סמ"ש אמסלם אמנון ז"ל
עלה ממרוקו לבאר שבע. למד מלונאות, התנדב למשמר האזרחי ושירת בקבע בצה"ל. בהמשך עבר לשירות קבע במג"ב. נהרג בתאונת דרכים בצפון כשלושה חודשים לאחר גיוסו לחיל. בן 31 בנופלו, הותיר אישה ושני ילדים.
15/12/1948 - 07/03/1979
עלה ממרוקו לבאר שבע. למד מלונאות, התנדב למשמר האזרחי ושירת בקבע בצה"ל. בהמשך עבר לשירות קבע במג"ב. נהרג בתאונת דרכים בצפון כשלושה חודשים לאחר גיוסו לחיל. בן 31 בנופלו, הותיר אישה ושני ילדים.
15/12/1948 - 07/03/1979
אמנון נולד ביום ט"ו בתמוז תש"ח (15.12.1948) במרוקו, בנם של עליזה ומסעוד. הוא גדל והתחנך כבן למשפחה חמה ומרובת ילדים בת שלוש-עשרה נפשות. יחד עם הוריו ואחיו הגשים את החלום הציוני ועלה ארצה, והמשפחה קבעה את ביתה בעיר באר שבע שבנגב.
את חוק לימודיו היסודיים החל והשלים אמנון בבתי ספר דתיים ומסורתיים בבאר שבע, שם ספג ערכים עמוקים של אמונה, כבוד וערבות הדדית. בהמשך, פנה ללימודים מקצועיים והשתלם בבית הספר המלונאי הידוע "תדמור" שבהרצליה. עד למועד גיוסו לצה"ל, השתלב בעבודה מעשית בבתי מלון שונים ברחבי הארץ והפגין חריצות, אדיבות ויחסי אנוש מעולים. אמנון היה אדם חיובי ופעלתני; הוא ניחן ברוח ספורטיבית יוצאת דופן ועסק רבות בכדורגל, שחייה, כדורסל ואף בענף הקראטה. מתוך רצון עמוק לתרום לקהילה ולביטחון הפנים, בחר להקדיש מזמנו הפנוי והתנדב בשמחה לשורות המשמר האזרחי.
שירותו הביטחוני והמשפחה
אמנון התגייס לצה"ל ושירת שירות סדיר מלא ומקצועי. מתוך תחושת שליחות, בחר להמשיך את נתיב חייו במערך הביטחוני והמשיך לשירות קבע ממושך בצה"ל עד ליום 15.12.1978. מייד עם סיום פרק זה, בחר להמשיך ולהעמיד את ניסיונו העשיר לטובת ביטחון המדינה והתגייס לשירות קבע במסגרת משמר הגבול (מג"ב).
בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים (1973), נשא אמנון לאישה את בחירת ליבו, שרה. רעייתו מתארת אותו כאדם מופלא, שמח בחלקו ומלא באור פנימי. נישואיהם היו לתפארת, ובמהלך השנים נולדו להם שני ילדים, נדב-שלום וכרמית, להם היה אמנון אב מסור, אוהב ומגונן בכל נימי נפשו.
נפילתו
ביום רביעי, ח' באדר תשל"ט (7.3.1979), שלושה חודשים בלבד לאחר שנכנס לשירות הקבע בחיל משמר הגבול, אירעה תאונה טראגית וקשה. בעת שירותו בצפון הארץ, סמוך לבסיס "מתקן 301", חצה אמנון את הכביש ונפגע באורח אנוש מכלי רכב חולף. הוא פונה בדחיפות לקבלת טיפול רפואי בבית החולים "רמב"ם" בחיפה, אך למרבה הכאב והצער, הרופאים לא הצליחו להציל את חייו והוא נפטר מפצעיו.
סמל שני אמנון אמסלם היה בן שלושים ואחת בנפלו, קטוף בדמי ימיו ובעיצומו של שירות קבע יקר למען ביטחון המדינה. הוא הובא למנוחת עולמים ונטמן בכבוד צבאי מלא בבית העלמין בנהריה. הוא הותיר אחריו רעיה אוהבת, שני ילדים קטנים, הורים, אחים ואחיות יקירים/ות הכואבים את אובדנו המפתע.
מורשתו והנצחתו
טוב ליבו, שמחת החיים שלו, אהבתו הגדולה למשפחתו ורוח ההתנדבות והנתינה שאיפיינו את אמנון ז"ל לאורך כל תחנות חייו, ימשיכו להאיר ולחיות בליבם של אוהביו.
הנצחה בקהילה: שמו ומורשתו של אמנון הונצחו באהבה וביראת כבוד על ידי רעייתו שרה, אשר תרמה לזכרו ולעילוי נשמתו הטהורה פרוכת מהודרת לבית כנסת ביישוב שלומי.
הנצחה חילית וממלכתית: שמו של סמל שני אמנון אמסלם ז"ל חקוק באנדרטת חללי משמר הגבול המרכזית בצומת עירון, ומונצח בכבוד רב ובגאווה באתר הזיכרון הרשמי לחללי משטרת ישראל השוכן במכללת השוטרים שבבית שמש.
יהי זכרו ברוך לעד.