נולד באיטליה ועלה ב-1945. שירת בפלמ"ח בחטיבת "יפתח" ולחם בנגבה, ובהמשך שירת כקצין חי"ר והשתתף במבצע סיני. ב-1957 התגייס למג"ב כמפקד מחלקה בפלוגה ז'. נהרג מאש ירדנית שנפתחה לעבר סיורו בגלבוע. בן 27 בנופלו, הותיר אח.
המשיך לשנתיים של לימודי תיכון מוגברים (במתכונת מעין-אקדמית) בעיר רומא, בין השנים 1943 ל-1945.
העלייה ארצה: בשנת 1945, עם סיומה של מלחמת העולם השנייה, עלה יעקב בן הארבע-עשרה לישראל יחד עם אחיו. בתחילה התגוררו האחים בחיפה, ובהמשך עבר יעקב ללמוד בפנימייה החקלאית בבן שמן, שם השלים את השכלתו התיכונית עד שנת 1947.
לחימה בפלמ"ח ובמלחמת העצמאות
עם פרוץ מלחמת העצמאות בנובמבר 1947, התגייס יעקב לפלמ"ח והצטרף להכשרה המגויסת של קיבוץ דגניה א'.
שירות מבצעי: שירת בגדוד השלישי של חטיבת "יפתח" והצטיין במיוחד בקרבות הבלימה הקשים נגד הצבא המצרי באזור קיבוץ נגבה.
הכשרה פיקודית ומקצועית: במהלך שירותו עבר שורה ארוכה של קורסים מקצועיים: קורס מ"כים, קורס מכונות ירייה (בראונינג), קורס אלחוט דיבור, קורס מרגמות כבדות וקורס קצינים בסיסי.
המעבר לצה"ל: עם פירוק ארגון הפלמ"ח בשלהי 1948, שולב ביחידות החי"ר של צה"ל הצעיר ומונה למפקד מחלקה בגדוד 24 של חטיבה 2 (חטיבת כרמלי).
שירות הקבע בצה"ל
יעקב לחם לאורך כל שלבי מלחמת העצמאות, השלים את שירות החובה שלו בשנת 1950 והמשיך לשירות קבע ממושך.
בשנת 1953 הועלה לדרגת סגן.
בשנת 1956 השתתף במבצע סיני כמפקד, תחת פיקודו של מפקד החטיבה דאז, חיים בר-לב.
אופיו ותחביביו
יעקב נודע כאדם חברותי מאוד אשר קשר קשרי רעות עמוקים עם חבריו לנשק. הוא רחש עניין והערכה רבה לאורח חייהם של בני העדות הדרוזית והצ'רקסית, ורכש חברים רבים גם בקרב קהילות אלו. בזמנו הפנוי עסק רבות בספורט, ואהב לצפות בהצגות תיאטרון – בעיקר בכאלו שעסקו בעלילות היסטוריות וצבאיות מתקופות מלחמה.
השירות במשמר הגבול ונפילתו בקרב
לאחר מספר שנות שירות קבע מוערכות בצה"ל, השתחרר מהצבא ובתחילת שנת 1957 התגייס לשורות משטרת ישראל – חיל משמר הגבול. הוא מונה לתפקיד מפקד מחלקה בפלוגה ז', תפקיד שבו החזיק במשך שנה אחת בלבד.
ביום כ"ט בשבט תשי"ח (19.2.1958), במהלך סיור מבצעי שגרתי של היחידה על רכס הגלבוע, עבר כוח הסיור מול הכפר פקועה. מוצב של הלגיון הירדני ששכן מעבר לגבול פתח באש רובים מפתיעה לעבר אנשי הסיור. יעקב נפגע מחילופי האש ונפל בעת מילוי תפקידו.
יעקב היה בן עשרים ושבע במותו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחיפה, העיר אליה הגיע כנער. הוא הותיר אחיו והורים שבורי לב. לאחר נפילתו הוענקה לו דרגת סמל שני (המקבילה באותם ימים לדרגת קצונה במשטרת ישראל).
הנצחתו ומורשתו
האנדרטה בנחל יצפור: במקום נפילתו על רכס הגלבוע, בנחל יצפור, הוקמה לזכרו אנדרטת אבן גבוהה המעוצבת בצורת סמל חיל משמר הגבול. במרכז האנדרטה נקבע לוח הנושא את פרטיו האישיים ואת המילים המצמררות:
"עובר דרך! זכור! בזכות ראשונים, פורצים ומגינים, שלוים הדרכים ובטוחים".
הנצחה ממלכתית: שמו מונצח באנדרטת חללי משמר הגבול בצומת עירון, באנדרטת חללי משטרת ישראל במכללת השוטרים בבית שמש, ובדף יזכור הרשמי באתר "גלעד לזכרם".