעולם שלא יכיר אותך. שכולם ידעו מי היה שחר מנואב, כמה יש לנשמה שלך לתת לעולם שלנו. אנחנו עובדים ופועלים למען ההנצחה שלך יום יום.
לפני כמה שנים השכונה קצת התפרקה, ואתה תמיד היית מדבר עם כולנו על זה שאתה רוצה שכולנו נחזור להיות מאוחדים, היית כל כך מתרגש כשהיה קורה משהו והיית רואה את כולם, בעקבות האבדה הקשה של הנפילה שלך הצלחנו למצוא נחמה אחד בשני, התאבלנו יחד ואנחנו נקום מזה ביחד, שחר, השכונה מאוחדת היום, ועבורך נעשה הכל כדי להישאר מאוחדים.
מבטיחים להיות בית למשפחה שלך ולחבק כל אדם שהכרת בחייך.
לעולם שחי, אנחנו אוהבים אותך מהלב וננציח אותך לכל מקום שנלך.
ראה עוד > >
אוראל מנגיסטו חבר מהמכינה
שחר היה במכינה איך אומרים כולם ״ילד קסם״ אז הוא היה ילד קסם תרתי משמע!
אין מקום שהוא הגיע אליו והוא לא הפיץ את האור שלו שם אין אדם שפגש אותו ושחר לא נגע לו בלב שחר היה מהילדים האלו שלא שוכח אף אחד מאחור תמיד זוכר את כולם ואת הרצונות שלהם וגם אם הוא שכח הוא היה דואג להם ישר ברגע שהוא נזכר שחר היה בדיוק כמו המשפט שלו מסוף המכינה ״לתת את הכל, גם בחיוך שווה להשקיע.״ שחר היה נותן את כל כולו בשביל האחר ותמיד היה דואג לעשות זאת עם חיוך תמיד שם תמיד דואג תמיד ראשון מנהיג. אבל מנהיג שקט. הוא לא היה עושה רעש כדי שיראו אותו הוא היה עושה בשקט ועושה מאהבה שחר היה האור של המכינה משהו שאין הרבה היום ותמיד ידע איך לגעת בלב של אנשים שחר היה בדיוק כמו השם שלו ״שחר״
ראה עוד > >
לינוי אליאס- בת דודה
שחר זה באמת ילד שאי אפשר להסביר במילים.
עוד בהיותו בחיים, הוא מסוג האנשים שאתה יודע שאתה רק רוצה להרוויח עוד זמן איתו.
הילד עם החיוך הכי יפה, שצוחק מהלב ובאלך שימשיך לנצח.
הילד האהוב על אמא, הבן המועדף, החבר הכי טוב.
שחר זה הכי.
כשמשהו היה חשוב לו תמיד ראו את זה בעיניים שלו. רצה לתת מעצמו בהכל - אפילו ביקש ממני שאלמד אותו להכין אורז ועוף כדי שילמד לקראת התורנות מטבח שתהיה לו במכינה.
תמיד היה מבסוט מהחברים שלו ומריץ סתלבט על כולם. ילד של שמחה ואהבה.
בן אדם שהחיות שורה מתוכו - בלתי ניתנת לעצירה.
עיניים טובות שמפיצות אור בכל מקום.
הוא פשוט נכנס לך ללב, וברגע שהוא נכנס הוא לא יוצא. הוא לכל החיים💔
ראה עוד > >
לינוי אליאס- בת דודה
את האמת שאי אפשר כל כך להסביר במילים מי זה שחר, צריך להכיר כדי להבין.
שחר הוא ילד שאי אפשר להתעלם מהנוכחות שלו. הוא אור מיוחד, אש בוערת ושמש שמפיצה רק חום.
שמחה שמתפרצת לכל כיוון.
הוא אהב לעשות שמח, בכל מקום שהיה בו, עם החברים, עם המשפחה, עם כל אדם!
אין אחד שלא מכיר אותו בשכונה ואין סיכוי להיות לידו בלי שיתקשרו אליו. מרכז העניינים ולב המסיבה.
ילד עם נוכחות בלתי נשכחת ובלתי מנוצחת.
נשמה ענקית! לב עצום שרק רוצה לתת מעצמו כל עוד יש בו את היכולת.
ראה עוד > >
ליאב אליו
שחר מנואב ז״ל
אחד האנשים הכי אופטימיים שהכרתי. מסוג האנשים שכל דבר קטן הופך אצלו למשהו עצום — בטוב, בצחוק, באנרגיה.
הוא תמיד זרם עם הכל, גם אם לא בא לו. תמיד היה שם — עם חיוך, עם לב פתוח, עם ערך עמוק לחברים.והוא הכי חזק — בלי להתבייש, כמו שתמיד היה.
לא עניין אותו מה אחרים חושבים. הוא עשה מה שהוא מאמין בו, הלך עם הלב שלו, עם הדרך שלו, עד הסוף.
גם כלוחם הוא כיוון הכי גבוה שאפשר — והגיע ליהלום. לא פחות.
אבל בשבילנו, הוא היה יהלום עוד הרבה לפני.
וואלה אני למדתי משחר באמת תמיד להסתכל על חצי הכוס המלאה להיות עם שמחת חיים להיות בטוח בעצמי תמיד
כמו שחר.
2
3
8
