נולד ברמלה, בלט בשמחת חיים ובהתנדבות בחלוקת מזון. נאבק לשרת במג"ב, שירת בפלוגת "מגן" וכלוחם בגדוד רמה. נודע כדמות מחברת ומצחיקה שהאמין בכוחו של חיוך. נפל בעת מילוי תפקידו. סמל ראשון אדיר היה בן 21 בנופלו, הותיר הורים וארבעה אחים.
01/03/2005 - 18/04/2026
אדיר נולד ביום י"ט באדר א' תשס"ה (1.3.2005) בעיר רמלה, בנם האהוב של רחמים ומולו, ואח קרוב ותומך לליאור, לינוי, אושרי והודיה. הוא גדל, התחנך ונשם את סמטאות עירו רמלה, שבה רכש את חבריו הרבים. את לימודיו התיכוניים השלים בהצלחה רבה בבית הספר "אורט רמלה אומנים".
אדיר היה עלם חמודות, מלא שמחת חיים אינסופית, שנון, מצחיק וניחן בלב רחב ורגיש. בכל מקום אליו הגיע שימש כדמות מחברת – "הדבק" החברתי שכולם נמשכו אליו בזכות האנרגיה החיובית שהפיץ סביבו וחיוכו הכובש. הוא האמין בכל ליבו בכוחה של הפשטות והאנושיות, והמשפט שאפיין את תפיסת עולמו ונחרט עמוק בלב כל מכריו היה: "יש מיליון שפות בעולם, אבל שפה אחת כולם מבינים – חיוך".
אדיר היה איש חסד ונתינה ברמ"ח איבריו; עוד בטרם גיוסו, ולאורך כל ימיו, מרבית מזמנו הפנוי הוקדש להתנדבות ולתרומה לקהילה. מדי יום שישי נהג בקביעות לחלק מזון למשפחות נזקקות יחד עם רב העיר, מעשה שהעיד יותר מכל על רוח החמלה והרצון הטהור שלו לעשות טוב בסתר. עם סיום לימודיו עבד בעבודות שונות, תוך שהוא מסייע ומפגין בגרות ואחריות.
שירותו במשמר הגבול
אדיר היה פטריוט ברמח איבריו ובנשמתו, קשור בעבותות לעם ולמדינה. ב-15.8.2023 התגייס לצה"ל, אך בערה בו שאיפה אחת ברורה וממוקדת: לשרת כלוחם בחזית העשייה של משמר הגבול (מג"ב). הוא נאבק בנחישות, בעקשנות ובאומץ רב כדי להגשים את חלומו, וביום 30.11.2023 הצליח ועבר רשמית אל שורות החיל.
הוא סיים בהצלחה את מסלול ההכשרה והטירונות המפרך בן ארבעת החודשים, ובתחילת דרכו שובץ בפלוגת "מגן" להגנת מחנה. מפקדיו זיהו מיד את הפוטנציאל הגלום בו, ובהמשך עבר לשמש כלוחם מן השורה בפלוגה י"ב של גדוד רמה. אדיר השתלב במהירות מדהימה בכל מסגרת מבצעית, ונודע כאדם חברותי במיוחד, אהוב בצורה יוצאת דופן ומוערך עמוקות על ידי חבריו לנשק ומפקדיו, שראו בו לוחם שעושה את משימותיו בגאווה עילאית, במסירות ללא קץ ובאהבת הארץ.
נפילתו
ביום שבת, א' באייר תשפ"ו (18.4.2026), נקטפו חייו הצעירים של אדיר בעת מילוי תפקידו המבצעי בשמירה על ביטחון המדינה ואזרחיה. אדיר, שכל חייו היו לפניו ושחיוכו האיר כל מקום, נפל והוא בן עשרים ואחת בלבד.
אדיר הובא למנוחת עולמים ונטמן בטקס צבאי וממלכתי מלא בבית העלמין הצבאי שבעיר מגוריו, רמלה. הוא הותיר אחריו הורים שבורי לב, ארבעה אחים ואחיות אוהבים, ורשימה ארוכה של בני משפחה וחברים המומים וכואבים הנושאים עמם את צוואת החיוך והנתינה שהותיר אחריו. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל-ראשון.
מורשתו והנצחתו
המאבק הנחוש של אדיר לשרת כלוחם במג"ב, רוח ההתנדבות של ימי שישי בחלוקת המזון, לצד אישיותו הממגנטת והחיוך שליווה אותו בכל משימה, הם מורשת מופלאה של חסד, ציונות, גבורה ואהבת חינם.
הנצחה חילית וממלכתית: שמו של סמל-ראשון אדיר בן-מולו ז"ל חקוק בכבוד ובהוקרה רבה באנדרטת חללי משמר הגבול המרכזית בצומת עירון, ומונצח ביראת קודש באתר הזיכרון הרשמי לחללי משטרת ישראל השוכן במכללת השוטרים שבבית שמש.
יהי זכרו ברוך ומבורך לעד.
0
