נולד בירכא. שירת שירות חובה בצה"ל, היה חבר במועצה המקומית הראשונה בכפר ופעל כאיש מפתח בקהילתו. ב-1960 התגייס למג"ב כדי לתרום לביטחון האזרחים. נפל בעת מילוי תפקידו. סמל שני סלמאן היה בן 30 בנופלו, הותיר אישה וארבעה בנים.
סלמאן נולד ביום ז' בתמוז תרצ"ג (1.7.1933) בכפר הדרוזי ירכא שבגליל המערבי, בנם של נאיפה ועלי. הוא נולד כבן למשפחה מן המכובדות והמיוחסות ביותר בכפר עתיק היומין, השוכן על גבעות הגליל וצופה אל נופם המרהיב של העיר עכו, מפרץ חיפה והר הכרמל. כפרו ירכא נושא עימו היסטוריה עשירה ומסורת ארוכת שנים, ונקרא על שמו של חושי הארקי, מרעי הידוע ויועציו של דוד המלך, אשר לפי המסורת המקומית חי ונקבר במקום (כפי שמתועד עוד בספרו של רבי חיים בן עטר משנת 1742: "הלכנו לכפר קטן בשם ארקא ושם נמצא קברו של חושי הארקי").
את חוק לימודיו היסודיים השלים סלמאן בבית הספר בכפרו. מגיל צעיר ניחן בחוש אחריות מפותח ובגרות יוצאת דופן; הוא יצא לעבודות מזדמנות שונות כדי לסייע ככל יכולתו בפרנסת המשפחה ובביסוס כלכלת הבית.
שירותו הצבאי ומנהיגותו הציבורית
בשנת 1951, כשהוא בן שמונה-עשרה, גויס סלמאן לשורות צה"ל ושירת שירות חובה מלא ומסור. הוא היה חייל למופת, חבר נאמן ולוחם שנקשר בעבותות רעות אמיצה עם חבריו לנשק. אירוע משמעותי במיוחד שנחרט בליבו והותיר בו רושם עז לאורך כל חייו, היה פגישתו האישית ושיחתו ההיסטורית עם הרמטכ"ל דאז, משה דיין, במהלך אחד הסיורים המבצעיים.
סלמאן היה איש של אנשים – חבריו הרבים מכל תחנות חייו השונות ליוו אותו לאורך השנים, והוא הקפיד תמיד לשמור עימם על קשר חם, להתעניין בשלומם ולסייע להם בכל עת. מצעירותו נחשב לאיש מפתח מרכזי במשפחתו הענפה וקשר קשרים אמיצים, חזקים ומשפיעים במיוחד עם בני הדור הצעיר בכפר. עם שחרורו מצה"ל, הפך לפעיל ציבור בולט ומנהיג מקומי בירכא. בשנת 1959, כאשר מונתה המועצה המקומית הראשונה בתולדות הכפר, נבחר סלמאן לשמש כאחד מחבריה הפעילים והמשפיעים ביותר, והוביל מהלכים לפיתוח וקידום הקהילה. בתקופה זו נשא לאישה את בחירת ליבו, סכות, ויחד הקימו את ביתם ומשפחתם בירכא.
השירות במשמר הגבול ונפילתו
מתוך דחף פנימי עמוק ליטול חלק בעשייה ביטחונית משמעותית ולהיות חלק בלתי נפרד ממגיני המדינה, התגייס סלמאן בשנת 1960, כשהוא בן עשרים ושבע, לשורות משמר הגבול (מג"ב). לחבריו ובני משפחתו הסביר את המניע להחלטתו במילים מלאות השראה, באומרו כי ההצטרפות לחיל משמר הגבול היא מעשה נכון של אחריות אישית, ציונית ואנושית, הנובעת מרצון עז לסייע בביצור ביטחון המדינה ולקיחת אחריות ישירה על חייהם ושלומם של אזרחי ישראל.
הוא ביצע את תפקידו בחיל במסירות עילאית, במקצועיות ובאהבה רבה, תוך שהוא מהווה דוגמה ומופת של נאמנות והקרבה עבור לוחמיו וחבריו לפלוגה.
ביום שישי, ג' באדר א' תשכ"ה (5.2.1965), במהלך פעילות מבצעית מורכבת של חיל משמר הגבול, נפל סמל-שני סלמאן ברכאת בעת מילוי תפקידו, כשהוא מגן בגופו על גבולות הארץ.
סלמאן היה בן שלושים בלבד בנופלו, בדמי ימיו. הוא הובא למנוחת עולמים בכבוד צבאי ובאבל כבד בבית העלמין בכפרו, כפר ירכא, האדמה שבה צמח ועליה נשבע להגן. הוא הותיר אחריו רעיה אוהבת וארבעה בנים צעירים שנאלצו לגדול ללא אב, משפחה גאה וכואבת, וקהילה שלמה המבכה את לכתו של אחד מטובי בנייה ומנהיגיה. לאחר נפילתו הוענקה לו דרגת סמל שני.
מורשתו והנצחתו
חייו של סלמאן ברכאת ז"ל שזרו יחד מנהיגות ציבורית מקומית, אהבת אדם, חברות אמת ומסירות נפש ביטחונית. מורשתו כאיש ציבור וכחייל במשמר הגבול מהווה סמל ומופת לברית החיים והדמים, ולאחריות המשותפת להגנת הבית.
מפעלי הנצחה: שמו של סמל-שני סלמאן ברכאת ז"ל מונצח ביראת קודש באנדרטה המרכזית לחללים הדרוזים בעספיא, חקוק בכבוד באנדרטת חללי משמר הגבול המרכזית בצומת עירון, וכן מונצח באנדרטת חללי המשטרה בקריית אתא ובדפי היזכור הממלכתיים באתר "גלעד לזכרם".