סמ"ר יעקב דכואר ז"ל, בן סעדה ויוסף. נולד בפסוטה. התגייס למג"ב, שירת בצפון, בירושלים ובחברון, ולחם במלחמת שלום הגליל. בלט כאיש עבודה מסור, ירא שמיים ואב אוהב. נפטר בעת שירותו בכ' בשבט תשמ"ט (26.1.1989). בן 53 בנופלו. הותיר רעיה ו-6 ילדים.
יעקב, בנם של סעדה ויוסף, נולד בכפר פסוטה ביום 18 באפריל 1935, ילד שלישי במשפחה בת ארבעה ילדים.
את לימודיו היסודיים עשה בבית הספר הקתולי בכפר מגוריו עד לכיתה ט'. המשך לימודיו התיכוניים דרש מעבר לכפר אחר, צעד שהיה כרוך בקשיים רבים, ובשל המצב הכלכלי המורכב של המשפחה נאלץ להפסיק את לימודיו. כדי לסייע בפרנסת הבית, החל לעבוד בעבודות בניין מזדמנות לצד בעלי מקצוע בכפר. בשנת 1956 החל לעבוד כפועל בניין קבוע בחברת "סולל בונה".
בשנת 1961 הכיר את קלימנס (לבית ח'ורי), ובשנה לאחר מכן, ב-20 באוקטובר 1962, נישאו השניים. יעקב וקלימנס ניהלו חיי משפחה מאושרים ונולדו להם שישה ילדים. יעקב פעל ללא ליאות למען רווחת משפחתו, וחינך את ילדיו מתוך דגש עמוק על ערכים, מוסר והשכלה. הוא השקיע מאמצים כבירים כדי לאפשר לילדיו לרכוש השכלה אקדמית – הזדמנות שלא עמדה לרשותו בצעירותו. שלושה מילדיו אכן השלימו בהצלחה את לימודיהם האקדמיים.
בשנת 1974 החליט על שינוי מקצועי והתגייס לשורות משמר הגבול. בראשית שירותו הוצב במושב זרעית שעל גבול לבנון, ובהמשך עבר לבסיס מג"ב בסאסא. במהלך מלחמת שלום הגליל שירת בלבנון, ומאוחר יותר שירת בגזרות ירושלים וחברון. את שנותיו האחרונות בחיל עשה בבסיס סאסא בצפון.
כאיש משמר הגבול נודע יעקב כעובד מסור, חרוץ, נמרץ, דייקן ומסודר, אשר ביצע את משימותיו במיומנות ובנאמנות מלאה. הוא זכה להערכה רבה ולחיבה עמוקה מצד מפקדיו וחבריו לשירות. רבים מעמיתיו הפכו לידידי נפש שפקדו את ביתו ושמרו על קשר חם עמו ועם בני משפחתו.
יעקב היה איש משפחה למופת, אדם מאמין וירא אלוהים, שקפד על תפילות, עשיית מצוות ומתן בסתר. סובביו הכירו אותו כאיש שוחר שלום, בעל מוסר גבוה וטוב לב, אשר מצא סיפוק רב בהושטת עזרה לנזקקים.
סמל ראשון יעקב דכואר נפל בעת שירותו ביום כ' בשבט תשמ"ט (26.01.1989). בן חמישים ושלוש היה בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בכפר הולדתו פסוטה. הותיר אחריו רעיה ושישה ילדים. למרבה הצער, לא זכה להשתתף בטקסי סיום התואר של ילדיו.
הנצחה
נכדו, שנולד למשפחה לאחר מותו, נקרא על שמו כדי להנציח את זכרו ומורשתו.