סמ"ש עזאם רמזי ז"ל

אודות

ילדות, השכלה ותחביבים
רמזי עזאם נולד בשנת 1943 בכפר מע'אר (מרר) שבגליל, בנם הבכור של זגדה ומותב (מוטעב). הוא גדל והתחנך בכפרו כבן בכור למשפחה בת שמונה ילדים, והפגין מגיל צעיר בגרות, אחריות ורוח פעלתנית בביתו ובבית הוריו.

את השכלתו היסודית רכש בבית הספר שבכפר מע'אר, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בבית ספר תיכון מקצועי בנצרת, שם התמחה במקצוע הנגרות. רמזי היה אדם מגוון ורחב אופקים, אשר רחש חיבה עמוקה לספורט, לים ולמלאכת הנגרות.

השירות הצבאי והמעבר למשמר הגבול
ביום 8 במאי 1961 התגייס רמזי לשירות סדיר בצה"ל והוצב ביחידת המיעוטים. לאחר פחות משנת שירות ביקש להשתחרר עקב נישואיו והולדת בתו הבכורה, מתוך תחושת אחריות עמוקה ורצון להקדיש זמן לביסוס ביתו ומשפחתו.

אולם רצון הנתינה והמחויבות לביטחון המדינה הובילו אותו לשוב לשירות: ב-15 במרץ 1962 התגייס לשירות קבע בחיל משמר הגבול. במג"ב מצא רמזי את ייעודו ואת ביתו השני. מפקדיו סיפרו עליו כי היה חייל מופתי, חרוץ, ממושמע, אמיץ לב ומסור בכל רמ"ח איבריו למשימותיו. הוא התנדב ראשון לכל פעילות מבצעית, העדיף לעיתים מזומנות להישאר בבסיס ולצאת לפעילויות על חשבון יציאה לביתו, והיווה עמוד תווך ביחידתו.

נפילתו
ביום כ"ח בסיוון תשכ"ט (14 ביוני 1969), שימש רמזי כמפקד צוות סיור שנע בגזרת גבול ירדן. הסיור החל בשעת בוקר מוקדמת (05:30). במהלך הסיור המבצעי נפתחה לעבר הכוח אש כבדה ממארב. רמזי ספג את הצרור הראשון ונפגע קטלנית. הוא נהרג במקום בעת שמילא את תפקידו והגן על גבולות המדינה.

בן עשרים ושיש היו בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר הולדתו מע'אר.

על אומץ ליבו, תפקודו המבצעי ומסירותו לאורך שירותו הוענק לו עיטור המופת של משטרת ישראל.

יהי זכרו ברוך.