נולד בפתח תקווה, בן זקונים למשפחה שומרת מסורת. בלט כשחקן כדורגל מצטיין ואוהד מכבי פתח תקווה. התגייס למג"ב ב-1993, שירת בירושלים ובחברון, והיה עמוד התווך החברתי בפלוגת שדמה. נפגע בתאונת דרכים ונפטר ביום הולדתו ה-21. בן 21 בנופלו.
שמעון נולד ביום י' בחשוון תשל"ה (26.10.1974) בעיר פתח תקווה, בנם של אסתר ומנחם. הוא היה בן הזקונים להוריו, שומרי מסורת ומצוות, ואח צעיר לחמשת אחיו ואחיותיו.
את חינוכו החל בבית הספר היסודי הממלכתי-דתי "נצח ישראל", והמשיך ללימודים תיכוניים בבית הספר "במעלה" במגמה ההומנית. שמעון היה נער יפה תואר, רגיש ומלא שמחת חיים מופלאה, אשר חיוכו התמידי האיר את סביבתו. מגיל צעיר גילה סקרנות רבה והשתתף בחוגים שונים בתחום הטכנולוגיה, ולצד זאת ניחן ברוח ספורטיבית בולטת – הוא היה שחקן כדורגל מצטיין בנעוריו ו"אוהד שרוף" ומסור של קבוצת מכבי פתח תקווה. שמעון אהב ליהנות מהחיים, לשמוח, לרקוד, לטייל ברחבי הארץ ולבלות בחוף הים, ותמיד היה מוקף בידידים ובחברים רבים שראו בו דמות מגנטית ומלאת אנרגיה חיובית.
בשנת לימודיו האחרונה בתיכון, חווה שמעון אובדן משפחתי כבד עם פטירתה בטרם עת של אמו, אסתר ז"ל. על אף התקופה הקשה והעצובה שעברה על הבית, גילה תעצומות נפש ותמך בבני משפחתו. בתום לימודיו וטרם גיוסו, זכה לטייל מעט בחושף אופקים בחו"ל.
שירותו במשמר הגבול
ביום 2.8.1993 התגייס שמעון לצה"ל. בעקבות חברו הטוב, בחר לשרת כלוחם בשורות משמר הגבול (מג"ב) של משטרת ישראל. בתום טירונות הלוחמים, שובץ בפלוגת מג"ב הארצית, ובמסגרתה לקח חלק בפעילויות ביטחון שוטף בגזרות הרגישות והמורכבות ביותר באותם ימים, ובהן ירושלים, חברון ומערת המכפלה.
בהמשך שירותו, עבר לפלוגת שדמה של מג"ב איו"ש. שמעון מצא בחיל את מקומו הטבעי; הוא נהנה מאוד מהשירות המבצעי והפך לעמוד התווך החברתי של הפלוגה וריכז סביבו את כל הלוחמים. מפקדיו וחבריו לנשק העריכו אותו מאוד כלוחם מקצועי ונחוש, ולצד זאת כאדם אהוב ורחב לב, שתמיד חיפש למי להושיט יד ולעזור בכל עת.
נפילתו
במחצית חודש אוקטובר 1995, במהלך שירותו הפעיל, נפגע שמעון בתאונת דרכים קשה בכביש הערבה. הוא הובהל במצב קריטי למרכז הרפואי "סורוקה" בבאר שבע. במשך שבועיים ימים נאבק שמעון בגבורה על חייו, בעוד בני משפחתו וחבריו לפלוגה מתפללים לנס, אך פציעתו הייתה קשה מנשוא.
ביום חמישי, ב' בחשוון תשנ"ו (26.10.1995) – שהוא יום הולדתו ה-21 המדויק – נדם ליבו של שמעון והוא קטוף בדמי ימיו.
שמעון היה בן עשרים ואחת בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים ונטמן בחלקה הצבאית בבית העלמין "סגולה" שבפתח תקווה (חלקה 6, שורה 1, קבר 3), כשהוא מלווה במאות בני משפחה, חברים ואחים לנשק מחיל משמר הגבול. על מצבתו נחקקו המילים: "נפל בעת מילוי תפקידו". הוא הותיר אחריו אב, שני אחים – שמואל ויעקב, ושלוש אחיות – רונית, אורנה ואילנית יקירים/ות.
מורשתו והנצחתו
הנצחה קהילתית ועירונית: זכרו של שמעון ז"ל מונצח בבית הכנסת "זיכרון למשה" בפתח תקווה, המקום שבו נהג להתפלל ולספוג את ערכי המסורת, וכן בבית "יד לבנים" שבעיר.
הנצחה חילית וממלכתית: שמו של סמל שני שמעון איבגי ז"ל חקוק באנדרטת חללי משמר הגבול המרכזית בצומת עירון, ומונצח באתר הזיכרון הרשמי לחללי משטרת ישראל השוכן במכללת השוטרים שבבית שמש.