סמ"ר אריק-סלומון הוימן ז"ל, בן ביאטריס ומקס. עלה מצ'ילה וגדל בנצרת עילית. שירת כנהג-לוחם במג"ב, בלט כמפקד אחראי, אמיץ וצנוע, ולחם בלבנון. נפל באסון צור הראשון בכ"ה בחשון תשמ"ג (11.11.1982). בן 24 בנופלו. הותיר אם, 2 אחים ו-2 אחיות.
אריק-סלומון, בנם של ביאטריס ומקס, נולד בצ'ילה ביום כ"ט באייר תשי"ח (19.5.1958). בשנת 1966 התמודד עם פטירתו המוקדמת של אביו. בשנת 1973 עלה לישראל יחד עם משפחתו, שהשתקעה בנצרת עילית.
לאחר עלייתו החל ללמוד עברית באולפן והמשיך שנת לימודים נוספת, אך נאלץ להפסיקם כדי לסייע בפרנסת הבית ולתמוך באימו ובארבעת אחיו ואחיותיו כאח הבכור במשפחה. אריק נודע כבחור צנוע, נעים הליכות וחסר יומרות. בזמנו החופשי עסק באיסוף מטבעות ובולים, ואהב לעסוק בספורט ובריצה למרחקים קצרים וארוכים.
בחודש מאי 1976 התגייס לשירות חובה. במאי 1979, בתום שירותו הסדיר, המשיך לשירות קבע בפלוגה כ' ושירת כלוחם ונהג ביחידת עילית של משמר הגבול. מפקדו תאר אותו כלוחם אמיץ, ממושמע, דייקן ויסודי, אשר ביצע את תפקידיו הפיקודיים והאחראים בקור רוח, בשלווה ובסדר מופתי. על פועלו המבצעי עוטר באות השירות המבצעי ובאות מלחמת שלום הגליל.
במהלך מלחמת שלום הגליל שירת בלבנון. בבוקר יום כ"ה בחשוון תשמ"ג (11.11.1982) אירע אסון צור הראשון, כאשר פיצוץ עז החריב את בניין הממשל הצבאי הישראלי בעיר צור. קריסת המבנה גבתה את חייהם של כמאה בני אדם, ובהם שבעים ושישה אנשי כוחות הביטחון. אריק נפטר בעת מילוי תפקידו באירוע קשה זה.
סמל ראשון אריק-סלומון הוימן היה בן עשרים וארבע בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בנצרת עילית. הותיר אחריו אם, שתי אחיות ושני אחים.