שירת שירות חובה מלא בצה"ל, ולאחריו שירת כ-20 שנה במג"ב, בין היתר באבטחת מתקנים בנתב"ג. לצד שירותו עסק בחקלאות ובגידול כרמים. בלט באישיותו החביבה, בחוש הומור, בלב טוב ובנתינה לנזקקים. לקה בהתקף לב ונפל בעת שירותו. בן 52 בנופלו, הותיר אישה ו-10 ילדים.
סיפור חייו
סאלח, בן ח'זנה וחסן, נולד בישראל, בכפר בית ג'אן בגליל, בשנת 1928. הוא גדל במשפחה ברוכת ילדים, שהתפרנסה מחקלאות.
סאלח גדל בכפר הולדתו, למד לקרוא ולכתוב אצל השייח' ושלט בשפה העברית והערבית, דבר שנחשב להישג באותה תקופה. עד גיל עשרים עזר סאלח בכלכלת המשפחה.
"אבא התאפיין בהרבה תכונות חיוביות", סיפרו ילדיו של סאלח, "תמיד בלט באישיותו החביבה, בעל חוש הומור ולב טוב ששפע דאגה למשפחתו ועזרה וסיוע לאנשים נזקקים. תמיד מחייך, אוהב את החיים ויודע בכל עת להפוך את חבריו לשמחים ומאושרים".
שירותו הצבאי והביטחוני
בשנת 1948 התגייס סאלח לצה"ל ושירת שירות חובה מלא, מסור ונאמן עד שנת 1951. זמן קצר אחרי שחרורו הוא התגייס למשמר הגבול, שם שירת במסירות כעשר שנים.
בשנת 1960 עזב סאלח את משמר הגבול, שכן משפחתו הייתה במצוקה כלכלית ונוכחותו נדרשה בבית. כעבור כשנתיים הוא הצליח לשפר את המצב באופן ניכר והתגייס מחדש למג"ב.
עם חזרתו, סאלח הוכיח את עצמו כחייל מסור, נאמן ואמין וביצע את תפקידו לשביעות רצון מפקדיו. משנת 1970 הוא הוצב לשמירת מתקנים בסביבות נמל התעופה בלוד.
חייו האישיים ומשפחתו
בשנת 1950 הכיר סאלח את כוכאב, בת הכפר השכן לשלו עין אלאסד. השניים נישאו והקימו את ביתם בבית ג'אן. יחד הם הביאו לעולם בשנים הבאות עשרה ילדים.
מעבר לשירותו הביטחוני, סאלח עסק בחקלאות ובגידול כרמים; הוא אהב מאוד את העיסוק הזה, שהיה תחביבו העיקרי.
נפילתו
סמל שני סאלח אבו מנסור נפל בעת שירותו ביום 3.2.1980, אחרי התקף לב.
סאלח היה בן חמישים ושתיים בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין המשפחתי בבית ג'אן. הותיר אישה ועשרה ילדים.