סמ"ש צדוק יצחק ז"ל, בן חילווה ואברהם. עלה מעיראק. שירת כלוחם ומ"כ במג"ב. בלט כאמיץ לב, ממושמע, חברותי, אוהב טיולים ואיש משפחה מסור שנחלץ לעזרת הוריו. נפל בקרב בג' בחשוון תשכ"ט (25.10.1968). בן 20 בנופלו. הותיר הורים ואחים.
צדוק, בנם של חילווה (חוה) ואברהם, נולד בעיראק בשנת תש"ח (1948).
בשנת 1951 עלה לישראל עם הוריו. תחילה התגוררה המשפחה במושבה מנחמיה שבצפון, ובהמשך עברה להתגורר בעיר הרצליה.
את לימודיו היסודיים השלים במנחמיה, ולאחר מכן החל את לימודיו התיכוניים בקיבוץ עין חרוד איחוד. כעבור כשנה נאלץ להפסיק את לימודיו כדי לסייע בפרנסת משפחתו ברוכת הילדים. צדוק בלט במסירותו העמוקה למשפחתו, והקפיד להעביר את שכר עבודתו להוריו כדי לממן את לימודיהם של אחיו.
הוא היה מוכר כאדם חברותי, נעים הליכות ואהוב, אשר קיבץ סביבו רעים רבים. בזמנו החופשי אהב לצאת לטיולים עם חבריו, שבהם בלט אופיו הנוח והטוב.
בשנת 1966, עם גיוסו לצה"ל, בחר לשרת במשמר הגבול. בתום טירונות והכשרה כלוחם הוצב בפלוגה ז'. צדוק בלט במוטיבציה הגבוהה שלו, באומץ לבו, במסירותו ובמשמעתו העצמית – תכונות שבאו לידי ביטוי בולט במיוחד עם סיום קורס המפקדים (מ"כים).
ביום ג' בחשוון תשכ"ט (25.10.1968) יצא צדוק למארב מבצעי סמוך למפגש הגבולות בין ירדן לסוריה. במהלך המארב התפתחו חילופי אש, ובהם נהרג.
סמל שני צדוק היה בן עשרים ומחצה בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בהרצליה.