עלה מברית המועצות ב-1951 לנתניה. שירת בהנדסה קרבית וב-1966 התגייס למג"ב, שם הוכשר כמ"כ וכחבלן וזכה להערצה רבה. במהלך סריקות אחר חוליית מחבלים באזור טול כרם, נתקל הכוח במחבלים; יחזקאל נהרג בחילופי האש העזים. בן 22 בנופלו, בן יחיד להוריו.
יחזקאל נולד ביום כ"ב בתמוז תש"ה (3.7.1945) בברית המועצות, בנם של דורה וישעיהו. בשנת 1951, כשהיה כבן שש, עלה ארצה עם הוריו. המשפחה קבעה את ביתה בעיר נתניה, שם גדל יחזקאל והתחנך בבית הספר העממי "אוסישקין ישראל".
כבר מנעוריו ניחן יחזקאל בתחושת אחריות עמוקה, בגרות ודאגה לזולת. בתקופת ההמתנה שלפני גיוסו לצה"ל, בחר לצאת לעבוד כדי להושיט יד ולסייע באופן פעיל בפרנסת הבית ובכלכלת משפחתו. הוא היה בן מסור ואהוב, שנודע בצניעותו, ביושרתו ובחיוכו המלבב.
שירותו הצבאי והמעבר למג"ב
בשנת 1963 התגייס יחזקאל לצה"ל ושובץ כלוחם בחיל ההנדסה הקרבית. הוא עבר מסלול הכשרה מפרך, שירת בחיל המקצועי במסירות רבה עד לשחרורו בשנת 1965, ורכש ידע רחב שנשא עמו להמשך דרכו.
חלומו להמשיך ולתרום לביטחון המדינה באופן מקצועי לא הרפה ממנו, וביום 4.10.1966 התגייס יחזקאל לשורות משמר הגבול (מג"ב) במסגרת קורס טירוני קבע. עם סיום ההכשרה, שובץ בגזרת השרון המתוחה. בזכות נתוניו הגבוהים, כושר המנהיגות המעולה שלו והכושר הגופני המצוין שבו ניחן, נשלח בהמשך לקורס מפקדי כיתות (מ"כים). עם שובו לפלוגה הוסמך גם כחבלן היחידה, תפקיד רגיש ומורכב שדרש קור רוח, דיוק ואומץ לב ללא פשרות.
חבריו ומפקדיו במג"ב העריצו אותו; הם תיארו אותו כאיש מקצוע מעולה, חבר אמת הנערץ על פקודיו ומפקדיו כאחד, אשר ביצע כל משימה שהוטלה עליו בצורה הטובה, המקצועית והמסורה ביותר.
הקרב האחרון ונפילתו
חודש ספטמבר 1967 היה סוער בגזרת קו התפר. בעקבות פיגוע חבלני קשה במושב אומץ שבעמק חפר – שבו פוצצו מחבלים בית וגרמו למותו הטראגי של תינוק – פתחו כוחות הביטחון בסריקות ומצוד נרחב באזור טול כרם אחר חוליית המחבלים האחראית למעשה.
ביום רביעי, כ"ב באלול תשכ"ז (27.9.1967), התארגן כוח משמר הגבול בסדר גודל של מחלקה לביצוע סריקות ממוקדות ברכס הגבעות הסמוך לכפרים עטיל ועליר שבאזור טול כרם. במהלך העבודה המבצעית בשטח ההררי, נתקל הכוח פנים אל פנים בחוליה בת שלושה מחבלים חמושים אשר פתחו לעברם באש תופת מטווח קצר. הלוחמים השיבו אש והסתערו לעבר מקורות הירי, ובמהלך חילופי האש העזים נפגע יחזקאל פגיעה קטלנית ונפל בקרב.
יחזקאל היה בן עשרים ושתיים בלבד בנופלו, קטוף בדמי ימיו ובעיצומה של עשייה פיקודית ומבצעית עשירה במלחמה נגד הטרור. הוא הובא למנוחת עולמים ונטמן בכבוד צבאי מלא בבית העלמין בעיר מגוריו, נתניה. הוא הותיר אחריו הורים שבורי לב הכואבים את אובדן בנם היחיד.
מורשתו והנצחתו
אומץ ליבו, רוח הפיקוד שלו, וגבורתו של יחזקאל כחבלן וכמפקד שהלך בראש פקודיו למשימות החשובות ביותר, נותרו חקוקים לעד בדפי המורשת של משמר הגבול.
הנצחה חילית וממלכתית: שמו של סמל שני יחזקאל אלמריו ז"ל חקוק באנדרטת חללי משמר הגבול המרכזית בצומת עירון, ומונצח ביראת כבוד ובהוקרה עמוקה באתר הזיכרון הרשמי לחללי משטרת ישראל השוכן במכללת השוטרים שבבית שמש.