סמ"ר דנילה דיאקוב ז"ל

אודות

דנילה דיאקוב נולד בעיר וורונז’ שברוסיה, ילד בכור להוריו נטליה ואלכסנדר, ואח אהוב לאלינה ומיה. בשנת 2019, כשהיה בן 16 בלבד, עשה צעד אמיץ ועלה לישראל יחד עם משפחתו – מסע של תקווה, של התחלה חדשה בארץ שהוא יבחר לאהוב עד יומו האחרון.

עם סיום לימודיו בשנת 2023, התגייס לצה"ל והחל את דרכו במכינה הקדם-צבאית "מחווה אלון", שם שקד במשך שלושה חודשים על לימוד עברית. בתחילה, לא תכנן לשרת כלוחם – אך המציאות הקשה והיום המטלטל של טבח שבעה באוקטובר 2023 זעזעו את עולמו וערכיו. מתוך בחירה מלאה בלב, הוא שינה את ייעודו, וחתר לשירות משמעותי ביותר. הוא התגייס לגדוד 931 של חטיבת הנח"ל – אחת היחידות הקרביות המובחרות.

המסלול לא היה קל. הוא לא התכונן מראש לאתגרים הפיזיים והנפשיים של השירות הקרבי. במיוחד התקשה במבחן הכושר "בר אור", שנכשל בו שוב ושוב. אך דנילה, שהיה עשוי מחומר אחר – לא וויתר. באמונה, בנחישות ובשקט פנימי, הוא המשיך לנסות… עד שהצליח. הצלחה זו סימלה עבורו לא רק הישג גופני, אלא ניצחון רוח – של התמדה, של כוח פנימי, של מישהו שלא מוותר על החלומות שלו.

הוא היה אהוב ואהוד. אדם שידע להעניק לסובבים אותו חום, שמחה ותחושת ביטחון. הוא הצחיק, הקשיב, חיבק – והיה לנפש קרובה לכל מי שפגש בו, אפילו לרגע. עם לב ענק, נשמה רכה ויכולת נדירה לראות את האחר, דנילה הפך למרכז של אור בכל מעגל שבו היה.

ביום י"א בטבת התשפ"ה, 11 בינואר 2025, נפל דנילה בקרב קשה בבית חאנון שבצפון רצועת עזה, כשהוא לוחם על אדמת הארץ שבחר בה, מגן בגופו ובנפשו על עמו.

דבר מותו היכה את כל מכריו בתדהמה. חבריו ובני משפחתו מתקשים עד היום לעכל שלא יראו שוב את החיוך שלו, שלא ישמעו שוב את קולו או ירגישו את חיבוקו החם. אחותו כתבה עליו:
"היית לי הקשר הכי קרוב והכי אמיתי. היית אדם טוב, שמח, דואג, חי. אי אפשר להבין איך אפשר לאבד מישהו כמוך... אתה תמיד בלב שלי. ואני תמיד אוהבת אותך."

דנילה דיאקוב ז"ל – לוחם שלא ביקש תהילה, אך הפך לגיבור.
בחייו הצנועים ובמותו האצילי – הותיר אחריו מורשת של אמת, אור ואהבה.

יהי זכרו ברוך. 💔🕯️