עלה מאתיופיה, סיים תיכון בהצטיינות יתרה, אהב מדעים וחלם ללמוד רפואה. היה מרכז החבורה, פעיל במשמר האזרחי ואוהד כדורגל מושבע. הגשים חלום והתגייס למג"ב, התקבל ליחידת המסתערבים (ימ"ס) וייעד להיות צלף. נפל בעת שירותו לאחר מאבק במחלה. בן 21 בנפלו.
טיגטו נולד בשנת תשמ"ד (1984) בכפר דיג'ב שבאתיופיה, ילד שלישי למשפחה מלוכדת וחמה, אח צעיר לאברש וטדסה (טדי), ואח בוגר לאורי, ישראלה ומזל.
ביום 25 במאי 1991, כשהיה כבן שבע, עלתה המשפחה ארצה במסגרת "מבצע שלמה". עם הגעתם לישראל, ניתן לו שמו הנוסף – גיא. המשפחה נקלטה תחילה במחנה העולים בשבי ציון ולאחר מכן עברה לאתר הקרוואנים בחצרות יסף הסמוך לנהריה.
גיא היה נער חביב, שליו, מוקף חברים ומלא שמחת חיים. הוא אהב מאוד מדעים, וחלם ללמוד רפואה בעתיד. בשעות הפנאי התנדב במשמר האזרחי, שיחק כדורגל, והיה אוהד מושבע של קבוצת "מכבי תל אביב". סימן ההיכר הבולט שלו היה חיוכו התמידי והאופטימיות שהקרין, עליה נהג לומר: "קומדיה טובה עושה לי טוב".
חינוכו ולימודיו
בשל רצון הוריו לחינוך קרוב לבית, למד גיא בבית הספר היסודי הממלכתי-דתי "יהלום" במעלות. בחוברת המחזור נכתב עליו:
"חכם וצנוע, כמעט מושלם. מחייך הוא תמיד לכולם, רק מיטיב עם כל אחד. גיא הוא משהו מיוחד".
ביולי 1997 עברה המשפחה להתגורר בראשון לציון. גיא המשיך את לימודיו בחטיבת הביניים ובתיכון הדתי "אשכולות" (מקיף ב'). הוא היה תלמיד שקדן בצורה בלתי רגילה, השתלב בעשייה החברתית וארגון אירועים בבית הספר, וסיים את לימודיו עם תעודת בגרות מלאה בהצטיינות יתרה, תוך התמקדות במגמת ביולוגיה.
שירותו במשמר הגבול
לקראת גיוסו, שוחח גיא רבות עם חברו של אחיו טדי ששירת בקבע במשמר הגבול. הוא נשבה בקסמו של החיל ושאף בכל ליבו לשרת בשירות קרבי ומשמעותי ביחידת המסתערבים (ימ"ס), ולצאת לקורס קצינים.
ביום 31.3.2004 התגייס גיא למשמר הגבול. הוא הגשים את שאיפתו, התקבל ליחידת המסתערבים היוקרתית ועבר בהצלחה רבה קורס מש"קים וקורס סמלים. במהלך קורס הסמלים, זיהו מפקדיו את יכולת הדיוק הפנומנלית שלו ואת כושרו במטווחי לילה, וייעדו אותו לשמש כצלף ביחידה. גיא התמלא גאווה עצומה על תפקידו ועל תרומתו לביטחון המדינה.
מחלתו ונפילתו
לקראת סיום קורס המסתערבים חלה גיא. בעידוד אחיו טדי הוא פנה לבדיקות רפואיות ואושפז בבית החולים בשל מחלה קשה. לאורך כל תקופת הטיפולים המורכבת שמר גיא על רוח אופטימית ואמיצה, לא דיבר על הקושי ורק חיכה לרגע שבו יבריא וישוב לחבריו ליחידה. מפקד הימ"ס שביקר אותו הבטיח לו כי מקומו ביחידה שמור לו, אך חודש ימים בלבד לאחר אשפוזו, הכריעה אותו המחלה.
סמל ראשון גיא טיגטו אברה נפטר בעת שירותו ביום י"ט בשבט תשס"ה (29.1.2005), והוא בן עשרים ואחת בלבד. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בראשון לציון, כשהוא מותיר אחריו הורים וחמישה אחים ואחיות כואבים.
על מצבתו חקקה המשפחה אוהבת את המילים:
"בקרב הקשה מכל נלחמת, כמלאך נתת את הלב והנשמה".
מורשתו והנצחתו
אוהביו של גיא ערכו לזכרו אלבום זיכרונות ובו מילות פרידה וסיפורים, ושמו מונצח במספר אתרים ברחבי הארץ:
הנצחה עירונית בראשון לציון: גיא מונצח ב"כיכר מג"ב" שהוקמה בשיכון המזרח בעיר לזכר חמישה לוחמי מג"ב תושבי ראשון לציון שנפלו בעת שירותם, וכן בבית הספר התיכון "אשכולות" שבו למד ובבית "יד לבנים" העירוני.
הנצחה יחידתית וארצית: שמו מונצח בבסיס משמר הגבול בעין יהב, באנדרטת חללי משמר הגבול המרכזית בצומת עירון, ובאנדרטה לזכר חללי משטרת ישראל השוכנת במכללת השוטרים בבית שמש.