סמ"ש גרונוב אבי ז"ל

אודות

אבי, בנם הבכור של ריינה ואריה ואחיהן הבכור של סוניה וטלי, נולד בשדרות ביום ז' באב תשנ"ה (3.8.1995).

בילדותו התחנך בגן פרטי ובגן ממלכתי, והיה ילד ביישן, מופנם ומתוק שכבש מיד את לב כל רואיו. את לימודיו היסודיים עשה בבית הספר "גיל" בשדרות, שם בלט כתלמיד מצטיין ובעל התנהגות מופתית. בזמנו החופשי השתתף בחוגי קראטה וכדורגל. חבריו ומוריו זכרו אותו כילד נעים הליכות, השומר על איפוק גם למול פרובוקציות, וכאחד המושיט יד עוזרת לכל אדם בחיוך ובמאור פנים. בשל אופיו ייחודי כינו אותו חבריו "אבי הצדיק".

ילדותו של אבי בשדרות לוותה במציאות ביטחונית מורכבת ובירי רקטות מתמיד מרצועת עזה. כשהיה בכיתה ד' ניצל בנס כשרקטת קסאם נחתה במרחק של כעשרים מטרים בלבד ממנו, ובאירוע אחר נפל טיל גראד בסמוך לבית מגוריו בשעת לילה.

את לימודי החטיבה והתיכון השלים בבית הספר המקיף אמי"ת ע"ש גוטוירט בשדרות. לאחר שעבר את מבחני הקבלה לכיתת מופ"ת, הצטרף למסלול המצטיינים, נפתח חברתית ורכש חברים רבים. בכיתה י"ב השתתף בקורס שנתי בקדם-רפואה באוניברסיטת בן גוריון, מתוך חלום לעסוק ברפואה בעתיד בעקבות סבו. הוא שקד על קריאת הספר "מרק – המדריך הרפואי השלם למשפחה", אותו נשא עמו לכל מקום, כולל במהלך שירותו הצבאי. אבי סיים את לימודיו התיכוניים בהצטיינות והיה זכאי לתעודת בגרות.

אבי היה קשור בעבותות אהבה למשפחתו ושימש משענת ואח תומך לאחיותיו הקטנות. בשעות הפנאי נהנה ממשחקי מחשב, מצפייה בתחרויות היאבקות וממופעי סטנד-אפ, ואהב לצחוק ולשמח את סובביו.

ב-27 בנובמבר 2013 התגייס לצה"ל. אף שנתוניו האישיים איפשרו לו להתקבל למסלול עתודה ברפואה, מעדיף היה להתגייס לשרות קרבי ולא לחתום על שירות בקבע ממושך. בעצת חבריו התנדב לשרת במשמר הגבול. לאחר שהתגבר על קשיים בתקופת הטירונות, שובץ תחילה בגזרת איו"ש ובהמשך הועבר לבסיס יד מרדכי ביחידת סמ"ג 5 (סיירת משמר הגבול) של פיקוד דרום.

סמוך למותו עבר ניתוח לייזר בעיניו כדי להסיר את המשקפיים לקראת יציאה מתוכננת לקורס מפקדי כיתות (מ"כים). יומיים לאחר שובו מחופשת ההחלמה בביתו לבסיס, ביום כ"ג בטבת תשע"ה (14.1.2015), נפגע בראשו כתוצאה ממיקוד כדור שנורה מנשקו של חברו ליחידה. מאמצי ההחייאה של הצוותים הרפואיים במקום לא צלחו ומותו נקבע בבסיס.

סמל שני אבי גרונוב נפל בעת מילוי תפקידו והוא בן תשע-עשרה וחצי. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בשדרות. הותיר אחריו הורים ושתי אחיות.

מילים לזכרו
על מצבתו חקקה המשפחה:

"נקטפת בטרם עת. נזכור את החיוך התמידי שלך. לעד תישאר בליבנו."

אמו, רנה, ספדה לו בהלווייתו:

"היו ימים טובים, היו ימים קשים, תמיד היית לידי, תמיד תמכת בי, עזרת לי."

אביו, אריה, ספד לו בכאב:

"זה מוות מיותר, בלי שום סיבה. זה לא היה צריך לקרות. אבי היה אהוב על כולם והצטיין בכל מעשיו. הוא היה בני הבכור, מושא גאוותי ... ילד מקסים שכולם אהבו, גם במסגרת בית הספר, גם במסגרת הצבאית. אחד שלא עשה דבר רע לאף אחד, מקובל בחברה, חייל מצטיין... כולם דאגו לכל מחסורו ורצו שיתקדם בחיים."

אחותו, טלי, ספדה לו:

"נחבא אל הכלים, חיוכו הביישני היה מאיר, עיניו מקרינות טוב לב נדיר. ילד נבון, תמיד שם לעצמו מטרות, לא חשש ממכשולים וקשיים. חלם על לימודי רפואה. מכבד את כל הבריות, משכין שלום, רודף צדק. אהוב על כולם. אבי, הזמן חלף במהירות ואין אחד שלא בוכה עליך. אתה חסר לי... אוהבת אותך, תמיד תהיה בליבי."

במלאת שנה לנפילתו אמרה אמו:

"אנחנו משפחת גרונוב רוצים להודות לכל הנמצאים כאן... תודה לכם שבאתם לכבד את זכרו של אבי ולחזק אותנו... איך עברה לה שנה בלעדיך?! בלי החיוך שלך ליבי נשרף, כי מחכות לי שנים בלעדיך... דע לך שאנחנו כאן, שומרי זיכרונך לעד... בשבילך ולמענך אנחנו חייבים להיות חזקים, להמשיך את חיינו איפה ששלך עצרו... אבי המלאך היקר שלנו, ילד אהוב וחכם, זוכרים את זיו פניך היפות, מתגעגעים לדמותך וחיוכך המתוק שעל פניך. תישאר בליבנו תמיד."

חבריו ספדו לו:

"אבי חבר יקר, צנוע, עדין, איש משפחה, ההתמודדות עם האין היא קשה... היית אדם מיוחד ואהוב על כולם בשל אישיותך הנפלאה, טוב לבך, אנושיותך, נועם הליכותיך, חוכמתך וצניעותך. אשרינו שזכינו ללמוד איתך וליהנות מחברתך. אנו כואבים את לכתך. השארת חלל גדול בליבנו... אוהבים תמיד, החברים."

רחל, חברתו ליחידה, שיתפה:

"אבי היקר, אני זוכרת את הפעם הראשונה שהגעת ליחידה... בשנייה הראשונה הבנתי שאתה ילד ביישן, לב זהב, חייכן, טוב לב, חם ואוהב ושרק תעשה לנו טוב. שירתנו יחד שנה, שנה של אין-ספור חוויות, רגעים יפים והמון זיכרונות שלעולם לא אשכח. למדתי ממך כל כך הרבה, הצניעות והענווה שלך, הנתינה הבלתי פוסקת שלך לכולם בלי לרצות לקבל בחזרה... אני אוהבת אותך ותמיד אוהב ואני מקווה שטוב לך שם למעלה. כנראה שה׳ באמת לוקח את הטובים ביותר."

יהי זכרו ברוך.