סמ"ר אופיר שושני ז"ל

אודות

סמל ראשון אופיר שושני ז"ל – ביוגרפיה מרגשת

אופיר שושני, בתם הבכורה של מירה ושי, נולדה ביום ו' באדר א' תשס"ג (8.2.2003) בקיבוץ כפר עזה שבנגב המערבי. אחות אהובה לעומרי ולעמית. כבר בילדותה ניכרה אישיותה הקורנת: ילדה יפה ואצילית, מצטיינת בלימודים, חברותית, אהובה ומוקפת בחברים רבים. היא גדלה בסביבה הקיבוצית החמה והמשיכה את לימודיה בתיכון "שער הנגב", שם זכתה להערכה רבה בזכות אופייה המיוחד, אחריותה ושאיפתה למצוינות.

כבר מגיל צעיר בלטה כמנהיגה טבעית. בקיץ 2014, בעיצומם של ימי ההסלמה הביטחונית בעוטף עזה, צולמה לכתבה בערוץ "רשת 13" יחד עם חבריה לקבוצת "שיטה". דמותה מלאת האור והעוצמה שידרה רוגע וביטחון גם בתוך מציאות קשה של טילים ומקלטים. חבריה תיארו אותה מאז ועד אחרית ימיה כמי ש"האירה כל חדר בחיוך ובצחוק המתגלגל שלה".

דרכה בצה"ל – מפקדת אמיצה ואהובה

ביום 15.12.2021 התגייסה אופיר לצה"ל ושובצה בחיל המודיעין. לאחר טירונות יצאה לקורס מ"כים במערך מגל, ובסיומו שירתה כמפקדת כיתה בבסיס "מפרשית". היא נחשבה מפקדת נערצת – "לביאה אמיתית", כפי שכינו אותה חייליה. אופיר דאגה לטירונים במסירות אין קץ, מתוך חמלה ואכפתיות, ולחמה עבורם בכל עניין קטן וגדול.

במסמך תפיסת התפקיד שלה כתבה על סבלנות, על דוגמה אישית, על צניעות ושקט, ועל החשיבות של יחס חיובי ושאיפה מתמדת למצוינות. היא רצתה שחייליה יפעלו מתוך כבוד והערכה, לא מתוך דרגה או סמכות בלבד. רבים העידו שהייתה להם לא רק מפקדת – אלא גם אחות גדולה ודמות לחיקוי.

בהמשך קודמה לתפקיד רל"שית מפקד הבסיס, שם המשיכה להוות דמות מרכזית ומשמעותית. מפקדים צעירים נעזרו בעצותיה, והיא ידעה תמיד לפרגן, לחזק ולשדר אמונה ביכולותיהם.

אישיות, חלומות וחיים מלאי צבע

אופיר הייתה בעלת נפש חופשייה ושמחת חיים סוחפת. היא אהבה מוזיקה, ספרים ושעות רגועות בבית, אך גם חיפשה ריגושים ואתגרים – מצניחה חופשית ועד סקי וטיולים ברחבי העולם. תמיד הייתה מוקפת חברים, ותמיד הייתה הלב הפועם של כל חבורה.

חלומה הגדול היה ללמוד אדריכלות – תחום בו יכלה לשלב את חוש האסתטיקה המפותח עם יצירתיות אינסופית. במקביל, רשימת "חלומות החיים" שלה כללה מסעות בעולם וחוויות קיצון, אותן סימנה אחת לאחת, עד יומה האחרון.

נפילתה במלחמת "חרבות ברזל"

בשבת כ"ב בתשרי תשפ"ד, שמחת תורה (7.10.2023), עם פרוץ מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס, הייתה אופיר בדירתה בשכונת הצעירים בקיבוץ כפר עזה. היא הסתגרה בממ"ד וכתבה הודעות אחרונות למשפחתה וחבריה. בסביבות השעה 11:46 שלחה את מילותיה האחרונות – "אוהבת אתכן" לחברותיה ו"אני אוהבת אותך" לאימה. זמן קצר לאחר מכן נרצחה בידי מחבלים בביתה.

אופיר נפלה בת עשרים. היא הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי בבאר שבע, והותירה אחריה הורים ושני אחים. לאחר מותה הועלתה לדרגת סמל ראשון.

זיכרון ונצח

דמותה של אופיר ממשיכה להאיר גם לאחר נפילתה. היא מונצחת באתר חללי קהילת המודיעין, באתרי הנצחה נוספים, ובבסיס בו שירתה ניטע עץ זית ולצדו ספסל זיכרון עם המילים:
"אילו יכולת לראות את עצמך כפי שאחרים רואים אותך, היית רואה עד כמה הינך אדם מיוחד במינו."

אימה, מירה, ספדה לה במילים חמות: "ילדה מושלמת, יפה, חכמה, מתוחכמת, תמיד יודעת הכול... השגת כל מה שאת רוצה. רצית לטרוף את העולם, אהבת את החיים, והיה לך רשימת חלומות שסימנת סעיף אחרי סעיף."

חבריה לקבוצת "שיטה" כתבו עליה: "תמיד אמרנו שצריך אופיר בכל קבוצה... מישהי שאפשר לסמוך עליה בעיניים עצומות. אבל לנו לא תהיה אופיר יותר. החור בליבנו ענק ושואב ולא ייסגר לעולם."

במותה, כפי שבחייה, אופיר שושני ז"ל נותרה סמל של גבורה, אור ואהבה גדולה לחיים – נערה ואישה צעירה שלא ויתרה על חלום, שהעניקה השראה לסביבתה, ושנשארה לנצח בלב משפחתה, חבריה ועם ישראל כולו.