ליאת נולדה ביום כ"ט בחשוון תשמ"ג (15.11.1982) בעיר חיפה, בתם הבכורה של זוג הורים צעירים, שושנה ומרדכי, ואחות גדולה ואוהבת לאיתן ואדווה. מגיל צעיר מאוד התגלתה ליאת כילדה עצמאית להפליא, נמרצת, דעתנית ושאפתנית, שסחפה את סביבתה באנרגיות חיוביות ובחיוך מלא חן.
את חינוכה היסודי קנתה בבית הספר "דרור" שבשכונת קריית אליעזר בחיפה, ומשם המשיכה ללימודים תיכוניים בבית הספר "עירוני א'", שם שובצה בכיתת הספורט. ליאת הייתה ספורטאית מחוננת ומצטיינת; היא ייצגה את בית הספר בתחרויות אתלטיקה קלה ובמרוצי שדה ברחבי הארץ, וקטפה מדליות רבות. לצד הצד הספורטיבי, נמשכה ליאת בכל נימי נפשה לעולם הרוח והאמנות – היא הרחיבה את לימודי הספרות והתיאטרון, יזמה והפיקה הצגות, טקסים ואירועים בית-ספריים, ואף כתבה בעצמה חלק מהטקסטים והופיעה על הבמות כיוצרת ושחקנית.
ליאת הייתה מנהיגה חברתית ופעילה בולטת שתרמה לקהילה ללא הרף. היא לקחה חלק בקורס מש"צים (מדריכי של"ח צעירים) וזכתה בתואר "מצטיינת מחלקתית", השתתפה בגדנ"ע, וסיימה את לימודיה התיכוניים בהצטיינות יתרה, תוך שהיא מקבלת תעודות הערכה רבות על התועלת והכבוד שהביאה לבית ספרה.
שירותה כמפקדת ולוחמת במג"ב
עם גיוסה לצה"ל ביום 18.7.2001, הגשימה ליאת שאיפה עזה וחד-משמעית: לשרת כלוחמת בחזית. היא התגייסה לחיל משמר הגבול (מג"ב) והתקבלה לקורס לוחמות. כבר בשלב הטירונות המפרך בן חצי השנה בלטו יכולותיה, והיא סיימה כחניכה המצטיינת של הפלוגה. משם המשיכה ישירות לקורס מפקדי כיתות (מ"כים), אותו סיימה בתואר המכובד "מצטיינת פלוגתית" – כשהיא הבת היחידה שקוטפת תואר זה מבין בנים רבים.
לאחר הסמכתה מונה ליאת למפקדת בשטח והוצבה בפלוגת התפר בצפון הארץ, בגזרת ג'נין המורכבת, שם פיקדה על לוחמיה ביד רמה, באחריות ובמקצועיות. במהלך שירותה המבצעי נפצעה, ובעקבות פציעתה עברה לשרת באתר ההנצחה הרשמי באנדרטה לזכר חללי משמר הגבול. בתפקיד זה הפכה ליאת לרוח החיה של המקום; היא העבירה הדרכות מרתקות וחדות על הקמת החיל, וסיפרה למבקרים ולדורות הצעירים ביראת קודש ובהערצה על החיילים שהקריבו את חייהם למען הגנת המדינה.
נפילתה בפיגוע בצומת כרכור
ביום שני, ט"ו בחשוון תשס"ג (21.10.2002), נגדעה שרשרת חייה המבטיחה של ליאת. בעת שהייתה בסמוך לבסיסה בצפון ועמדה לעלות לאוטובוס אגד בקו 841 שעשה את דרכו מטבריה לתל אביב בצומת כרכור, אירע פיצוץ עז ונפשע. שני מחבלים הגיעו למקום בג'יפ תופת עמוס בעשרות קילוגרמים של חומר נפץ, נצמדו למכלי הדלק של האוטובוס ופוצצו את עצמם.
מעוצמת הפיצוץ הקטלני נהרגו ארבעה-עשר בני אדם, ובהם ליאת ושניים מחבריה היקרים ליחידה – סמל-שני אסתר (אתי) פסחוב ז"ל וסמל-ראשון איימן שרוף ז"ל, לצד לוחמים ואזרחים נוספים. עשרות אחרים נפצעו בפיגוע הקשה.
ליאת נהרגה שבועיים בלבד לפני שהייתה אמורה לחגוג את יום הולדתה העשרים, כשהיא בשיא פריחתה, עוצמתה ועשייתה.
ליאת הובאה למנוחת עולמים ונטמנה בטקס צבאי מלא בבית העלמין הצבאי בחיפה, עיר הולדתה. היא הותירה אחריה הורים שבורי לב, אח ואחות אוהבים, וחברים ופקודים רבים המומים וכואבים. לאחר נפילתה, הועלתה לדרגת סמל-ראשון כהוקרה על שירותה ופועלה.
מורשתו והנצחתו
הצטיינותה המפקדתית של ליאת כבת יחידה בקורס המ"כים, האנרגיה היוצרת והחיובית שלה שחיברה בין עולמות הספורט והתיאטרון, ופועלה המרגש בהנצחת חללי החיל באנדרטת מג"ב – הפכו כעת לחלק בלתי נפרד מסיפורו של החיל. מורשתה היא מורשת של מצוינות, פיקוד ערכי, אהבת חיים ואומץ לב.
הנצחה חילית וממלכתית: שמה של סמל-ראשון ליאת בן עמי ז"ל חקוק בכבוד ובהוקרה רבה באנדרטת חללי משמר הגבול המרכזית בצומת עירון – המקום שבו הדריכה בעצמה והנציחה אחרים – ומונצח ביראת קודש באתר הזיכרון הרשמי לחללי משטרת ישראל השוכן במכללת השוטרים שבבית שמש.